תחקיר הצינור: הכלבים שלא חזרו מהפנסיון

עדות 1: "כלב מבחינתנו הוא כמו ילד, כשאתה שם ילד בגן אתה מצפה שידאגו לו ויחזירו אותו בריא ושלם וזה בדיוק מה שלא קרה פה."

נטע: "מיקי היה אצלי במשך 12 שנה ובעיקרון, אני ממש מרגישה כמו אימא שלו, כי הוא גדל איתי מאז שאני זוכרת את עצמי, מגיל 11. ופשוט היה לי מאוד קשה לעזוב אותו כשיצאתי לטייל, כשטסתי לאיטליה. אבל לא הייתה לי ברירה, והייתי חייבת למצוא פתרון ובאמת חיפשתי הרבה, כי אני יודעת שיש הרבה פנסיונים שיש בהם כלובים וששומרים את הכלבים בסוג של הסגר כזה, אז היה לי מאוד חשוב גם שהוא יהיה מוגן במקום טוב."

תחקירן: "ובתוך כל החיפושים נטע מצאה את 'פנסיון לאסי'."

מתוך סרטון התדמית של פנסיון לאסי: "כששואלים אותי מדוע הקמתי את הפנסיון, אני תמיד משיב שיצא לי לראות איך אנשים משאירים את כלביהם, החלטתי להיות חלק קטן מהפתרון מאשר חלק קטן מהבעיה."
 

נטע: "הוא היה נראה לי בסדר, כלומר, זה הכל היה נשמע נורא טוב, המדשאה גדולה, שהוא סיפר שהכלבים מקבלים מזון פרימיום, שהם ישנים בבית וגיליתי שזה פשוט רחוק מלהיות נכון. משהו קורה שם שהוא לא תקין. האמנתי לו. אתה לא חושב שהבנאדם משקר. חזרתי לארץ, שלחתי הודעה למתן, אני רוצה לבוא לקחת את מוקי. מתי להגיע? מתי יהיה לך נוח? הוא אמר לי, תתקשרי אליי. התקשרתי אליו, הוא אמר לי, תקשיבי אני ממש מצטער, לפניי 3 ימים מוקי הלך לישון ולא התעורר.
מה… איך? הוא היה בריא. איך זה יכול להיות? אז הוא אומר לי, לא, הוא היה חולה. הוא במקפיא שלי עכשיו. ומאותו רגע הייתי שבורה, פשוט התחלתי לבכות, כי אני הייתי כל-כך נסערת. והוא אמר את זה גם בכזאת אדישות. אין שום מצב בעולם שכלב בריא לחלוטין נכנס לבעל פנסיון ולא חוזר, חוזר קפוא במקפיא. הגעתי למסקנה שאני צריכה לעשות נתיחה לאחר המוות."

תחקירן: "באותו רגע נטע לקחה את הגופה הקפואה של מוקי למעבדה וסירבה להאמין שזה מה שקרה לכלב שלה."

נטע: "קרעים בטחול ובכבד וקרישי דם רבים בבטן כתוצאה מטראומה. "טראומה" זה בשפה הרפואית מכה. ובעצם הרופא אמר לי חד-משמעית "תשמעי, זה… אין פה מה… זה רק זה. הכלב מת באותו הרגע. לא היה תהליך של גסיסה זה היה באותו הרגע, המוות."
אני הרגשתי בתוכי שאני לא היחידה שזה קורה לה, שאם זה קרה לי זה בטוח לא רק אני."

תחקירן: "ובאמת, נטע היא לא היחידה. מאז שהיא העלתה לפייסבוק פוסט בנושא, פנו אליה עוד 10 אנשים נוספים."

עדות 3: "הכנסנו את הכלב שלנו לפנסיון שלו. אחרי כמה שעות, הוא התקשר והודיע לנו שהכלב נפטר כתוצאה מחנק. הוא הראה לנו את הגופה של הכלב. נאלצנו לקבור אותו במקום."

