5 עובדות מעניינות על כלכלת סין

איך הפכה סין למעצמת תחבורה גלובלית? כיצד נטשה את החקלאות והשקיעה דווקא בשבבים ובפיתוחי רכב חשמלי? על המהפכה הגדולה שעברה ולמה מלחמת הסחר עם ארה"ב רק מועילה לה

 

מאת: אורן הדר

 

כל הישראלים נהנים מתוצרת סינית מתקדמת: מהאייפונים שבכיסים, לטלוויזיות שבסלון ועד לכבישים – רכב חשמלי סיני הוא הנפוץ והמבוקש ביותר בארץ. אבל לא הרבה יודעים כמה גדולים השינויים שעברה המעצמה המזרחית עד שהפכה למובילה עולמית של טכנולוגיה וחדשנות. איך צמחה ומדוע?

 

זינוק בזכות ואקום במערכת הגלובלית

עד סוף שנות החמישים החזיקו שלטונות סין באידיאולוגיה קומוניסטית שהושפעה גם מפוליטיקה רוסית, אך חיכוכים בין מנהיג בריה"ב ניקיטה חרושצ'וב ומקבילו הסיני מאו דזה דונג הכינו את השטח לפיצול. ב-1959 הפך החיכוך לנתק על רקע פערים אידיאולוגים.

 

לקראת סוף שנות השמונים, סין הבינה שבריה"מ עומדת בפני קריסה, וצפוי להיווצר ואקום עולמי; החולשה הכלכלית בגוש הסובייטי תקשה על סחר עם המערב, ויש מקום לגורם שיבטיח מוצרים ושירותים במחיר ואיכות שיתאימו לכלכלות הללו.

 

במקביל, הבשילה היפתחות סין למערב ברמה אידיאולוגית, שרואה את הקומוניזם כרוח מנחה, ולא בתור כלי להפחדת ההמונים תוך ביטול צורכי הפרט. כך נכנסה סין לוואקום במערכת הגלובלית כספקית אטרקטיבית מאוד של מוצרים ושירותים, שלא כופה את תפיסותיה על שותפות ולקוחות.

 

קרדיט: Shutterstock

 

קטר הצמיחה: תעשייה וטכנולוגיה

במשך שנים רבות התמקדה כלכלת סין בחקלאות, כדי להאכיל את אוכלוסייתה העצומה. החל מסוף שנות החמישים כוננה הממשלה מהפכה במבנה המשק והתשתיות, וגייסה את האוכלוסייה להקמת תשתית תעשייה נרחבת, שתמקסם ניצול משאבים מקומיים ותאפשר למדינה לפעול תחת תלות מינימלית בספקים חיצוניים.

 

בסוף שנות השבעים החל מעבר משוק ריכוזי לשיטות שדומות יותר לשווקים מערביים, ואף הושקו איזורים בהם מגוון הקלות, כמעט סחר חופשי. המהפכות הללו איפשרו לראשונה ניידות חברתית וצמיחה מבוססת הישגים. הציבור הסיני התלהב מהשינוי, ומעמד הביניים הסיני הלך והתרחב. ועדיין, עלויות הייצור הסיניות נשארו נמוכות מאוד; עם מהפכת המובייל הפכה סין לרצפת הייצור של האנושות, וצברה כך ניסיון נרחב בפיתוח ושיפור מוצרים מתקדמים מאוד – והפקתם בזול.

 

אוטומציה ורובוטיקה כפתרון לסוגיות אוכלוסייה

קברניטי סין היו הראשונים להבין שדיבורים על אוטומציה ורובוטיקה לא יכולים להתבצע ברמה של "יום אחד", אלא בצורת תוכנית עבודה עם השפעה בטווח הארוך. כל העולם תלוי בייצור הסיני, מה שמזרים למדינה מטבע זר בשיעורים אדירים – וחובה לשמר את הקצב בלי להזיק לאוכלוסייה המקומית.

