"איך אתם מסתכלים להם בעיניים?’' – העימות סביב החיילים הבודדים ביבנה

חי בן-ישראל, שמוביל את פעילות העמותה בעיר מזה תשע שנים ומעניק מעטפת לעשרות חיילים וחיילות בודדים, כתב בין היתר: "עד עכשיו הייתי גאה להיות שייך לעיר יבנה… היום אני מתבייש וכועס. מדובר בחיילים שאין להם עיר – הם הילדים שלנו".
 

לדבריו, הפרויקט להקמת בית לחיילים בודדים כבר בשל, לאחר עבודה מקצועית רחבה שכללה תכנון אדריכלי, בדיקות תשתית, עבודת מומחים ואף בדיקות הידרולוגיות בשל סמיכות לנחל – לצד גיוס תורמים שכבר הביעו נכונות לתמוך: "עשינו הכל בצורה מסודרת. יש תוכניות, יש תורמים – אבל כשהזמן עובר והפרויקט לא מתקדם, גם התורמים עלולים להיעלם", הוא אומר.

זו ההצהרה המלאה שפרסם:

"אני, חי בן ישראל יושב הראש של עמותת 'יבנה מחבקת חיילים בודדים'.
אנו פועלים ביבנה מזה 9 שנים ונותנים בית אמיתי וחם לעשרות רבות של חיילים וחיילות בודדים.
עד עכשיו הייתי גאה להיות שייך לעיר יבנה שכקהילה תמכה בחיילים הבודדים וסייעה להם להרגיש שמדינת ישראל היא ביתם והעיר יבנה זו הקהילה שלהם.

היום אני מתבייש וכועס על חברי המועצה שהצביעו נגד או עזבו את הישיבה שעסקה באישור הקצאת קרקע לבניית בית יעודי לחיילים הבודדים.

חברי המועצה לא תמכו בחיילים הבודדים ובצרכים משיקולים פוליטיים מגעילים.

הכי כואב לי הצבעתו של דורון מלכה שאחת הדירות של החיילים היום מנציחה את אחיו גיבור ישראל אוריאל מלכה.
איך דורון וחבריו לא מתביישים להצביע נגד החיילים הבודדים?

היום נהרג בלבנון חייל בודד שעלה מארצות הברית כדי להגן על המדינה. ואני חשבתי שהחיילים הבודדים ראויים לכל האהבה וההוקרה שהעיר יבנה יכולה לתת.
חשבתי וטעיתי.

אני לא אסלח לכם.
תושבי העיר לא יסלחו לכם.

האם אלוהים יסלח לכם?

האם אתם תסלחו לעצמכם?"

בעקבות הדברים, קיימנו ראיון עם בן-ישראל:

חי, כתבת "אני מתבייש וכועס". היה רגע מסוים בישיבה שבו הרגשת שהקרקע נשמטת?

"זה תהליך שנמשך כבר חודשים. עד היום הייתה לי תמיכה יוצאת מן הכלל מהקהילה – אנשי יבנה נרתמו לכל דבר. ואז פתאום בישיבה אני שומע 'עניי עירך קודמים'. מה זאת אומרת? לחיילים בודדים אין עיר – הם הילדים שלנו".

אתה טוען לשיקולים פוליטיים. מישהו הסביר לך למה הצביע נגד או עזב?

"כן. אמרו לי שזה קשור להתנהלות מול ראש העיר. אותי זה לא מעניין – אני פועל רק למען החיילים הבודדים. מה שהרתיח אותי זה שבאותו זמן נהרג חייל בודד – ואנחנו לא מסוגלים לתת להם בית?".

ציינת בכאב את הצבעתו של דורון מלכה. דיברתם מאז?

"לא. דיברנו לפני הישיבה, אמרתי לו שאני סומך עליו. הנצחנו את אחיו אוריאל ז"ל מהלב, בלי לבקש כלום – ולכן האכזבה גדולה במיוחד".

למה כל כך דחוף לקבל קרקע עכשיו?

"הביקוש עצום. יש לנו היום כ-22 חיילים ואני לא מצליח לתת מענה. אני שוכר דירות יקרות, אפילו ב-9,000 שקל בחודש. זה לא פתרון. המטרה היא לתת לכל חייל חדר ופרטיות".

אתה מרגיש נתק בין הציבור לנבחרים?

"בוודאי. הציבור נותן מכל הלב – אוכל, ציוד, תרומות. אבל בחדרי הישיבות קורה משהו אחר לגמרי. זה נתק כואב".

אתה מתכנן להוביל מחאה ציבורית?

"המאבק שלי הוא למען הפרויקט, לא נגד אנשים. אם יגידו טעינו – אני אחבק אותם באותו רגע".

מה יקרה אם הקצאת הקרקע לא תאושר?

"כבר פנו אליי מערים אחרות. אני יבנאי ורוצה שזה יהיה כאן, אבל אם לא תהיה ברירה – נשקול מעבר".

מה המסר שלך לחברי המועצה?

"החיילים האלה מקריבים את החיים שלהם עבורכם. תעמדו מול חייל בודד ותגידו לו שאתם לא רוצים שיהיה לו בית ביבנה. אני מוכן לתת הכל בשבילם – מה אתם מוכנים לתת?"
 

