'תכנית גבאי': חזון הספורט של יבנה

כמו עשרות ילדים וילדות ביבנה, גם בתי עדי, בת ה-8, אוהבת לשחק כדורסל. פעמיים בשבוע היא הולכת לחוג כדורסל בבית הספר, ובין לבין אנחנו יוצאים ביחד אל המגרשים כדי להתאמן בקליעות. הבעיה היא שמגרשי הכדורסל בעיר לא מותאמים בגובהם לילדים בכיתות א'-ד', למעט מגרש אחד בשכונה הירוקה, שסליו נמוכים יחסית 

ואת המגרש הזה בנו כמגרש משולב, כלומר יש בו שערי כדורגל, כך שלרוב אין סיכוי לילדה בת 8 להגיע לשם אחר הצהריים ולזרוק לסל להנאתה

כמה מסובך כבר יכול להיות להקים מגרש ייעודי עם 20 סלים נמוכי-קומה, כדי שהילדות והילדים שלומדים בחוגי הכדורסל ברחבי העיר יוכלו להתאמן בזריקות לסל בכל יום ובכל שעה, ללא הפרעה? צריך רק חזון ויוזמה

המצע שלנו ('תכנית גבאי') כולל חזון מפורט לתחום הספורט. כך למשל, הקמה ותמיכה של קבוצות ספורט ייצוגיות במגוון תחומי ספורט (כמו כדור-עף, כדור-יד, נשים, נכים, ועוד), חיזוק הספורט העממי, תחרויות ספורט עירוניות, ייסוד מחדש של 'מרוץ יבנה', והשקעה בקבוצות הספורט העירוניות במטרה להתקדם לליגות הגבוהות.

בשנים האחרונות שיפצה העירייה את אצטדיון הכדורגל הישן ובנתה אולם כדורסל מודרני, אבל משימה חשובה לא פחות היא לשווק את הקבוצות הייצוגיות של העיר לתושבים החדשים, לחבר את ילדי יבנה אל הקבוצות כדי להצמיח את דור האוהדים הבא ולמלא את היציעים. כמי שמבקר במגרשים על בסיס קבוע, אני שומע לא פעם קובלנות של אוהדי 'מכבי יבנה' על היעדר פעולות שיווקיות, כמו טקס הצגת שחקנים בתחילת עונה, הענקת גביע הוקרה לשחקן ותיק לפני כל משחק בית, וכדומה.

במאי 2004 נערך בעיר 'מרוץ יבנה הראשון'. השני לא התקיים עדיין. ב-14 השנים שחלפו הריצה הפכה לספורט עממי אהוב במיוחד. בכל בוקר וערב אפשר לראות עשרות רצות ורצים בכל פינה בעיר (גם אני ביניהם) – אז למה שלא יהיה לנו מרוץ שנתי מסורתי כמו בערים רבות בארץ? צריך להחזיר את יבנה למפת המרוצים של ישראל.

לא להסתפק בכדורגל וכדורסל. שרון (מימין) וגבאי. חזון מפורט לתחום הספורט

'אליצור יבנה' ידועה בקבוצת הכדורסל-גברים שלה – אבל יש גם קבוצת נשים כישרונית בליגה הלאומית, שראויה ליחסי ציבור גדולים יותר, על-מנת שכולם יכירו אותה. בשנות ה-60' פעלה כאן 'אליצור יבנה' בכדור-עף, והייתה לנו אפילו קבוצת 'הפועל יבנה' בטניס שולחן, ששיחקה בגביע אירופה (!!!). יבנה כעיר מתפתחת לא צריכה להסתפק בכדורגל וכדורסל. קבוצות עירוניות בכדור-עף או כדור-יד (בוגרים, נוער, ילדים) הן חזון בר-השגה.

לפני 18 שנים הפיצה עיריית יבנה בבתי התושבים חוברת צבעונית בשם: 'יבנה – עיר בצמיחה'. בין היתר נכתב בה כי "כ-2,500 אישה ואיש פעילים במרכזי הספורט, באולמות, באצטדיונים ובמתקני בתי הספר השונים". באותם ימים מנתה אוכלוסיית העיר כ-31,000 תושבים, ומאז גדלה וצמחה לכ-47,000 תושבים. עם זאת, מספר הפעילים בענפי הספורט השונים ביבנה עלה לכ-3,000 בלבד – כך לפי נתוני העירייה.

כלומר בעוד שהעיר גדלה בכ-16,000 תושבים, מספרם של הפעילים בספורט גדל ב-500 בלבד. זה מעט מדי. החזון שלנו הוא עירייה שמעודדת פעילות ספורטיבית, תחרותית ועממית, לגברים ולנשים, בכל הגילאים, במגוון רחב של ענפים.
 

וגם הוא, כמו סל נמוך קומה – בר-השגה.