תמיכה גורפת של מועצת-העיר לאסור שימוש בכלים חד-פעמיים בפארקים ביבנה
כזכור, ראש העיר צבי גוב-ארי יוזם עדכון לחוק עזר העירוני, בו ייאסר השימוש במוצרי פלסטיק חד-פעמיים בשטחי הציבור המוגנים (ראה ידיעה כאן)
פנינו לכל חברי מועצת העיר לשמוע איך הם יצביעו בנושא. קבלו את דעתם!
זה לא סוד שפלסטיק אינו מתכלה, ולכן, הוא נשאר איתנו לעולמים, כך גם הפגיעה שלו בסביבה ובבעלי-החיים. זה גם לא סוד שהמיקרו- והננו-פלסטיק, שנוצרים כתוצאה משחיקה ופירוק מכני של פלסטיק, נמצאים בים, ביבשה, באוויר ובגשם, וגם במזון שלנו ובמי השתייה. זאת ועוד, כמויות הפלסטיק שמיוצרות בעולם עצומות. כ-320 מיליון טונות פלסטיק בשנת 2016, כשהתחזית היא שעד שנת 2030 הכמות תוכפל. בישראל הצריכה היא מעל לחצי מיליון טונות של פלסטיק בשנה.
מה חדש?
אז מה דעתם של חברי מועצת העיר ביבנה:
חברת מועצת העיר דורית בר-מאיר: "אין ספק שמדובר בצעד חשוב בשמירה על הטבע, במדינה בכלל, וביבנה בפרט. לפיכך, אני בהחלט תומכת בהצעת החוק. זאת ועוד, אני מקווה שהחוק יבוא לידי ביטוי בצמצום השימוש בכלים חד-פעמיים. ובאשר לתושבים שיפרו את החוק – אני מניחה שיפעלו כנגדם באמצעי אכיפה. בסופו של יום, כולם יתרגלו ויימנעו מאכילה בחד-פעמי וכולנו נרוויח מכך."
חבר מועצת העיר מאיר שטרית: "אני בעד הפסקת הזיהום של כדור ארץ, בכלל, ושל יבנה, בפרט."
חבר מועצת העיר דורון מלכה: "כפי הנראה אתמוך בעד שינוי הצעת החוק, מהסיבה שזוהי דרך נוספת לצמצום השימוש בחד-פעמי. זוהי תרומה משמעותית, אחריות אישית ועירונית, וכולי תקווה שעיריות נוספות ישקלו להצטרף לשינוי מבורך שכזה במלחמה הכלל-עולמית בנושא הכל-כך חשוב."
חבר מועצת העיר שחר סימנה: "באופן עקרוני, אני בעד חוק שיאסור הכנסת כלים חד-פעמיים מפלסטיק, אך אני חושב שיש לאפשר לתושבי העיר תקופת הסתגלות שתכלול פעולות הסברה נרחבות ושילוט ברור, זאת לפני שמבצעים אכיפה וקנסות כבדים. גם על גובה הקנס חייבים לדון ולשקול בכובד ראש."
חבר המועצה רועי גבאי: "הנושא האקולוגי חשוב לי באופן אישי וכראייה לכך, לפני כשנה וחצי העברתי הצעה לסדר פה אחד במועצת העיר לביטול חד פעמי בצהרונים וגני ילדים. יחד עם זאת, במקרה זה ישנן הרבה שאלות פתוחות, ועל כן מציע להמתין לדיון של מועצת העיר בנושא. בהקשר זה אציין כי בכלל תמוה כיצד עיריית יבנה מפרסמת על קיומו של חוק עזר כזה, עוד בטרם הנושא נדון במועצת העיר. הייתי רוצה לדעת מה עומד מאחורי כוונת חקיקה זו – האם ישנה בעיה של ניקיון בפארקים הציבוריים? האם המשמעות שלא ניתן יהיה לקחת "טייק אווי" ממסעדות? האם באירועים ציבוריים דוכנים ימנעו ממכירת מוצרים שאינם מתכלים? ועוד שאלות אחרות. מי יתן ויתקיים דיון מעמיק במועצת העיר על נושא כה חשוב, בניגוד לפעמים הקודמים בהם ההחלטה התקבלה מראש ללא דיון תואם או שיח איכותי."
סגן ראש העיר חיים מסינג: "אני מברך על היוזמה. כמו כן, אני תומך בכל יוזמה ברוכה המקדמת את העיר להיותה בריאה וירוקה."
סגן ראש העיר אלי מזוז: "הפלסטיק הוא אבי אבות הטומאה של החומרים המזהמים, הוא אינו מתכלה, פוגע בטבע, בבעלי החיים ובאדם. כל צמצום בכמות ובשימוש הכלים החד-פעמיים והפלסטיק – הוא מבורך.
חז"ל כבר אמרו במקורותינו:
"בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן וְאָמַר לוֹ: רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵן וְכָל מָה שֶׁבָּרָאתִי- בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי, תַּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ." (קהלת רבה פרשה ז).
באשר לכל פרטי חוק העזר – אתייחס אל הדברים כשנדון בהם במועצת העיר."
