"100 רשויות נמצאות במצוקה ובמצב פיננסי רעוע לפני קריסה": ומה עם יבנה?
השלטון המקומי לשר האוצר: "100 רשויות נמצאות במצוקה ובמצב פיננסי רעוע, לפני קריסה". מה המצב אצלנו ביבנה?
מכתב דחוף, של ראשי מרכז השלטון המקומי לשר האוצר ושר הפנים, מלמד כי 100 רשויות מקומיות ואזוריות בישראל נמצאות במצוקה פיננסית קשה, חלקן (60) נמצאות בתכנית הבראה או התייעלות ולרשויות אחרות (60) מוצמד חשב מלווה.
ומה המצב אצלנו ביבנה?
בישיבת מועצת העיר, שנערכה ביום ראשון השבוע, אושר תקציב העירייה לשנת 2024.
במהלך הדיון, שנמשך מספר שעות, סקרו רואה החשבון, אלון מררי, והגזבר, אסף אפרים, את המצב הפיננסי של העירייה.
מהסקירה עולה כי ההתנהלות הפיננסית של העירייה אחראית ושקולה, והעירייה שומרת על תקציב מאוזן, יציב ואחראי.
רואה החשבון ציין בסקירתו את הדו"חות הכספיים, כי התקציב העירוני מאוזן, גם ביחס לרשויות אחרות, וכי אין עומס מלוות. רואה החשבון ציין כי בשנת 2023 נחתמו הסכמי-שכר ארציים, המשפיעים באופן דרמטי על כל הרשויות, כאשר ביבנה העלות השנתית מתבטאת בסך של 20 מיליון ₪ בכל שנה (מרבית העלויות נוגעות לתוספות שכר לתומכות הוראה).
משרד האוצר התחייב לשפות את הרשויות, אך בשלב זה השיפוי לא בוצע. רואה החשבון הדגיש כי עלויות אלה ממש "הקריסו" רשויות רבות, אך יבנה הצליחה לסיים באיזון. הסכמים אלה נמשכים והופכים להיות חלק מההוצאות השוטפות של העירייה.
מה חדש?
במכתבם של יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, לשר הפנים, משה ארבל, ולשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הוא מתריע וזועק בפני הממשלה על מצוקתן הפיננסית הקשה של הרשויות המקומיות.
לדבריו, רשויות רבות בישראל "קורסות תחת האלונקה אותה הן מחזיקות כמעט לבדן כבר 8 חודשים. לא מדובר ברשויות בודדות, אלא במספר לא מבוטל של עשרות רשויות, אשר קופתן התרוקנה, ואינן מסוגלות לתת לתושביהן את השירותים הנדרשים החיוניים כל-כך בתקופה זו- שירותי ביטחון, רווחה וניקיון. השלטון המקומי, שנלחם מהרגע הראשון עבור האזרחים במלחמה שנכפתה עלינו ב- 7 באוקטובר, לא יכול להמשיך להילחם לבד על הישרדותו, זאת כנגד מהלכים ממשלתיים שמטרתם להשית עול כלכלי נוסף בלתי אפשרי ובלתי הגיוני על הרשויות".
אין ספק כי החל מה-7 באוקטובר, ולאורך כל תקופת המלחמה, נכנסו הרשויות המקומיות תחת האלונקה ופעלו להמשך הרציפות התפקודית של המשק ולקיומה של שגרת חירום מיטבית, על-מנת לאפשר ככל הניתן את מהלך החיים התקין. לשם כך נדרשו הרשויות המקומיות להגדיל את הוצאותיהן באופן דרסטי, לרבות בהשלמת פערי מיגון במקומות שלא עמדו בסטנדרטים של פיקוד העורף, במוסדות החינוך, בפרט, ובמרחב הציבורי, בכלל, בתגבור משמעותי של מערכי הביטחון העירוניים, הפעלת סיירות ביטחון, שלא אחת הצילו חיים, ובהקמה והרחבה של פעילות כיתות הכוננות. במקביל, פעלו הרשויות המקומיות לתגבר כוח-אדם בתחומי הרווחה, הפעילו מוקדי סיוע 24/7 לרווחת המפונים וגייסו כוח-אדם, על-מנת להשלים את הפער שנוצר בעקבות היעדרם של עובדים שגויסו בצו 8.
"במובן זה, במקומות בהם טמנה הממשלה את ידה בצלחת, נכנסו הרשויות המקומיות לוואקום ופעלו לספק את מה שנדרש לטובת הרציפות התפקודית של המשק. כל זאת לצד ירידה חדה בהכנסות הרשויות, כאשר תושבים ובעלי עסקים רבים זכאים לדחיית מועדי תשלום, ורבים אחרים שנפגעו אינם משלמים את חובותיהם.
נכון להיום, למעלה מ-40 רשויות מקומיות נמצאות בתכנית הבראה או תכנית התייעלות, ולכ-60 רשויות מוצמד חשב מלווה, במובן זה, מלכתחילה, מצויות הרשויות המקומית במצב פיננסי רעוע. קופות הרשויות מתרוקנות, מרביתן מתקשות לגבש תקציב מאוזן לשנת 2024, וגם אלו שעומדות בהגשת התקציב, מצמצמות שירותים וצופות גירעונות משמעותיים, של 8%-3% מתקציבן. קיצוצים אלה פירושם פגיעה אנושה בשירותים לתושב, בהיקף של כ-2.5 מיליארד ש"ח לכל הפחות".
ביבס מציין כי על אף שמזה חודשים ארוכים הם שבים ומתריעים בפני הממשלה על מצבן הפיננסי הקשה של הרשויות המקומיות בישראל, טרם ניתן מענה מקיף להתמודדות עם האתגר: "במקום לחזק את חוסנן הכלכלי של הרשויות המקומיות, אנו נתקלים חדשות לבקרים ביוזמות של משרדי ממשלה להטיל על הרשויות המקומיות חובות נוספות, אשר בצדן עלויות כבדות. היה מצופה שהממשלה תראה את פועלן של הרשויות המקומיות מתחילת המלחמה, את כמות המשאבים שנדרשו מהן בכדי להתמודד עם ההשלכות הבלתי נתפסות שהיא הביאה עמה. נדמה שהצורך בשיפוי מהמדינה היה ברור מההתחלה, ולא להיפך, השתת עול כלכלי נוסף על הרשויות. אנו קוראים לכם למנוע את קריסתן של הרשויות, וזאת באמצעות ארבעה מהלכים מרכזיים:
1. עצירה מידית של כל מהלך ממשלתי להשית על הרשויות המקומיות חובות תקציביות נוספות באמצעות הצעות חוק כאלו ואחרות.
2. שיפוי הרשויות המקומיות בגין ההוצאות שגדלו בעקבות המלחמה כפי שדרשו הרשויות.
3. תשלום מענקי האיזון במלואם ומימוש תכניות החומש לחברה הערבית והדרוזית.
4. עצירה מוחלטת של הלאמת כספי הציבור, כגון קרן הניקיון וקרן הארנונה, שמטרתן לגבות מס נוסף לקופת הממשלה למטרות שאינן משפרות את התקציב השוטף של השלטון המקומי, ואף פוגעות בשלטון המקומי." סיכם ביבס.