עדות 1: "בערב הראשון שהיינו בחו"ל התקשרנו אליו ומה הוא אמר לי? אל תילחצי אבל היא נעלמה. אוקיי, למה לא יצרת קשר עם הבעלים?"

עדות 3: "הכלב היה אצלנו 10 שנים, הכלב הזה כל הזמן היה נמצא בפנסיונים פעם-פעמיים בשנה ובאף אחד מהמקרים לא היה מקרה כזה שבעצם הכלב לא חזר."

עדות 1: "הוא לא רצה באמת לעזור. לחפש, הוא לא רצה לדבר אתנו, הוא לא ענה לנו. הוא תקף את ההורים שלנו… תלינו מודעות בכל האזור, התקשרנו לוטרינרים… כשאמרנו לו שהוא לא… הוא לא באמת מתאמץ כי רק ההורים שלנו חיפשו אותה, אני בכלל לא חייב לכם את זה. דברים שלא האמנו שבנאדם לקח על עצמו את האחריות."

תחקירן: "חיפוש פשוט ב'גוגל' מראה עוד לא מעט תלונות על הפנסיון. בין היתר, עוד אנשים שטוענים שהכלב שלהם נעלם."

נטע: "מיד אחרי שמתן הודיע לי שבעצם מוקי מת, אז אחרי משהו כמו, לדעתי 40 דקות, הוא התקשר וביקש את הכסף שלו עד הרגע שהוא מת. זה היה… זה היה נשמע לי… איך… איך אתה מעז לבקש את הכסף אחרי דבר כזה. הוא שלח לי הודעה שאם אני לא אביא לו את הכסף, אם אני לא אשלם לו, אז הוא יפנה לבית-משפט. הוא בוחר לאיים על אנשים וגם עליי, וגם על כל אחד שמחפש את הכלב שלו, ורוצה את טובת הכלב שלו."

נטע (סרטון מצלמה נסתרת): "פשוט לקחתי את זה לידיים שלי, מתן? (נקישות בשער) פתח את הדלת, אתה מתעלם? יש לי מלא שאלות בשבילך, מתן, אתה מוזמן לבוא לפתוח את הדלת."
אח של מתן: "למה?"
נטע: "אני צריכה אותו."
תחקירן: "מתוך שטח הפנסיון יוצא אחיו של מתן, הוא לא מכיר אף אחת מהטענות."
אח של מתן: "מה? מה קרה? מה הבעיה?"
נטע: "לא, הכלב שלי מת פה, זה מעניין אותי. סתם… סתם מעניין אותי רק לשאול."
אח של מתן: "מה, להגיד לך את האמת, אני ממש לא בקיא, חייב להגיד לך."
נטע: "אני צריכה לשאול אותו על הדברים שקורים אצלכם."
אח של מתן: "אני אנסה שנייה לדבר איתו, בסדר?"
(טלפון) מתן? מה קורה? איפה אתה? נטע? כן. אתה רוצה שאני אבוא אליך? כי הם פה בחוץ."
אח של מתן: "תראי אני לא יודע…עוד פעם, אני לא יודע מה הסיפור. תסגרו את זה ביניכם."
נטע: "מה הוא אמר?"
אח של מתן: "הוא אמר שהוא לא… אני לא יודע, אני לא יודע מה היה."
נטע: "אז אוקיי, אז תאמין לי שאם היית במקומי, היית רוצה תשובות, הוא לא רוצה לצאת הרי, וכנראה שגם הוא לא רוצה לענות. הוא לא מעוניין לדבר אתי ויש לזה סיבה. כי בנאדם שהוא בעצם לא מסתיר כלום, הוא ירצה לדבר. הוא גם בבית, אז זה קצת מעצבן."

נטע לתחקירן: "בשלוש הפעמים שהייתי במקום לא ראיתי כלבים, לא שמעתי נביחות."

עדות 1: "היו כל מיני דברים שהיו נראים קצת חשודים. באמת אף כלב לא היה שם."