חבר מועצת העיר יהודה דנינו: "אנו כמדינה, הולכים לכיוון הזה בשנים האחרונות, וביחוד יבנה כעיר ירוקה. שמים יותר דגש אל אקולוגיה ואיכות הסביבה. בין יתר האיומים המשמעותיים בנושא ערכי הטבע הם מוצרי פלסטיק החד-פעמי, אשר מהווים מפגע קשה לבריאות ולסביבה, ובעיקר, פוגעים בנראות הפארקים וחזות הסביבה. אנו רואים את הלכלוך בפארקים, בגני שעשועים וחופי הים, רובו המוחלט זה פלסטיק חד-פעמי, שקיות ניילון וכד'. עיריית יבנה יוצאת בקמפיין נרחב שמטרתו לעורר מודעות לנזק הרב הנגרם על-ידי החד-פעמי, הן בפגיעה בבעלי החיים והן בחזות הנוף ונראות הפרק, על-מנת לעודד התנהגות נכונה בעניין. הקמפיין יופץ במדיות החברתיות, בשלטי חוצות ובמקומונים. הדבר נכון בעיניי מהטעמים הנ"ל, ולכן, בע"ה אתמוך בזה בישיבת מועצת עיר הקרובה."
חבר המועצה רם שרון: "אני חושב שמדובר בתיקון מבורך לחוק העזר העירוני, שהוא המשך ליוזמתו (מלפני שנתיים) של חברי לסיעה רועי גבאי, שיזם בזמנו את צמצום השימוש בכלים חד-פעמיים בצהרונים ובגני ילדים. עם זאת, לדעתי, הצעתו של ראש העיר לוקה בחסר. מדוע חוק העזר יחול רק על גנים ציבוריים ולא על מתנ"סים או היכל התרבות? כמו כן, לא ברור כיצד מתכוון ראש העיר לאכוף את חוק העזר החדש, והאם בכוונתו לאפשר תקופת הסתגלות, בה לא יינתנו קנסות, אלא אזהרה בלבד."
ומה קורה בעולם, בכלל, ובישראל, בפרט?
בעולם: לאחרונה הכריזה מדינת ניו-יורק על הפסקה גורפת של השימוש בשקיות פלסטיק, ובקליפורניה, שכבר מזמן הגבילה את השימוש בשקיות פלסטיק, בוחנים איסור להשתמש בפקקי פלסטיק בבקבוקים. גם האיחוד האירופי קידם צעד נרחב להפסקת השימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים שונים כגון קשיות, מקלונים לניקוי אוזניים, סכו"ם חד-פעמי ועוד. בצרפת אושר בשנת 2016 חוק ראשון האוסר על מכירת צלחות, כוסות וסכו"ם חד פעמיים, אלא אם הם מיוצרים מחומרים טבעיים מתכלים. גם קנדה הודיעה על איסור שימוש בפלסטיק חד-פעמי עד שנת 2021, וכך גם בהודו, שבה הכריזו על איסור השימוש בכלים חד-פעמיים ובשקיות פלסטיק משנת 2022.
ובישראל? שימוש בכלים חד-פעמיים בישראל: על פי כתבה בכלכליסט מיוני 2018, ישראל היא שיאנית עולמית בשימוש בכלים חד-פעמיים. בכל חודש ישראלים משתמשים ביותר מ-250 מיליון כוסות פלסטיק ויותר מ־12 מיליון כוסות נייר. רוב הכלים החד-פעמים בישראל אינם מתכלים, כלומר אינם מתפרקים בקומפוסטר ביתי.
על-פי ארגון אדם טבע ודין, נכון ל-2020, מצטברים בישראל מדי שנה כמיליון טון פסולת פלסטיק, יותר מ־100 ק"ג לאדם. מדי שנה נצרכים כ־2 מיליארד שקיות חד־פעמיות וכ־1.7 מיליארד בקבוקי שתייה חד־פעמיים. משק בית ממוצע בישראל מוציא כ־800 שקל בשנה על כלים חד־פעמיים, 2 מיליארד שקל בשנה בכלל הציבור, כשבשנים האחרונות נרשם גידול של יותר מ־10% בצריכתם. 90% מהפסולת בחופי הים היא פלסטיק, 38% מתוכה הם כלים חד־פעמיים ו־12% הן שקיות.
בערים כמו רעננה, כפר סבא ופרדס-חנה הוחלט לצמצם את השימוש בכלים אלה במוסדות החינוך.
בסוף 2020, נאסר שימוש בפלסטיק ובכלים חד-פעמיים בחופי הים בעיר אילת ובכך הפכה לעיר הראשונה שעשתה זאת. כמו כן, המשרד להגנת הסביבה הודיע כי יקצה 41 מיליון שקל להתקנת מדיחי כלים בגני משרד החינוך, במטרה להפחית את השימוש בכלים חד-פעמיים. זאת בכפוף להתחייבות של הרשות הרלוונטית לרכוש צלחות וסכו"ם רב-פעמיים. בקריית ביאליק אושר חוק עזר עירוני, שיאסור על המבקרים בפארקים להשתמש בכלים חד-פעמיים. זאת בכפוף לאישור שרים בממשלה. אם ייושם, העיר תהיה הראשונה לעשות זאת.
