איך נעזור לילדינו ליצור חוסן נפשי בשעה ביטחונית קשה

דבר ראשון אנחנו צריכים לדעת איך להתבונן על הילד שלנו ולזהות מצב משברי. ננסה לעשות אבחנה בין חששות ופחדים רגילים וטבעיים, שהם חלק מההתייחסות הטבעית למצב, לבין יוצאי דופן. ברור לכולנו שכאשר אנחנו שומעים אזעקות תכופות, נרגיש פחד ומתח. למעשה הקול החזק והמבהיל של האזעקה מכוון כך כדי שנגייס את עצמנו להגיע במהירות למקום בטוח. לכן חשוב להסתכל, האם הפחד והמתח שהילד מרגיש מתעורר כאשר האזעקה, או הדי הפיצוצים קיימים, או שהוא ממשיך זמן רב אח"כ. בהמשך נשים לב, האם בזמנים של רגיעה יחסית הילד מסוגל לעסוק בנושאים אחרים, לחוות רגשות מגוונים שאינם מתח וחרדה וגם עד כמה הוא מצליח לשמור על שגרת תפקוד בריאה ורגילה, גם בימים אלו.

נקודה נוספת להסתכלות קשורה בנערים ונערות. הקשיים של גיל ההתבגרות יכולים להיות מועצמים במשבר הנוכחי. מאפיינים שיכולים להעיד על מצוקה חזקה:

· הסתגרות והימנעות מפעילות יחסית לעבר.

· חוסר יכולת פתאומי להיות לבד.

· חוסר תפקוד שאינו אופייני.

· אמירות דיכאוניות או אובדניות, הרבה פעמים מופיעות כיום ברשתות החברתיות (וואצאפ / פייסבוק וכו').

מה נעשה כהורים כאשר נזהה קושי?

· תקשורת פתוחה ומקרבת – נפתח שיחה עם הילד. ניתן לגיטימציה למתחים ורגשות שהמצב מעורר. שיתוף רגשי של ההורים יכול לעזור לילד לדבר גם הוא, מפני שהוא מרגיש שהוא אינו היחיד שחש רגשות קשים. מובן שנהייה אמפתיים למה שהוא מרגיש.

· לשקף לילד מהם הכוחות והיכולות, שאותם הוא יכול לגייס כדי להתמודד עם הקושי. נמצא יחד מה יכול לעזור לכולנו, כמשפחה, לעבור את התקופה הקשה.

· שמירה על שגרה של עשיה ותפקוד. חשוב לא לוותר על קימה והליכה לישון בשעה קבועה, ארוחות קבועות ומשותפות, למידה אם יש, או פעילויות אחרות שמחייבות גיוס כוחות של הילד.  

הקווים המנחים הללו לעיתים אינם מספיקים ואנו חשים כי הילד נמצא במצב קיצוני יותר. ניתן לזהות מצבי סיכון וטראומה בכמה דרכים:

· אמירות אובדניות.

· התנהגות מסוכנת (שתיה ועישון אצל נוער, לרוץ לכביש אצל ילדים).

· הסתגרות קיצונית (לא הולך לבית ספר, לא יוצא לשום מקום חוץ מלבית ספר, מסתגר בחדר).

· התנהגות אלימה, פגיעה בחפצים, התפרצויות קיצוניות.

· הפרעות בתפקוד פיזי אינסטינקטיבי – הפרעת אכילה, הפרעה בשינה, ניקיון חסר או יתר.

· עוצמות מתח וחרדה קיצוניות שנמשכות לאורך זמן, גם בזמני רגיעה.

מה עושים במקרה כזה?

· לשתף את המערכת החינוכית (מחנכת/יועצת/פסיכולוג בית ספר).

· התייעצות עם גורם מקצועי.

· וכמובן, פנייה לטיפול מתאים.
 

וכאן אנחנו נכנסים לתמונה. ניתן לפנות אלינו על מנת לקבל ייעוץ ראשוני, ללא עלות, כדי לגבש מה הדרך הנכונה לאבחון וטיפול בקושי.

מרכז תמורות | רחוב המגינים 56, קניון פרנדלי, גן יבנה
טל': 08-8665010

לדף הפייסבוק לחצו כאן
אתר: www.tmurot-center.co.il