אמנות, מילה וזיכרון: שלוש תערוכות חדשות ומסקרנות נפתחו בסדנה לאמנות ביבנה
התערוכה הקבוצתית 'שפה שנייה' המשלבת שירה ואמנות, לצד תערוכות יחיד של האמניות רונית שפירו ואיה סריג, מזמינות את הקהל היבנאי למסע מרתק בין מילים, חומרים וזיכרונות ילדות. כל הפרטים בפנים
הסדנה לאמנות ביבנה ממשיכה להוות עוגן תרבותי מוביל בעיר, והחודש נפתחו בה שלוש תערוכות חדשות המציעות לצופים חוויה ויזואלית ורגשית מגוונת. התערוכות, שיוצגו בחודשים ינואר-פברואר, עוסקות בחיבורים שבין הטקסט לתמונה, בין השביר ליציב ובין העבר להווה.

מה חדש?
פרוין שמואלי בוכניק, שפה שנייה. צילום: ים שלום בוכניק
שפה שנייה: כשמילה הופכת לקו
התערוכה הקבוצתית "שפה שנייה", באוצרותו של רוני ראובן, מפגישה בין שתי שפות אמנותיות שלרוב חיות בנפרד – המילה הכתובה והיצירה החזותית. התערוכה מציגה אמנים שהם גם משוררים, ומשוררים שיוצרים באמנות פלסטית, ומוכיחה כי שתי דרכי הביטוי נובעות מעולם פנימי אחד.

מיכל פרי, זהב עולה של שחר. צילום: מ״ל
היצירות בתערוכה מציגות דיאלוג מתמיד: לעיתים הציור הוא פרשנות לשיר, ולעיתים הטקסט נולד מתוך הדימוי החזותי בניסיון לתמלל את מה שאי אפשר להביע בצבע. בחלק מהעבודות, הטקסט ממש שזור בתוך היצירה והופך לחלק מהדימוי עצמו. משתתפים.ות: גד אולמן, משה אלוס, מיכאל בן־אבו, יאיר בן־חיים, אימי גבאי, גילי דנון, יפה וגנר (יאיר־פור), אודליה יהודיין, אתיקה יפה, אילן מויאל, רוני סומק, מיכל פרי, חדוה ראובן, ישראל רבינוביץ, שרון רשב״ם פרופ, פרוין שמואלי בוכניק.

גילי דנון. צילום: מ״ל
איזון שביר: יופי מתוך ההריסות
בתערוכת היחיד של איה סריג, באוצרותו של גבי יאיר, מוצג מיצב פיסולי ייחודי המורכב מאובייקטים שנראים במבט ראשון כשרידים של עולם שחרב. סריג משתמשת בשברי קרשים, ענפים, זרדים וחומרים פשוטים ("רדי-מייד") כדי לבנות קונסטרוקציות שנראות שבריריות וזמניות, אך שומרות על איזון מפתיע.
העבודות נעות על המתח שבין מציאות לדמיון ובין הרך לנוקשה, ומשמשות מעין אנדרטאות סמליות של תקומה. ברקע התערוכה מוצגת עבודת וידאו המשלבת דימויים סוריאליסטיים, המעצימים את תחושת הפנטזיה בתוך הכאוס.

איה סריג, איזון שביר. צילום: אבי אמסלם
עוגת דבש לא: זיכרונות במטבח של אמא
תערוכת היחיד של רונית שפירו, גם היא באוצרותו של רוני ראובן, לוקחת את הצופה למסע אינטימי אל מחוזות הזיכרון והמשפחה. שפירו מתעדת ומשחזרת רגעים מבית אמה, תוך שימוש בארכיון המשפחתי ובחפצים ישנים.

רונית שפירו, עוגת דבש לא. צילום: מ״ל
שם התערוכה, "עוגת דבש לא", לקוח מתוך פתק בכתב ידה של האם שנמצא בספר מתכונים בלויי. המצלמה קלטה את המילה "לא", אך למעשה מדובר בקיצור שמה של "לאה", האישה שהעבירה לאם את המתכון – רגע קטן שמקפל בתוכו היסטוריה שלמה. בצילומים דרמטיים, המזכירים ציורי טבע דומם קלאסיים, מציגה שפירו חומרי גלם אורגניים לצד כלים יוקרתיים, המסמלים את הזמן החולף ואת חשיבות הזיכרון.
הסדנה לאמנות יבנה | כתובת: שדרות דואני 25, יבנה | מועד נעילה: 19.2.2026 הכניסה חופשית.
