אגף החינוך בעיריית יבנה: אימא לא יהודייה? הבת לא תלמד בבית-ספר ממלכתי-דתי

מספר מהרט: "הילדה אמורה לעלות לכיתה ג'. עד היום למדה בבית-ספר חילוני בעיר, וקיבלנו החלטה שאנחנו רוצים שתלמד בבית-ספר ממלכתי-דתי, כי אנו מאמינים בחינוך המסורתי, ורוצים שהילדה תספוג שם ערכים וידע על היהדות ומסורתה".

הוא מוסיף ומציין כי כבר לפני חודשיים פתחה המשפחה בהליכים להעברת הילדה לבית-ספר 'אביר יעקב', ואולם לא קיבלה כל התייחסות לבקשה. לאחר שיחות טלפון חוזרות ונשנות, ודחיות רבות של נציגי העיריה במתן תשובה, ניגש מהרט למשרדי אגף החינוך בעירייה, ואולם גם בדרך זו לא הצליח לקבל תשובה סופית באשר לשיבוצה של הילדה במוסד החינוכי המיועד.

מהרט, בתו, והאם. צילום: פרטי

בפגישה אליה זומן לבסוף, כאמור, השיבה לו נציגת האגף כי לצערה אי אפשר לרשום את הילדה לבית-ספר דתי – בשל הוראות משרד החינוך.

מהרט טוען כי מבדיקה שערך וערכו גורמים נוספים, אין כל הנחייה של משרד החינוך שלא לרשום ללימודים בבית-ספר ממלכתי-דתי תלמיד שהוריו אינם יהודיים או שיהדותם מוטלת בספק או נתונה בבירור, וכי מתוקף היותה של הילדה אזרחית ישראל המבקשת ללמוד במוסד רשמי של המדינה – בית-ספר יסודי ממלכתי-דתי – מוקנית לה הזכות לכך ללא כל עוררין.

לטענתו, במשרד החינוך הבהירו כי ככל הנראה מדובר בהנחייה ונוהל מקומיים שקבעה הנהלת אגף החינוך בעיריית יבנה.

מבדיקה שערך 'יבנה שלי' עולה כי אכן בחוק ובהנחיות חוזר מנכ"ל משרד החינוך, אין כל נוהל כאמור, וזו לשון החוק:

משאלת ההורים ברישום לגן הילדים

15.   (א)  בבוא אדם לרשום ילד לגן הילדים לפי תקנות אלה, ישאל הרשם את הרושם על החינוך הרצוי לו בלשון זו:
"לפי החוק אתה רשאי לרשום את הילד/ה למוסד לחינוך ממלכתי או למוסד לחינוך ממלכתי דתי. האם רושם אתה את הילד/ה לגן ילדים ממלכתי או לגן ילדים ממלכתי דתי?"
           (ב)  הרשם לא יוסיף הערה כלשהיא לגבי השאלה שבתקנת משנה (א).

זכויות ההורים בעניינים הנוגעים לחינוך:

אחריות ההורה למתן חינוך לילדיו מעוגנת בסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, הקובע כי "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו..". מסעיף זה נובעת גם זכותם של ההורים לדאוג לחינוך ילדיהם ולבצע החלטות הקשורות לחינוכם.
 

2.1 זכות ההורים לבחור בזרם החינוך שבו ילמדו ילדיהם
 

חלק מחופש הדת המוקנה להורים הוא מתן אפשרות לחנך את ילדיהם בהתאם לדת שהם מאמינים בה או להימנע מהקניית חינוך דתי. כדי לממש חופש זה החוק מקנה להורים אפשרות לבחור בין בית ספר ממלכתי, בית ספר ממלכתי-דתי ובית ספר פרטי (חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953,סעיף 20) . תקנות לימוד-חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התש"יט- 1959, קובעות את נוהלי הרישום של תלמיד לגן או לבית הספר.

בשיחת טלפון שקיים מהרט הבוקר עם לשכת שר החינוך, נאמר לו לאחר בירור כי: "אין דבר כזה, בעיקרון היא אמורה להיות זכאית להיות רשומה בכל בית-ספר בישראל. אנא שלח אלינו בכתב את פרטי המקרה והנושא יטופל".