עדות 3: "אחד הדברים המוזרים שהיו זה בעצם באנו לשים את הכלב ובדרך-כלל אנחנו רואים איפה הכלב אמור להיות, איפה לישון ורק במקרה הזה הוא אפילו לא הסכים שנעבור את השער כדי לראות את הפנסיון עצמו, ולא ראינו כלבים בחצר."

מתוך סרטון תדמית: "פשוט גן עדן לכלבים. במשך רוב שעות היום אני נמצא עם הכלבים בחצר, רץ איתם, משחק איתם, מטייל איתם, מפנק אותם…"

תחקירן (מצלמה נסתרת): "תגיד אבל איפה הכלבים? הם לא אמורים להיות פה?"
אח של מתן: "חי נפשי שאין לי מושג."
תחקירן: "קצת מוזר שזה פנסיון לכלבים בלי כלבים."

נטע: "זה מאוד מוזר. פנסיון שמחשיב את עצמו כל-כך. שיש עליו כל-כך הרבה תגובות, אין כלבים? הוא לא נותן להיכנס. ברגע שבנאדם אומר לו אני רוצה לקבל תמונות, אני רוצה לשמוע מה קורה עם הכלב שלי. אני רוצה לקבל תיעוד, הוא אומר לי 'אין לי אפשרות לשלוח תמונות. אין לי טלפון חכם'."

עדות 1: "כל פעם שהיינו עוברים שם, ומחפשים ומקווים. לקח לנו המון זמן להבין שהיא לא תחזור. זה כאב שרק מי שיש לו כלב ויכול לדמיין מה זה לאבד כלב – יוכל להבין אותי."

נטע: "אני ממש מקווה שלא יהיה לו בידיים יותר לעולם, לעולם, עוד בעלי-חיים."

עדות 1: "עכשיו, כשאני שומעת שיש עוד מקרים, זה מכעיס אותי מאוד, ואני באמת מקווה ש… שהוא ישלם על מה שהוא עשה."

תגובת הפנסיון: "הפנסיון הוקם מתוך אהבה לכלבים. אדם לא פותח פנסיון ביתי, הומני ונטול כלובים בכדי חלילה להרוג כלבים או להתעלל בהם, הוא פותח את הפנסיון כי הוא דואג לכלבים ולצרכיהם ברמה האישית ביותר. וכך היה גם עם פנסיון לאסי. הטיפול בכלבים הוא עסק מורכב ויקר, ואדם שלא מגיע מהתחום הזה לא יבין לעולם. ישנם כלבים שמגיעים לפנסיון לוקחים את חווית הנטישה בצורה קשה' ולכן לא משתפים פעולה ולא אוכלים. בעל הפנסיון לא יזין בכפייה כלב שלא רוצה לאכול ולכן כלב ירד במשקל. הטענות על הרעבה הינi שקריות' בזויות וחסרות כל בסיס. משלא הועברו אלינו פרטיהם של אותם אירועים נטענים – הרי שקשה לפנסיון להתגונן מפניהם. רק נאמר שבשום מקרה וכלפי אף כלב לא נהג הפנסיון ברשלנות, או בחוסר אכפתיות. במובן זה אין זה צודק מצדכם לנהוג בשיטת השיימינג הבזוייה ולצבוע את הפנסיון בשחור ולערוך לו משפטי שדה וכיתת יורים כפי שנעשה כאן. במקרה אחד, בו נעשה פרסום בפייסבוק על-ידי בעלת כלב שטענה כי גרמתי למות כלבה באופן ישיר, הוגשה נגדה תביעת דיבה שתתברר בבית-המשפט, בעקבות הפרסום השגוי והמטעה בפייסבוק, נשטפתי בפרסומים אלימים ובוטים, שגרמו לי, לצערי הרב, לסגור את הפנסיון ולחדול מהטיפול בכלבים, אשר כל-כך אהבתי לעשות."

כאשר התבקש בעל הפנסיון להתייחס ישירות לנתיחת הכלב או להגיע לאולפן ולהגיב בצורה ישירה – סירב לעשות כן.