10 נקודות לשיפור הספורט ביבנה לקראת שנת 2024

הספורט בקהילה, מחלקות הנוער, המבנה הארגוני, ביקורת פנימית ועוד. לקראת שנת 2024 ארז זנו כותב על 10 נקודות לשיפור הספורט ביבנה

לא ברור מה יהיה עם המלחמה בעזה, ונקווה כי כל חיילינו וחטופינו יחזרו הביתה בשלום. כמו כן, לא ברור מתי תיערכנה הבחירות המקומית, כשכרגע מדובר על 31 בינואר. 

 

אבל דבר אחד כן ברור וידוע. זה שראש העיר הבא ביבנה יהיה ראש עיר צעיר. שלושה מתמודדים על התפקיד. 

 

ראש העיר הנוכחי, רועי גבאי, והטוענים לכתר, אלי מזוז ואלון רוזן. שלושתם צעירים ונמרצים. 

 

אי לכך ובהתאם לזאת, הגיע הזמן לא רק לדבר על ראש צעיר וקידום הספורט, אלא על ביצוע ופעולות חשובות, כי הספורט ביבנה זקוק לשינוי רב בלא מעט אספקטים. חשובים וחשובים יותר.

 

לקראת שנת 2024 כתבתי על 10 נקודות שלטעמי חשובות מאוד בכדי לקדם את הספורט בעיר

 

1. הספורט בקהילה

מירוץ יבנה, טקס שחקני עבר ומשחק ההוקרה לזכרה של עמית מן ז"ל. 

במשך שנים יבנה הייתה רדומה מבחינה קהילתית בתוך הספורט, ובמהלך השנה האחרונה נראה כי יש  התעוררות. 

 

בתחילה הרימו בעיר את מירוץ יבנה בשיתוף חברת הפקה, שעשתה זאת בצורה מעולה. לאחר מכן, הוחלט במכבי יבנה על טקס שחקני עבר במהלך שהוכיח את עצמו בתוך המגרש, עם הענקת מגן הוקרה לשחקני עבר של מכבי יבנה, מה שהביא למגרש לא מעט קהל, שהריע לאותם שחקנים, שזכו לכבוד שלא מקבלים בכל מועדון וכל קבוצה. 


לאחר מכן, נערך משחק הוקרה לזכרה של עמית מן ז"ל, הפרמדיקית שנרצחה.
כל הדברים האלו הם חלק מדהים ונפלא, שמחברים את הספורט לקהילה, ולהיפך. יוזמות שיש בהן רק טוב וצריך לשמור, להגדיל ולהמשיך לפעול בכיוון הזה. 

 

2. הצלחה ספורטיבית

לצערנו, שתי ספינות הדגל של העיר יבנה ממשיכות להיכשל שנה אחר שנה. גם מכבי יבנה וגם אליצור יבנה נמצאות בליגה השלישית, חרף השקעות עתק עירוניות, ללא שום התקדמות מקצועית, ללא אופק מעניין או ידוע, ובעיקר, עם כישלון שרודף כישלון שנה אחר שנה למרות מתקנים מדהימים, מסורת של קהל, ניהול תקין, וכמובן, כסף רב. הצלחה של הקבוצות הבוגרות היא הבסיס להצלחה של כל השאר. הגיע הזמן לשנות את זה ובאופן מיידי. 

 

3. קבוצות הנוער

שאפו ענק מגיע לקבוצת הנוער של אליצור יבנה. ליגה ראשונה, שידורים ישירים, שחקנים שמכירים, התמודדות מול הגדולות ביותר ושם דבר בארץ מבחינה ליגת הצעירים. בכדורגל המצב פחות טוב. קבוצת תחתית בליגה השנייה. 

כמובן שזה עניין של שנתונים, אבל ביבנה חייבים לשים דגש ולהקפיד על הצלחת הצעירים, הענקת תנאים טובים וקיום מסורת של הצלחה מקצועית, כי זה מה שמביא עוד ועוד צעירים נוספים, שמעוניינים להגיע לקבוצה ולקדם אותה

 

4. מחלקת נוער

עוד, ובאותו עניין. לפי הבנתי, בית"ר יבנה מעוניינת להקים שתי קבוצות צעירות, ומונעים מהם לעשות זאת. 

מדברים על חוסר מקום של מגרשים ותשתיות. בכדורסל איציק אפטקר עשה זאת בכוחות עצמו והלך נגד הלך הרוח, והצליח. הוא פתח מחלקת נוער בכדורסל ביבנה, גם ללא עזרת העירייה. 

בכדורגל, לא מובן מדוע מונעים מאשר שטרית לעשות זאת. הרי תמיד אומרים שספורט זה חינוך, זה כל המהות. 

אז אם יש פה אופציה לפתיחת מחלקת נוער נוספת ועוד עשרות ילדים שיהיו במגרשים ולא ברחוב או מול המסכים – הרי זה מבורך. 


מחלקת הנוער של מכבי יבנה נטועה עשרות שנים בעיר, אין לה שום סיבה לחשוש אם הכל אצלה מתנהל בצורה טובה, מקצועית וראויה או חשש מבריחת שחקנים. טובת הכלל והצעירים היא מה שאמורה להיות לנגד עיניו של ראש העיר שיגיע. אין שום סיבה שבעולם שיפריעו לעוד עשרות צעירים להשתלב בענף הכדורגל בעיר. זה יהיה מנוגד לכל ערך חינוכי אם ישימו לזה רגליים. הגיע הזמן לשינוי בקו המחשבה.