חבר מועצת עיריית יבנה, שחר סימנה, מסר בתגובה: "אני ביחד עם אבי הילדה, מתכוונים להפוך כל אבן ולעשות את כל הנחוץ על-מנת להביא לפתרון בעיה חמורה זו. אני זועם וזועק את כאבה של הילדה ומשפחתה. על פי כל חוק ועל פי השכל הישר, כל אזרח במדינת ישראל זכאי לרשום את ילדיו לכל מוסד חינוכי ממלכתי.

"הזדעזעתי מתגובת ושאלת מינהל החינוך בעיר בנוגע לדתה של האם והילדה. אני מצפה כי יתאפשר לילדה להירשם לבית הספר בו היא חפצה ללמוד.

"אני רק יכול לתאר לעצמי איזו מהומה הייתה פורצת אם ילד יהודי במדינה אחרת היה מסורב להתקבל למוסד לימודים כלשהו, על רקע דתי. לצערי אין זה המקרה הראשון שבו ישנה הרגשה לא נוחה ואף של אפלייה בכל הקשור לרישום ילדי העדה האתיופית בעיר למוסדות החינוך".

אפשר להתווכח על האבירות. בית-ספר 'אביר יעקב', יבנה. תצלום ארכיון

מעיריית יבנה נמסר בתגובה כי: "העירייה פועלת בהתאם להנחיות משרד החינוך, הקובעות במקרה זה כי שילוב תלמיד או תלמידה במוסד חינוכי בזרם דתי, ייעשה בהינתן שאם התלמיד או התלמידה תימצא בהליך של גיור. במינהל החינוך הבהירו לאביה של התלמידה כי יעשו לסייע ככל הניתן בהתאם לאפשרויות הקיימות".

גורם בעיר העוסק בתחום הקליטה אמר כי יש לדחות מכל וכל טענה של גזענות. "יבנה היא אחת הערים המובילות בישראל בכל מה שקשור לקליטת עלייה ושילוב בקהילה, ולא בכדי ילדים לעולים חדשים נחשבים למובילים בבית ספרם. משאבים רבים מושקעים בכך. טענות שאינן מן העניין עושות עוול ופוגעות בכל מי שעושים למען מטרה נעלה זו. אני מאמין שמשרד החינוך יבחן את הפרטים ויידע להנחות בהתאם לטובתה של הילדה".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הנושא מצוי בטיפול. המשרד יפעל כדי להבטיח את טובת הילדה".

תגובת המטה למאבק בגזענות כפי שנמסרה ל-ynet: "הגזענות והאפליה ממשיכים להרים ראש נגד יוצאי אתיופיה, שחווים יחס מחפיר יום אחר יום. הפעם, תלמידה בת תשע נופלת קורבן לגזענות של מערכת החינוך הדתית בין העירייה למשרד החינוך. אי-קבלתה של הילדה ללימודים בבית ספר ממלכתי- דתי היא פסולה ועל משרד החינוך להבהיר את ההנחיות וההוראות בעניין ולא לאפשר מתן החלטות גזעניות ומפלות. אי קבלתה מהווה הפרה בוטה של החוק נגד גזענות ופגיעה קשה בזכויותיה האזרחיות".

מהרט מספר כי, מטבע הדברים, הוא, הילדה והאם מרגישים פגועים ביותר: "לאחר כל-כך הרבה שנים בהן קהילת יוצאי-אתיופיה נקלטה במדינה, עדיין מתקיימת אפליה ברורה וגזענית נגדנו, אפילו כשמדובר בבני הקהילה שהם ילידי ישראל, צברים מוחלטים, ואזרחים לכל דבר. זה מצמרר. אני גר בארץ הזאת כבר 26 שנים. כשאמרתי לילדה שאנחנו מעבירים אותה בית-ספר כדי שתלמד על השבת ועל כל מיני דברים אחרים שקשורים ביהדות – היא מאוד שמחה שהיא עוברת לבית ספר חדש. עכשיו לא רוצים אותה שם".