תעודת הצטיינות לסטודנטית יבנאית בפרויקט שח"ק

דקלה בסופקד מיבנה זכתה השבוע לקבל תעודת הצטיינות על התנדבות קהילתית במסגרת המנהל לסטודנטים עולים. בסופקד הינה סטודנטית למשפטים שנה ג', בקרייה האקדמית אונו ורוצה להמשיך לתואר שני. היא בת 27 וגרה ביבנה עם אמה 24 שנים, בת למשפחה עם שמונה אחים ועובדת בהוצאה לפועל בבית-המשפט בתל-אביב.

בסופקד חנכה שני ילדים ממוצא אתיופי ביבנה, והתפנתה לדבר על התקופה שעברה עמם, כמו גם על התהליך שהם עברו יחדיו בשנה החולפת: "עשיתי את זה באהבה ובכיף. אני לא מרגישה שצריך לומר לי תודה על כך. הצטרפתי לפרויקט הזה מהסיבה שהייתי צריכה להתנדב, רציתי לקחת פרויקט שבו אני יכולה להתנדב ולתרום. כבת ליוצאי העדה האתיופית, השיקול הראשון היה להתנדב דווקא בקהילה שלי, לקחת ילדים ולהראות להם מודל לחיקוי, אני באה מאותו מקום שהילדים האלה נמצאים בו היום. העדפתי לקחת חלק בפרויקט מהסוג הזה. הילדים שחנכתי הם אחים בני 11-12, אשר לומדים ב'פרדס צפוני' בעיר. מה שעשיתי איתם כל השנה הייתה עבודה על שיעורי-בית ותרגולים במקצועות שהם מאוד התקשו בהם, כמו מתמטיקה ואנגלית. אני שמחה שהיה שיפור והם גילו יכולת טובה ברמה הלימודית שלהם, זה היה חשוב מאוד עבורי להצליח."

כיצד צלחת את המשימה?
"ערכתי איתם שיחות עידוד, אמרתי להם שהם יכולים להגיע למקום שלי, עם רצון ויכולת. עד היום אני עדיין בקשר איתם, אני עדיין נפגשת איתם, הם ממש נכנסו לי ללב. הרגשתי שהם כמו אחים קטנים שלי. אני מאוד נהניתי בחוויה הזאת ובתרומה, הם עברו שינוי ותהליך, חוץ מזה שתרמתי להם – זה מאוד תרם לי בפנימיות – זה הוסיף לי המון.  היום אני מסתכלת על הילדים האלה ובאמת יש להם חלומות ושאיפות, הם מסתכלים עליי. אני מאמינה שאראה אותם במקום שלי בעוד 15 שנים, יש להם המון פוטנציאל והם יגיעו רחוק – זה משמח אותי."

איך הקשר שלך הם ההורים?
"ההורים שלהם קיבלו את זה בשמחה רבה, התחברתי אליהם מאוד, מדובר בהורים צעירים. האב היה קצין בצבא והאם עובדת. הם מבינים עברית, הייתה בינינו תקשורת מדהימה והחיבור היה מאוד נחמד. ההורים מעורבים מאוד, הם  עזרו ותרמו במה שהיה צריך."

איך הרגשת כשקיבלת זימון לטקס?
"הופתעתי שנבחרתי כי יש עוד הרבה מאוד מתנדבים, עשיתי את זה באהבה וזה מאוד הפתיע אותי שאני הולכת לקבל על זה פרס. זה משהו שבא מהלב, זה מאוד תורם לאדם באופן אישי."

מה הלאה?
"אני ממשיכה לתואר שני ולפרויקט הזה יש מסגרת, רוב הסיכויים שגם בשנה ההבאה אטול חלק בזה עם ילדים חדשים. כל עוד תהיה מסגרת לזה גם בתואר שני – אני אעשה זאת. אני מקבלת עזרה ממנהל הסטודנטים העולים. כשאתה מקבל עזרה – אז אתה מרגיש צורך לעזור בלי קשר. אני חושבת שבלי קשר לעזרה שאני מקבלת, להתנדב זה משהו חשוב לכל אדם. ברגע שאתה נותן לחברה – היא נותנת לך."

מה עמדתך לגבי המחאה של העדה?
"לא דיברתי עם הילדים על זה, אבל כן השתתפתי בהפגנה וגם הייתי מעורבת. ילדים בגיל הזה לא צריכים לשמוע על קיפוח וגזענות ועל זה שמסתכלים עליהם בצורה לא טובה. זה לא טוב לחשוף אותם לדברים האלה. באופן אישי, אני חושבת שהמחאה היא צודקת, יש גזענות במדינה שלנו, כן מפלים לרעה, אם זה במקומות העבודה, השכרות דירה ומגוון רחב מאוד של השירות הציבורי. הרבה פעמים שופטים בן-אדם לא בגלל היכולת שלו ולא בגלל רמת המשכל שלו – חבל, אבל מעדיפים לקחת מישהו שהוא לא אתיופי, לצערי זה קיים. אני הפגנתי, אם לא נציג את הדברים האלה זה לא ייפתר. אני מקווה שהמלחמה הזאת תעזור לנו לשיפור המצב."

50 סטודנטים עולים מכל רחבי הארץ קיבלו השבוע (15.6) בטקס חגיגי, במעמד שר העלייה והקליטה, ח"כ זאב אלקין, ויו"ר קרן היסוד, מר אליעזר (מודי) זנדברג, תעודת הוקרה ומענק כספי על הצטיינותם בפרויקט שח"ק (שירות חברתי קהילתי) שמפעיל המנהל לסטודנטים עולים של משרד העלייה והקליטה.

השנה פועלים יותר מ-1,000 סטודנטים בכ-60 מסגרות פעילות ברחבי הארץ, במסגרת הפרויקט, מקבלים הסטודנטים העולים מענק כספי ללימודים בתמורה לפעילות קהילתית בארגון חברתי לבחירתם.

שר העלייה והקליטה ח"כ זאת אלקין למצטייני שח"ק: "לפני קצת יותר מעשרים שנה הייתי עולה צעיר שהחל את צעדיו הראשונים באקדמיה בזכות המלגה שקיבלתי ממשרד הקליטה. בשנים האלו למדתי כמה חשוב לשלב בין הלימודים ובין מעורבות חברתית בתהליך הקליטה. הפעילות בחברה היא הדרך הכי טובה להיות ישראלי. אני מאחל לכם שבעוד עשרים שנה תעמדו כאן במקומי ומקווה שלא ימצא אולם גדול מספיק שיכיל את כל המשתתפים. עלו והצליחו!"