להתחיל מבראשית: פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 'פרשות' אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה. מטרת החלוקה לפרשות שבועיות היא לאפשר קריאה רציפה, לפי הסדר, של התורה כולה, מדי שנה בדיוק. נהוג לקרוא את הפרשה של אותו שבוע בבית-הכנסת בכל שבת, ללמוד אותה ולפרש אותה. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת 'מנחה' של השבת הקודמת ובתפילת 'שחרית' של ימי שני וחמישי שלפני השבת.

וישב

"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען"(ל"ז-א') מדגיש הכתוב שישיבה זו בארץ מגורי אביו הייתה לאחר שנה, ובפרשה הקודמת נכתב שם "שקנה יעקב אבינו חלקת השדה בשכם במאה קשיטה" מלמד שגר שם יעקב. ולאחר המעשה שעשו שמעון ולוי, שהחריבו את שכם בגלל שטימאו את דינה אחותם, עזב יעקב את שכם ועבר לגור בחברון, עיר האבות, ורק מקנהו השאיר בשכם.

כפי שמפורש בפרשה זו, בגלל שהייתה טובה למרעה. ובאותה שנה נפטרה אמנו לאה, ונקברה בכבוד גדול במערת המכפלה. נשאלת השאלה למה מדגיש הכתוב "וישב יעקב בארץ מגורי אביו." הלוא בפרשה הקודמת 'וישלח', נאמר שיעקב בא לחברון לאביו. ועשיו אחיו, לאחר הפגישה עם יעקב, הלך לארץ שעיר. מרמז כאן הכתוב שזכות יעקב ובניו הצילה אותם מידי עשיו הרשע, וכולם עזבו את יצחק, ורק יעקב ובניו נשארו לגור בארץ כנען, ועשו חזקה גמורה.

חידוש שני מלמד אותנו שצדיקים צריכים לסבול ייסורים בעולם הזה ולחיות חיים קשים בלי כל שלווה, כפי שאנו רואים שהתקיים עד כה ביעקב, שמרגע שיצא מחרן לא הייתה לו שעה מנוחה. מבואר בהרחבה בפרשת "ויחי יעקב בארץ מצרים" וידוע לנו שיש צדיקים שיש להם מנוחה בעולם הזה והם עשירים מופלגים, יעקב עשה טעות שביקש לישב בשלווה. יותר מזו שהייתה לו, וזהו שאומר הכתוב "וישב יעקב" באותה ארץ שיצחק אביו היה גר ואורח זמני, רצה יעקב לשבת בשלווה כאדון הארץ.

ומדגיש הכתוב' שלא ראוי לצדיקים לחשוב על העולם הזה, שהוא זמני וכל מעינם יהא לעולם הבא. וכשבאים לשבת בשלווה רבה, בא השטן ומקטרג עליהם, בטענה: שלא די להם בטובה השמורה להם לעולם הבא, הם גם רוצים לחיות בשלווה בעולם הזה? ויש פה עניין של גאווה, שחושב הצדיק שמגיע לזכות בזו הטובה. וגורם לעצמו שיפתחו פנקסו לראות בשל מה הוא מתגאה, ומזכירים לו כל העונות שעשה. ואף-על-פי שצדיק בן צדיק יש לו טובה גם בעולם הזה, זוהי מתנה שהוא אמור לקבל מאת הקב"ה בכדי שתהיה לו מנוחה ויוכל לעסוק בתורה ובקיום המצוות, ואין ראוי לצדיק לבקש טובה זו בעולם הזה, כשכל מחשבתו היא לעולם הבא. ואם צדיק שחש שיש לו צער יכול לבקש רחמים מאת הקב"ה ואין בכך כלום.

ואם נחזור לפרשה קודמת, שבשעה שיעקב היה שרוי בצער לבן, ועשיו התפלל לפני הקב"ה שיושיעו מידם, שהלא בעטיים ראינו שלא יכול היה לשמור מצוות, והקב"ה עזר לו עכשיו שניצל ונושע מכל הצרות, לא היה ראוי ליעקב לבקש לשבת בשלווה.

בניו של יעקב מביאים לפניו את כתונתו של יוסף

דבר נוסף שצריך לחדד, אברהם ושרה היו מלמדים את האנשים תורה ומצוות, ואף היו מגיירים גרים, כפי שראינו בפרשת 'לך לך' אברהם מגייר את האנשים, ושרה את הנשים. יעקב אבינו המשיך בדרך זו כפי שכתוב בפרשה הקודמת "הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם", לכאורה כל בר דעת יחשוב שיעקב התכוון לבניו, וכי אנו יכולים לחשוד בבניו של יעקב שלקחו אלוהי ניכר (פסלים)? אלא הכוונה הייתה לבני שכם, שבאו להתגייר והפניה של יעקב אבינו הייתה מכוונת אליהם, הסירו אלוהי הניכר אשר בתוככם, ומפה אנו למדים שיעקב המשיך בדרך אברהם אבינו, שהיה מגייר אנשי , ומפה למדים אנו שגם יצחק אבינו המשיך בדרך אביו שנאמר "בארץ מגורי אביו.

יהי רצון מלפני אלוהי השמים שנזכה שכל אלוהי "הניכר" אשר בתוכנו יוסרו לצמיתות, ונרבה באהבת חינם איש לרעהו. והחשוב מכל, אהבת הארץ. והקב"ה יחיש משיח צדקנו בקרוב.

שבת שלום ומבורך