איך שומרים על אהבה גם אחרי עשרות שנים?

רבים חושבים שאהבה היא רגש שמופיע מעצמו, אך האמת היא שהיא גם החלטה ומעשה יומיומי. כשם שגינה אינה פורחת ללא השקיה, כך גם זוגיות אינה יכולה להישאר חיה ללא טיפוח. באהבה צריך להשקיע. להקדיש מחשבה וכמובן גם מעשים שמביעים את האהבה.

אחד הכלים החשובים ביותר הוא לבחור לראות את הטוב שבבן או בבת הזוג. במקום להתמקד במה שחסר, להיזכר במה שבזכותו בחרנו באדם הזה. לכל אחד יש חסרונות, אך לכל אחד גם מעלות רבות. כאשר אנו מתרגלים להסתכל עליהן, היחס שלנו משתנה, והלב נפתח מחדש.

ביקורת מתמדת מרחיקה. לעומתה, מילה טובה, מחמאה אמיתית או הבעת הערכה קטנה יוצרות קרבה גדולה. כמה פשוט לומר: "תודה", "אני מעריך אותך", "שמח שאת לצידי", או "אני גאה בך". אלו מילים קטנות, אך כוחן גדול. חשוב לבחור את הדברים הטובים שבבת הזוג ולומר לה אותם בקול.

מילות אהבה אינן מיועדות רק לתחילת הדרך. בני זוג זקוקים לשמוע שהקשר עדיין חשוב ויקר להם, שהם עדיין אהובים ורצויים. עיקרון זה חשוב להשמיע לכל אדם, וקל וחומר  בין בני זוג.

ולצד המילים – חשוב גם לפנות זמן. יציאה משותפת, הליכה קצרה, כוס קפה או ארוחת ערב ללא טלפונים. אין צורך בחופשות יקרות; די ברגעים קטנים שבהם בני הזוג נפגשים באמת.

האהבה אינה נשמרת רק בזכות השנים שעברו יחד, אלא בזכות הבחירה היומיומית  להמשיך להשקיע גם היום. זוגות שמטפחים את הקשר לאורך השנים אינם בהכרח אלה שלא חוו קשיים, אלא אלה שלא ויתרו על המחוות הקטנות, על הפרגון, על ההקשבה ועל הזמן המשותף.

כל הטוב הזה לא יגיע מעצמו. אנו נידרשים – קודם כל- להקדיש  זמן לנושא. לחשוב כיצד 'משקים' את האהבה,  וכפי שציינתי להתמקד בטוב של בן זוגי. לעיתים זה קשה כי הוא פגע בי, העליב אותי, אבל זו בדיוק העבודה הנידרשת. גם כשמתרחש ויכוח, אי הסכמה, לנהל אותם בכבוד, ואם מישהו ניפגע לא להשאיר את המצב כך, אלא לקבוע 'זמן שיחה' על מה שארע. הרבה זוגות נמנעים מלדבר על דברים שקרו להם והכל מצטבר ו"העכבר מוליד  הר", ואיננו יודעים מנין כל הסיפור התחיל.

יש לציין שצורת האהבה משתנה במשך החיים. אהבה בשנים הראשונות אולי בשנה הראשונה, הרבה פעמים, מליאה בתשוקה בקירבה פיזית תכופה. במשך הזמן, נולדים הילדים האהבה עשויה לשנות פנים. ככל שהיא תהיה קיימת ולא נוותר עליה היא תתחזק, תתעצם בצורה קצת שונה.יש בה  הרבה אימון הדדי, עבודה משותפת- כל זוג לפי צרכיו.

לרוב התשוקה עדיין קיימת, הרצון להיות ביחד. אסור לוותר על זה. לזכור שהעיניים והלב הזוגי המתאהב, אמור לכוון עצמו לתוך הבית ולא החוצה. יש להקדיש לכך מקום. לקבוע יציאות זוגיות לעיתים מזומנות. לצאת לטיול ערב זוגי וכל מה שיעלה בדעתכם. העיקר הוא: לעורר את האהבה בתוכינו . זה אפשרי ואף מומלץ. בשום אופן לא לקחת כמובן מאליו את הרעיון שאם אהבתי פעם, זה ימשיך. אהבה זה דבר נזיל וחמקני. חייבים להשקיע בו.
בצורה זו הנישואים מקבלים טעם טוב ומתוק של אהבה, נתינה התחשבות אמון  ושאר הערכים הנילווים.

שאלה מהקליניקה:

אישה שאלה אותי: "אנחנו נשואים ארבעים שנה. הכול בסדר, אבל אין כבר התרגשות. האם זה אומר שהאהבה נגמרה?"

השבתי לה: "לא תמיד. לפעמים האהבה עדיין שם, אבל היא מכוסה בשגרת החיים. ברגע שמתחילים שוב לראות את הטוב, לומר מילים חמות, להודות, להחמיא ולהקדיש זמן זה לזה – לא פעם מגלים שהגחלת מעולם לא כבתה. היא רק חיכתה שמישהו ינשוף עליה בעדינות."
כלומר כמו שבכל דבר חשוב לנו אנו משקיעים גם כאן וביתר עוצמה.

לשאלות ותיאום פגישה לייעוץ – ניתן לצור קשר:

רחל פישר – פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית

טלפון | וואטסאפ | מייל | אתר