 

ולכן, מיהרו חברות סיניות להטמיע מערכות חכמות לייעול הייצור, כדי למנוע תופעות כמו אולם הרכבה בו יושבים 5,000 פועלים, אחד מגיע לעבודה עם שפעת ויוצר בבת אחת מגיפה. בנוסף לכך, המדינה נערכת לצניחה בכוח העבודה בשנים הבאות בגלל ילודה נמוכה והזדקנות האוכלוסייה. על כן האוטומציה הסינית נועדה לסייע בתחומי בריאות הציבור לא פחות מאשר לפריון העבודה. הפיתוחים הללו בולטים במיוחד בתחום הרכב החשמלי – קטגוריה בה סין שולטת בפער גדול, ואף נותנת את הטון העולמי.

 

מעצמת רכב עולמית

בכל חודש מספרים כתבי התחבורה על רכבים חשמליים בדרך לישראל – עוד ועוד דגמים, שמציגים יתרונות גדולים על אלטרנטיבות יפניות, קוריאניות ואירופיות.  ולא בכדי: היתרונות של רכב חשמלי סיני בולטים מאוד, בין היתר בתחום המחיר.

 

הסיבה היא שיצרניות סיניות מתמחות בתחבורה חשמלית, ולא סובלות מהתנגשות בין דורות טכנולוגיה:  למשל, יצרניות קוריאניות צריכות למכור דגמים היברידיים ועם מנועי בעירה פנימית לצד הדגמים החשמליים, כשכולם מיועדים לאותם צרכנים עם אותן דרישות. ולכן, עליהן להצטייד במלאי רכיבים, להפעיל מספר פסי ייצור מאוד שונים, והן עדיין נמצאות באמצע אופטימיזציה של הייצור עצמו.  זאת, בעוד יצרניות רכבים סינים חשמליים מציגות את אותן הטכנולוגיות במחיר נגיש בהרבה.

 

איך הצליחו? הסיבה היא שממשלת סין מסבסדת באופן נרחב ייצור רכב חשמלי מאז 2009, כדי לצמצם את זיהום האוויר וההוצאות על הבריאות הציבורית. ב-2013 הושק רצף תמריצים גדול אף יותר, ויצרניות הרכב נהנו מעלויות נוחות של חומרי גלם. במקביל, צמח הביקוש המקומי לרכב חדש, ושבבים נדרשים עבור התעשייה החלו להגיע מסין עצמה, בזכות יכולות ייצור שפותחו בעבור שוק המובייל. התוצאה היא תעשיית רכב חשמלי בריאה, צומחת ומאוזנת, שמהמוצרים שלה נהנים בכל העולם.

 

מלחמת הסחר עשתה רק טוב

הצמיחה הסינית מעוררת חששות בארה"ב, שמבטאים שמרנים וליברלים כאחד. לפי הערכות, הסיבה העיקרית היא העובדה שהממשלה האמריקאית לא השקיעה נכונה בתחומים כתשתיות תקשורת דור חמישי, ברמה שתאפשר לחברות מקומיות להתחרות ביצרנים סיניים כמו וואווי. הפיתרון שהתהווה הוא חרמות ואיומים, כדי להשפיע על הצמיחה הסינית ולאזן את מגרש המשחקים עד שחברות אמריקאיות יוכלו ליישר קו.

 

בפועל, המדיניות התגלתה כחרב פיפיות: בימי שלטון טראמפ נחסם לחלוטין סחר עם חברות תקשורת ושבבים בסין, מה שגרם לענקיות ההייטק האמריקאיות – הנפגעות העיקריות מהמהלך – לפנות לשלטון בבקשה להקלות. אופי מלחמת הסחר נראה מאולץ בעיני מדינות רבות, שנמנעו מלאמץ מדיניות דומה מחשש שמדובר במהלך כוחני אמריקאי כלפיהן. וכך קרה שדווקא הניסיון לפגוע בסין דחף לעברה מדינות וארגונים.

 

סיכום

היכרות עם הרקע, הצמיחה והמיקוד של הכלכלה הסינית עוזר להסביר מדוע הפכה סין לכזו מעצמת רכב, שמצליחה לשעוט קדימה ולעקוף מתחרים ותיקים וקשוחים מאירופה, קוריאה, יפן וארה"ב. כך אפשר לראות כמה רחב הבסיס עליו ניצבות יצרניות סיניות, ואיך הן מצליחות להציג מוצר איכותי ומתקדם למרות שאינו יקר.