תקווה לשלום: בוסתן נוף משותף

לפני שלוש עשרה שנים, בפיגוע רצחני בגליל, איבדו אמירם וטילדה גולדין (תושבי יבנה לשעבר) את בנם עמרי ז"ל. מאז אותו יום נשבעו לעצמם שלא לשקוע, ולהפוך את הכאב האישי למנוף של תקווה שתחבר בין יהודים וערבים בארץ

אמירם וטילדה גולדין גידלו את בנם, עמרי, ביבנה. גילוי נאות: אמירם היה קולגה שלי ככתב דאז בעיתון מקומי. לימים עברו השניים עם משפחתם לצפון הארץ, שם, במצפה-אביב, קסם להם כל ה'ירוק' הזה, שם גם איבדו את בנם, עמרי, באוגוסט 2002, אז נהרגו תשעה אנשים בפיגוע מחבל מתאבד (באוטובוס) בצומת מירון שליד צפת. אחד מההרוגים היה החייל עמרי גולדין, זמר סולן בלהקת הפאנק 'הפוסי של לוסי' (שהוקמה ביבנה), רק בן 20 במותו.

הזוג גולדין הקימו את בוסתן 'נוף משותף' שמהווה פינת חמד בגליל המערבי, לצד הדרך העולה למצפה אביב. בצד עצי חרוב גדולים ושיחי אלת המסטיק, ניטעו עצי זית, רימון, תאנה, תות, גפן ושקד, בנוף הטבעי המקסים, ותוך שמירה על הנוף הפראי של המקום. כמו כן הוקמה גינת עשבי מאכל ועשבי תבלין ומרפא.

מתוך הכאב של הפיגוע שנטל את בנם, ובמקום לפתח שנאה כלפי ה'אויב' – הם בחרו בדרך אחרת, בדרך השלום. החלום שלהם היה להנציח את זכרו של עמרי ז"ל בדרך שתהיה מקור לשינוי חברתי ואבן שואבת לקיימות וסביבה, תחומים שהיו מאוד קרובים ללבו בשנות בגרותו. "מצאנו שזו תהיה הדרך הטובה ביותר להחיות את זכרו של עמרי, דרך פעילות ליצירת עולם וחברה טובים יותר."

ומתוך החזון שלהם לשנות עמדות ולקרב לבבות, באמצעות חוויות רגשיות, תוך כדי עשייה יצירתית ואינטראקציה בין אישית בטבע, הוקם בוסתן 'נוף משותף', בו המשתתפים בקבוצות השונות חווים חוויה של היכרות ולמידת האחר, תוך כדי עיסוק משותף בתחומים שבהם יש לכולם רצון למידה/עשייה.

'נוף משותף' הוא מקום ייחודי בטבע, בלב לבו של הגליל, המקיים שילוב של עשייה סביבתית וחקלאית עם מעורבות חברתית, שמטרתה ליצור מפגש בין הקהילות השונות בגליל – יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, בכל הגילאים, לרגעים קסומים בסביבה הטבעית, לחוויות למידה ולהכרת הסביבה בה אנו חיים. מקום מפגש בין תרבויות, רגוע ומחבק. ומיותר לספר כי חבריהם הטובים ביותר הם מהמגזר הערבי.

"היום, שלוש עשרה שנים אחרי, אנחנו יכולים לומר שהצלחנו" מספר אמירם "לא עשינו את זה לבד, הקהילות היו אתנו לכל אורך הדרך. יחד הקמנו את הבוסתן המשותף שבו נערכות מאות פעילויות בשנה עם קבוצות נוער, פעילויות המייצרות קיום משותף והבנה בגליל. בשנים הארוכות האלה עברנו עליות וירידות במתח בארץ, אך גם בתקופות הקשות ביותר הפעילות נמשכת. כעת הפעילות ממומנת על-ידי תרומות של משפחת גולדין, קרן ברכה ותורמים פרטיים, אך אין בכך די ואנו נדרשים להרחבת מעגל השותפים."

ויש להם משימה למשפחת גולדין:
המשך פיתוח השטח (ניקוש הקוצים וסימון שבילים) – מתבצע בימים אלו, תוך שימוש באבן מקומית וללא הפרעה של פני השטח הקיימים.
סידור פינות ישיבה נוספות בצל עצי החרוב הגדולים – עם ספסלי אבן בשילוב עץ ומחצלות, שתשמשנה כמקום התכנסות ללימוד ולפעילויות נופש ופנאי.
שיקום בור מים עתיק.
שיקום טרסות עתיקות והתנסות בבנייה יבשה באבן.
הדגמה של חקלאות מסורתית (חריש).
התנסות בשיטות בנייה מסורתית (באדמה ותבן).
התנסות במלאכות מסורתיות (קליעת סלים, אריגה)
פינות יצירה לילדים: אמנות בטבע – שימוש בחומרים טבעיים (עץ, אבן, חרובים).
הכרת צמחי מאכל מקומיים והתנסות בבישולם.

היום פונים הזוג גולדין בהצעה שאי-אפשר לסרב לה: "קרנות נוספות שגייסנו מוכנות כעת לתת מענק תואם (matching) לכל מי שיתרום. נאמר שאתם תורמים 250 ₪ – הקרן הפילנתרופית תיתן לנו 250 ₪ נוספים ואתם תגרמו לתרומה של 500 ₪. כמה עשרות תרומות כאלה – ופעילותנו תובטח בשנה הקרובה."

"וכאן הפנייה שלי היא אישית לכל אחת ואחד" מסכם אמירם "בואו ותצטרפו אליי ואל רעייתי, טילדה, הרימו תרומה ונמשיך במסע של בניית מנהיגות צעירה בונה, אשר תיצור בארץ, ותוביל את השינוי בקרב בני-נוער יהודים וערבים מהגליל, ומהארץ כולה."

מי אינו מחפש מקום בטבע שירפא וירפה את הנפש, יפגיש בין תרבויות באופן מקבל ומחבק ויאפשר חוויית למידה והכרת הסביבה בה אנחנו חיים?

כנסו: 

צפו בגלריית תמונות: