"אם תסיים לאכול, תקבל ממתק"

לא להפוך את הממתק לפרס. טובה טל

אני אפתח בכך שכל משפט המתחיל ב"אם" וממשיך ב"אז" הוא משפט כוחני. זהו משפט תנאי – ובתנאים יש כוח. אף אחד מאיתנו לא היה רוצה שהילד שלו יאמר לו: "אני אתנהג יפה אם תקנו לי מתנה".  כשאנחנו מתנים לילד שלנו תנאים זהו שימוש בכוח. התניה אינה חיובית ובטח שלא במקרה זה, מהסיבה שהיא הופכת את אכילת הממתק לפרס. היא הופכת את הממתק לזכות, לפיצוי, וכך הממתק מקבל משמעות שהיא מעבר להנאה רגעית.

אז מה כן?
אנחנו רוצים ללמד את הילד שלנו שני דברים נפרדים. האחד הוא שחשוב לאכול אוכל מזין, והשני הוא שיש לאכול ממתקים באופן מבוקר. מאחר ויש כאן שני דברים נפרדים שאנחנו רוצים ללמד, אני אתייחס לכל אחד מהם בנפרד.
כשאנחנו רוצים ללמד את הילד שלנו לאכול ממתקים באופן מדוד, ראשית אנחנו מדברים על כמה ממתקים מותר לאכול בבית במהלך היום, והחוק הזה חל גם על ההורים. מחוץ לבית הבקרה מאוד מאתגרת ואינה נדרשת. כשעובדים נכון בבית, הילד יוצר לעצמו מערכת גבולות פנימית שאיתה הוא מתנהל מחוץ לבית. מהרגע שהסברנו לעצמנו כמה ממתקים מותר ביום, ולמה זה מה שאנחנו מסכימים, אנחנו מספרים לילד שזה מה שמותר.

ממתקים באופן מדוד

ומה עושים כשילד רוצה ממתק לפני האוכל? אנחנו משחררים את החשש שהוא לא יאכל, לוקחים בחשבון  שייתכן והוא יאכל פחות, ומזכירים לו שמותר ממתק אחד ביום וזה בסדר שהוא בוחר לאכול אותו עכשיו. אפשר להוסיף ולומר שאולי זה יגרום לו לשבוע ואז הוא לא יוכל לאכול אוכל מזין, או שאתם מבינים שהוא רעב ושמיד אוכלים, אז אולי כדאי שיתאפק קצת ויאכל קודם את האוכל המזין. חשוב להשאיר את הבחירה אצל הילד. עם הזמן הוא ילמד לבחור לדחות את הסיפוק ולאכול את הממתק בזמן אחר. במידה והילד בוכה ומתנגד, הבינו את הקושי שלו, חבקו אותו, המתינו שיירגע ותאמרו לו שמחר יוכל לאכול ממתק.

במקביל אנחנו זורעים זרעים בראשו של הילד, ובימים שהוא אוכל ממתקים רבים ציינו באוזניו שבממתקים יש הרבה סוכר, והרבה סוכר מזיק לגוף ויכול לגרום למחלות. אומרים זאת פעם אחת, הילד יכול להמשיך תוך כדי ממתקים, אבל אנחנו מניחים לדברים לשקוע.

כשאנחנו רוצים ללמד את הילד שלנו לאכול אוכל מזין, חשוב קודם כל לשים לב מה התזונה שלנו, כמה אנחנו מקפידים על התזונה שלנו, כהורים. הילדים שלנו רואים אותנו ולומדים מאיתנו בלי מילים. חשוב לא להכריח ילד לאכול, אלא לדאוג שיהיה מבחר של מזונות מזינים על השולחן. לאפשר לו לבחור מתוך מה שהוא רואה על השולחן, לאפשר לו לאכול מה שהוא רוצה גם אם זה ממש לא מאוזן. הציעו לו לבחור דבר מה אחר לאכול, אולם לא להכריח לנסות. לספר בכמה מילים מה מזין באוכל שאוכלים. לאט לאט הילד ייחשף יותר ויותר למזון ויתנסה בזמן ובקצב שלו.

חשוב גם להבין מה הילד אהב, או לא אהב באוכל כדי להכיר את ההעדפות שלו מבחינת טעם ומרקם, ובדרך זו להנגיש לו את האוכל על פי טעמו. אם הילד מעוניין, אפשר לשתף אותו בהכנה של האוכל, כדי להעלות את הסיכוי שהוא יאכל.
לסיכום אפשר לומר שחשוב ליצור שיח חיובי סביב האוכל ולזכור שאנחנו עובדים על מרחקים ארוכים, בונים הרגלים, וזה דורש סבלנות ואורך רוח.

טובה טל – "הורים יוצרים עתיד" – הדרכת הורים
054-3452163
[email protected]