אם סופרים – לא צופרים: טור לפרשת השבוע מאת רב חב"ד יבנה, הרב יוסף יצחק לרר

בין פסח לחג השבועות אנו סופרים את ספירת העומר. בכל יום אנו מחזקים מידה מהמידות הטבעיות שלנו ודואגים לשפר את התנהגותנו.
ספירת העומר אינה ספירה לאחור שמשאירה מאחור את יום האתמול. נהפוך הוא, הספירה לוקחת עימה את האתמול – אנחנו נוטלים את ההתנהגות החיובית של אתמול ומצרפים אותה אל המחר.

גם בחינוך יש משמעות גדולה לספירה. כשילד סרח והתנהג לא כשורה, אנו לעיתים מסיקים שחייבים להעניש אותו מיד. אך חשוב שנספור עד עשר לפני שנעניש.

ברמת גן של פעם, גר יהודי חסיד שהשקיע רבות בחינוך ילדיו. יום אחד, בנו עשה מעשה מאוד חמור, אך האב חיכה עשרים וארבע שעות לפני שהעניש אותו. הוא רצה לבדוק שהעונש לא מגיע מהבטן – מהכעס הגדול על המעשה.

מטרת העונש אינה להרגיע את כעס האב, אלא לתקן את מעשה הבן, שהרי עונש חינוכי חשוב מתוך העיקרון של "חושך שבטו שונא בנו". כאשר עברו עשרים וארבע שעות, הכעס חלף והלב פינה את מקומו למוח, שקיבל החלטה שקולה שאכן מגיע עונש חינוכי.

במסכת "פרקי אבות" (פרק שני) קיבלנו כלי נוסף לספור את השני. המשנה אומרת: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". אם תצליח להיות במקום של השני ולהרגיש אותו, כמעט תמיד תתנהג אליו בצורה חיובית.

השבוע גם אני נכשלתי בכך. כאשר רכב נסע לאחור מתוך חנייה, צפרתי לו במטרה שייתן לי לעבור. אכן הוא בלם ואני חלפתי, אך רגע לאחר מכן חזרתי לעצמי וחשבתי על דברי המשנה. מה אני הייתי רוצה שיקרה אילו הייתי במקומו, רוצה לצאת מהחנייה? בוודאי הייתי מצפה שהרכב החולף יעצור וייתן לי לצאת בבטחה.
 

לאחר מכן, אחרי הפקת הלקחים הזו, הגעתי לכיכר תנועה ולפתע נעצר רכב לפניי. כמובן שמאחוריי החלו נהגים לצפור ללא הפסקה, אך הפעם חיכיתי בסבלנות. לאחר כשלושים שניות, יצא מהרכב אדם מבוגר הנתמך על-ידי מקל, ועשה את דרכו לאיטו אל עבר המדרכה. כאשר התקדמתי, נוכחתי לראות שבעל הרכב שעמד אחריי וצפר קודם לכן, פתח את החלון והחל לדבר במאור פנים עם אותו קשיש, שאותו הכיר מסתבר. אין ספק, שאם הוא היה יודע מי הוא זה שבלם את התנועה, ודאי היה ממתין בסבלנות מתחילת האירוע.

אז לקראת החג, לקראת קבלת התורה מחדש – שאחד התנאים המרכזיים לקבלתה היה "אחדות העם" – בואו נתחיל את האחדות בפרטים הקטנים הללו ביומיום שלנו. נספור איש את רעהו על-ידי לימוד זכות, גם אם לא כל מעשיו של הזולת נראים לנו כחיוביים במבט ראשון.

אם נספור, לא נצפור – ולא נכעס.

שבת שלום וחג שבועות שמח!