חברי עמותת חביבי – יבנה מחבקת חיילים בודדים בטקס של חייל בודד ביבנה (משמאל: חי בן-ישראל)

חברי האופוזיציה מגיבים:

"צר לנו על הניסיון לצייר את הדיון התכנוני שעוסק בצרכי הציבור היבנאי כמאבק ערכי נגד החיילים. ההיפך הוא הנכון. דווקא מתוך הערכה עצומה לחיילים הבודדים ולפועלו של חי בן-ישראל והעמותה, אנו מחויבים להבטיח שהבית שיוקם עבורם יהיה במיקום האופטימלי ביותר עבורם ועבור העיר. מקום שיעניק להם שקט, נגישות ואיכות חיים לאורך שנים, לצד השתלבות במרקם החיים היבנאי, ולא כפתרון דחוק על חשבון עתודות קרקע אחרונות המיועדות לצרכי ציבור חיוניים אחרים של תושבי השכונה שחלקם אף עלו ידם, כדוגמת  מבנה לבני הנוער בכלל ולתנועות הנוער בשכונה בפרט, למעונות יום, לבתי כנסת ומבני ציבור נוספים, שישרתו את השכונה, ואנו כנציגי ציבור מחוייבים בראש ובראשונה לתושבי העיר ולצרכים שלהם ושל ילדיהם.

חשוב לנו לחדד כי ביקשנו ולא קיבלנו עד כה את תכנון השימושים הנוספים וחלוקת השטח (13.3 דונם) הצפוייה באזור המדובר בשכונה הירוקה.
עוד חשוב להדגיש ולחדד כי הקצאת קרקע היא החלטה של מועצת העיר, ואינה החלטה אישית ובלעדית של ראש העיר, ואין מקום להבטחות אישית במקרים שכאלה, זו הולכת שולל של תושבים בעיר, גם אם הם נמנים על תומכיו או פעיליו הפוליטיים.

כנציגי ציבור, תפקידנו לבחון כל בקשה בראייה מקצועית ורחבה לטובת כלל התושבים, מבלי להיכנע ללחצים פוליטיים.
מנהיגות נבחנת ביכולת לקבל החלטות אחראיות גם כשהן אינן פופולריות. באופן ברור וחד משמעי איננו מתנגדים למיזם, אלא למיקום הספציפי שנבחר, שפוגע במימוש האינטרסים של צרכי התושבים בשכונה.

אנו מוקירים את חי בן-ישראל על פועלו ואת פועלה של העמותה, על כלל מתנדביה, ומבינים את כאבו ואת האכזבה שהובטח להם דבר מה ללא סמכות, אך תפקידנו, כנבחרי ציבור, הוא לראות את התמונה המלאה ולתכנן את העיר בצורה מאוזנת ואחראית.

נמשיך לתמוך בחיילים הבודדים בכל לבנו ובכל כוחנו, נעשה זאת בדרך הנכונה ביותר עבורם ועבור כלל תושבי יבנה."

חבר המועצה דורון מלכה מסר בתגובה:

"בראש ובראשונה, אבהיר בצורה חד-משמעית: חיילי צה"ל קודמים לכל שיקול – פוליטי או אישי. צר לי על כך שדבריי הוצאו מהקשרם ועל הניסיון להציג מצג שאינו משקף את המציאות.

אני משרת את הציבור ביבנה מזה כשני עשורים, בהתנדבות ומתוך שליחות. וכאח שכול, עמותת "חביבי" קרובה מאוד לליבי, ואני מכיר היטב את פעילותה ומוקיר את תרומתה החשובה למען החיילים הבודדים – אותם חיילים שהם הילדים של כולנו.

מאז ה-7 באוקטובר שירתי למעלה מ-400 ימי מילואים, כולל בתקופת הלחימה הנוכחית לכן, הטענות כאילו איני מחויב לחיילי צה"ל אני וחברי למועצה אינן נכונות ומנותקות מהמציאות.

לגופו של עניין – הקרקע המדוברת בלב השכונה הירוקה יועדה מלכתחילה לצורכי ציבור: חינוך, קהילה, תרבות ורווחה עבור תושבי השכונה. תפקידי כנבחר ציבור מחייב ראייה רחבה ואיזון בין כלל הצרכים – הן של תושבי השכונה והקהילה המקומית והן של החיילים הבודדים.

עמדתי הייתה ברורה: להשהות את ההקצאה, לבחון חלופות ראויות לעמותה ולוודא כי כלל הצרכים הציבוריים מקבלים מענה מקצועי ומאוזן. עמדה זו קיבלה חיזוק גם מתושבי השכונה במסגרת סקר שנערך לתושבי השכונה אשר ברובם התנגד לבנייה בשטח זה.

לצערי, נעשו ניסיונות לייצר מצג כאילו מדובר במשאב שניתן להקצותו ללא בחינה כוללת, ואף נעשה שימוש לא ראוי בנושא רגיש זה לצרכים שאינם ענייניים.

הדברים שנאמרו בכתבה, ובפרט אזכור שמו של אחי ז"ל, אינם ראויים ומוטב היה שלא ייאמרו. הייתי מצפה להתנצלות על כך, לא בפני, אלא בפני חברי והורי.  אני כבר סלחתי.

על אף זאת, אמשיך לפעול באחריות, ברגישות ובמחויבות מלאה – למען תושבי יבנה ולמען החיילים הבודדים.
ולך חי ידידי היקר שולח ברכה מיוחדת ולכל משפחת עמותת חביבי נמשיך לתמוך ולדאוג עד אשר יבנה בית החיילים אשר ראויים לטוב ביותר.

חג חירות שמח לכל תושבי יבנה ולכל עם ישראל."
 

חברי עמותת חביבי – יבנה מחבקת חיילים בודדים