 

5. שינוי המבנה הארגוני

לפני יותר מ-15 שנה החליט ראש העיר המנוח, צבי גוב ארי ז"ל, להציל את הספורט על-ידי הקמת מנהלת ספורט. 

באותם זמנים כנראה שזה מה שהיה נחוץ להצלת הספורט, בעיקר בפן הכלכלי. כספים רבים נשפכו על-מנת להציל את הקבוצות, שהמשיכו להיות עירוניות ולעמוד על הרגליים. 


היום אנחנו נמצאים בשנת 2024. לדרוש מעובדי עירייה לנהל קבוצות ספורט עירוניות זה קצת לא קשור, לא עובד ומנוגד לכל היגיון. יש לא מעט מודלים כיצד לשפר את ניהול מועדוני הדגל של יבנה, והגיע הזמן שראש העיר שייכנס יטפל בנושא הזה אחרי לא מעט שנים של 'מועדון סגור'. 

 

6. תשתיות

אולי החלק הכי חשוב. העיר יבנה ממשיכה לגדול ולגדול, אבל מתקני הספורט נותרו כמעט אותו דבר. יבנה זקוקה לפחות לעוד אולם כדורסל אחד נורמלי ובטח ובטח לעוד מגרש כדורגל שניתן להתאמן בו ואולי אף לקיים בו משחקי נוער וליגות נמוכות. המלחמה הזאת על שעות אימון אמורה להיעלם מן העולם, וראש העיר שייכנס יהיה חייב להרים את הכפפה, להיעזר במפעל הפיס, הטוטו ומשרדי הממשלה, על-מנת להקים מתקני ספורט נוספים.
שוב, ספורט שווה חינוך. 

 

7. ענפי ספורט נוספים

כדוריד, כדורעף, ג'ודו, טניס טאקוונדו, התעמלות מכשירים ועוד ועוד. ביבנה צריכים וחייבים לקדם עוד ועוד ענפי ספורט, להוציא את בני הנוער מהבתים והמסכים ולהעניק להם אופציות לחוגי ספורט רבים ככל הניתן. כמו כן, לפתוח גם קבוצות בוגרים בעוד ועוד ענפים, אפילו בקבוצות הוותיקים אם יש דרישה, ויש. 

 

8. ספונסרים ונותני חסות

במשך כל השנים האחרונות, יבנה נמנעה מכניסה של נותני חסות, ספונסרים ומחשבה כלכלית. העירייה שפכה כסף, כחול הים, והעדיפה להיות המממנת היחידה. הגיע הזמן לשנות את זה. הגיע הזמן להכניס כסף גם ממקורות הכנסה שונים, כגון: ספונסרים ונותני חסות, שילוט, להוציא קול קורא או פשוט להציע את הקבוצות ואת מדיהן לטובת חסות. המטרה היא לא רק בשביל להכניס כסף למועדונים (שזה חשוב בפני עצמו), אלא להראות שביבנה עושים הכל על-מנת לקדם את המערכת ככל הניתן, מבחינה מקצועית וכלכלית, ולא יושבים בחיבוק ידיים כשהכסף העירוני זורם באופן שוטף. 

 

9. שיווק, קידום, דוברות, מדיה והפרטים הקטנים

בשנה-שנתיים האחרונות יש התקדמות קלה בנושא הזה, אך דרוש עוד שיפור רב בנושא. 

מועדוני הספורט חייבים לקדם את עצמם מבחינה שיווקית. להביא עוד ועוד קהל למגרשים. לייצר קהילה נוספת שמגיעה למשחקי הספורט השונים בעיר. 

כמו כן, נחמד יהיה לראות את האצטדיון העירוני עם לוח תוצאות גדול ומרשים, כפי שקורה בלא מעט אצטדיונים בארץ (למשל לוד), עם שלט חילופים אלקטרוני. אנחנו לקראת 2024. בואו נתקדם גם בזה.
 

יבנה ממשיכה לגדול בקצב יפה מאוד, וזה צריך לבוא לידי ביטוי גם ביציעים. להנגיש לאותם "אוהדים חדשים פוטנציאליים" את המועדונים ואת הענפים השונים ולתת להם לבחור לאן הם רוצים להגיע. צריך לזכור, מדובר בקבוצות עירוניות, ובלי קהל מקומי – אין להן שום זכות קיום. הקבוצות האלה שייכות למקומיים ולא לאף אחד אחר, ואת זה כל בעל תפקיד חייב לזכור.

 

10. ביקורת

בכוונה השארתי את זה אחרון. בספורט המקומי רגילים במשך שנים רבות ל'מועדון סגור'. סיטואציה שגרמה שבמשך שנים לא הייתה שום ביקורת פנימית, אלא בעיקר אנמיות ניהולית, זרימה על מי מנוחות וחוסר רצון לשום שינוי מהותי. 

זה גרם למועדונים בעיר לשקוע בבינוניות, לאותם אנשים להמשיך ולנהל באותה הצורה, והתוצאה היא ליגה שלישית מנותקת מכל היגיון כלכלי או מקצועי. 

המטרה היא לא לפגוע באף אחד, אלא לתת פתח לביקורת פנימית, כי רק עם ביקורת פנימית ובקרה רציפה וקבועה – ניתן לשפר דברים. הגיע הזמן שמי שינהל את העיר הזאת, יידע לדרוש תוצאות, מטרות, ויעדים ברורים, בלי זה – יבנה תמשיך לדשדש באותה סיטואציה בה היא נמצאת.