איציק אליאסי: 'פגישה עם מלאך' – לזכרו של נתנאל מושיאשוילי

 

איציק אליאסי, תושב יבנה, נשוי לאילנה ואב להראל, עידו וליאן, מנהל בבנק 'לאומי' ומושך ידו בכתיבה, כתחביב בשעות הפנאי, בעיקר למגירה. בימי הזיכרון – כותב גם ללב


מספר איציק הבוקר, יום הזיכרון תש"פ, 2020: "בחמש השנים האחרונות אני כותב שיר לכבוד ולזכרם של הלוחמים. בכל פעם מנקודת מבט אחרת. לפני שלוש שנים פנו אלי באופן אישי וביקשו שאעניק אישיות לכל שיר. ולכן כתבתי לזכרו של סמ"ר מתן ניסים כהן, בשנה שעברה לזכרו של סמל צחי איטח, בן עירנו, והשנה לזכרו של סמל נתנאל מושיאשוילי. אני מקבל המון תגובות על המסורת הזו ובני המשפחה מתרגשים מהמחווה לגיבור הפרטי שלהם. זוהי תרומתי הצנועה ליום שכולו מלא בכאב ומסמל את גבורת בנינו ובנותינו שהיו ואינם.זהו יום שבו כולנו מאוחדים ומחזקים את משפחות השכול שמתמודדים עם הזיכרון והכאב מדי יום ביומו, והשנה, יותר מתמיד עת אסרו על ההגעה לבתי העלמין והתקהלות של חברים."

 

"השיר השנה גם מתייחס למרחק הכפוי בתקופה הזו ולמרחק שקיים בינינו ובין החללים, ובעצם, מביע את ההרגשה שכפי שאנו מגיעים לפגוש את הגיבור – גם הוא מתארגן לכבודנו, וכי אפשר לבטל או לדחות פגישה עם מלאך?"

 

"השנה השיר מוקדש לזכרו של סמ"ר נתנאל מושיאשוילי, שנהרג ב-1/6/2012, בתקרית בגבול הרצועה, בן 21, מאשקלון, חובש פלוגתי בגדוד 12 של חטיבת גולני. ואלו המילים שבאו מתוכי…".

 

נתנאל מושיאשוילי ז"ל. צילום: דו"צ

פגישה עם מלאך / איציק אליאסי

לזכרו של סמל ראשון נתנאל מושיאשוילי

כמו בכל שנה
קצת אחרי פסח ולפני יום העצמאות
זה מתחיל לבעבע בתוך הגוף
כמו לבה רותחת
שמאיימת להתפרץ לה בפראות

 

מוקד הרעש הוא הלב שלנו
זה שיודע לסופג חצים של אהבה
מוטל עכשיו מדמם כחייל בודד
שספג פגיעה ישירה
נטוש בשדה הקרב, בזמן הלחימה

 

השנה אמרו לנו לא להגיע אליך
וזה לא פשוט כל כך
הסבירו שנשמור על עצמנו
אבל מי בכלל רוצה לבטל
פגישה עם מלאך?

 

ואתה מחכה לנו שם
מצפה לראות את כולם בעצמך
כי במשך השנה אנחנו באים לבד
וחוץ מפעם אחת
אנו לא תמיד מספיקים
להתאסף כולנו ביחד לכבודך

 

וסירקת את השיער
ולבשת בגדים נאים
גם בטח התגלחת והשפרצת בושם על הפנים
אתה יודע..
זה שהיה משאיר אחרייך את השובל
שכולנו אוהבים

 

השנה אמרו לנו לא להגיע אליך
וזה לא פשוט כל כך
הסבירו שנשמור על עצמנו
אבל מי בכלל רוצה לבטל
פגישה עם מלאך?

 

וכולנו עליך מביטים
ואתה בטח מסתובב בינינו
ומנגב דמעה שזלגה
מניח כנף על הכתף שלנו לנחם
ונושף על הנר שאימא תמיד מדליקה
רק כדי שהיא תישאר לידך עוד קצת,
רק עוד דקה…

 

הכותב: איציק אליאסי יבדל"א