Nika בנות יבנה: כדורשת בתנופה

הבנות של המאמן היבנאי מאיר לוי הגיעו לעיר הדרומית במטרה ליהנות, אך השיגו מעל ומעבר, עת סיימו במקום השני את הטורניר המאתגר.

הבנות של יבנה סיימו את שלב הבתים במאזן מושלם, כשהן מנצחות בצורה חלקה את כל היריבות בתוצאה 2-0. במשחק חצי-הגמר ניצחה יבנה את קצרין 2:1 במערכות, במשחק אשר היה יותר צמוד. משחק הגמר הפגיש את יבנה מול קריית-אתא וזה הסתיים בהפסד 2-1.

קפטנית הקבוצה, סיגל בר-ציון, סיפרה על הזכייה במדליית הכסף, למרות שעודדה את הבנות מבחוץ, בעקבות פציעתה: "הטורניר היה חוויתי מאוד. הארגון היה מצוין, הגיעו כ-1,500 נשים מכל רחבי הארץ. בהתחלה חששתי מאוד מההצלחה שלנו, כי שבוע לפני התחרות נפצעתי באימון, שברתי רגל והיה ברור שאני לא יכולה לשחק. הבנות הראו רוח לחימה יוצא מגדר הרגיל, ראו שהן באו לנצח, ואני ליוויתי אותן לכל אורך הטורניר, עזרתי להן מבחוץ, בהחלפות של השחקניות, נתתי להן טיפים שרואים אותם רק כשאת צופה מהצד. לא היה הבדל בין הקבוצות בגמר, האווירה הייתה של קבוצות שבאו לנצח,  אבל לצערי הפסדנו בנקודה אחת – הן לא היו טובות מאתנו."

יש גביע! יש מדליות!

על שלב הבתים, סיפרה בר-ציון: "שיחקנו נגד קבוצה מאילת וניצחנו אותן, כי פשוט היינו טובות מהן. במשחק השני שיחקנו נגד קבוצה קנדית ונצחנו בהפרש מאוד גדול, כי הן חדשות בתחום. בחצי-הגמר שיחקנו נגד קצרין, זה היה צמוד מאוד, וניצחנו בהפרש של נקודה אחת. בגמר המשחק היה קשה מאוד, הבנות היו עייפות, הן שיחקו ברצף 5 משחקים וזה לא פשוט. המשחק היה צמוד מאוד לכל אורכו ובסוף הפסדנו."

על העתיד, אמרה: "אני שמחה מאוד שהענף ביבנה תפס, ויש כבר כמה קבוצות של ליגת מאמנט. כרגע אני בשלבים סופיים של קורס מאמנים, לכן סביר מאוד שאתחיל לאמן חלק מהן. כולנו, כל הזמן, נרתמות לדרבן נשים לבוא לשחק. כרגע אנחנו נמצאות בליגה אזורית דן. פעם בחודש יש לנו משחק נגד ערים אחרות מהאזור. כרגע אנחנו במקום השלישי, אבל הליגה טרם הסתיימה. המטרה שלנו להמשיך להשתפר כדי לזכות באליפות בשנה הבאה. הקבוצה שלנו מדהימה, יש בה נשים מכמה שכבות גיל, נשים עסוקות, חלקן עצמאיות ובכל זאת משתדלות להגיע לכל אימון. יש לנו, קודם כל, חברויות יפות והאווירה כיפית. הטורניר רק קירב אותנו יותר."

על הרגשתה האישית, הוסיפה: "מבחינה אישית, היה לי קשה מאוד להיות שם ולא לשחק בגלל הפציעה, אבל נהניתי מהחברה, האווירה, ותרמתי בידע שלי לקבוצה אחרי 5 שנים ותק של משחק."

שחקנית הקבוצה, רויטל אקלר, הוסיפה: "הטורניר באילת היה חוויתי, היה כיף לפגוש 1,500 נשים עם תחביב ספורטיבי מהנה, תחרותי וכיפי. הבנות מכל הארץ נפגשו, דיברו, העבירו חוויות, הכל היה בצורה נעימה ומכבדת אחת את השנייה. לא ציפיתי להגיע לשלב האחרון, באתי להילחם וליהנות. כאשר הגענו כבר לגמר – האמנתי גם שנוכל לנצח ולהגיע למקום ראשון, כי נלחמנו חזק במגרש, עובדה שהפסדנו רק בנקודה. לא היה הבדל בגמר. שתי הקבוצות היו מצוינות, חזקות ולוחמות. נלחמנו חזק, ובל נשכח ששיחקנו חמישה משחקים ברציפות – זה משהו שאנחנו לא רגילות לכך."