תביעות ענק במט"ש יבנה

התאגיד, מצדו, טוען כי הקבלן הזניח את התשתיות ואינו מתפעל אותן כראוי.

בינתיים, נגרמים נזקים כבדים לשמורת החולות בפלמחים, אשר דרכה מועברים השפכים, והיא מזדהמת באורח קיצוני: "זרימת הביוב ממט"ש יבנה לשמורת החולות גורמת לפגיעה אקולוגית קשה בבעלי החיים ובצומח, לפגיעה במי התהום, לפגיעה נופית שייקח זמן רב לשקם", אומר ברק שחם, מנהל מרחב שפלה וחוף ב'רשות הטבע והגנים'.

האם יידרשו כוחות משטרה בכדי לפרוץ למתחם? מט"ש יבנה. צילומים: פורטל 'יבנה שלי'

גם רשות המים מציינת כי המט"ש במצב ירוד: "איכות הקולחים בעייתית, מערכות חיוניות רבות מושבתות, מערכות הבקרה אינן פועלות – והמצב מתקדם לעבר אסון אקולוגי."

ובעוד שמצב העניינים מתדרדר, והזיהום הסביבתי מחמיר, זועמים חברים במועצת עיריית יבנה על שלא עודכנו כלל בדבר הגשת התביעה והמהלכים המשפטיים המתנהלים בנושא.

חבר המועצה, מאיר בן-הרוש, מבהיר כי במידה ובית-המשפט יקבל את התביעה – תשלום סכום העתק הנתבע, על סך 33 מיליון שקל, יביא לגרעון בתקציב העירייה. "לא יעלה על הדעת שמוגשת תביעה כה משמעותית – גם כספית וגם עניינית – ומועצת העיר כלל לא תעודכן על-ידי בעלי התפקידים שהיא מינתה לתאגיד." הוא טוען, ומדגיש: "אם לא הייתי קורא בעיתון על הגשת התביעה – לא הייתי יודע שהדבר כלל קיים. במידה ובית-המשפט יחליט לטובת התובעים – 33 מיליון השקלים אמורים לצאת מקופת עיריית יבנה ומועצת גן-יבנה, השותפים בבעלות על מכון טיהור השפכים והתאגיד." בן-הרוש קורא לראש עיריית יבנה, צבי גוב-ארי, לדרוש מיידית ממנהלי התאגיד להציג בפני חברי המועצה דין-וחשבון בדבר הפרשה.

לפני כחודש פורסם כאן כי חברת 'ר.ג.א-שטאנג' גם תובעת 1.5 מיליון שקל מאבישע קליין, המנכ"ל והיו"ר בפועל של התאגיד. בתביעה, שהוגשה אז לבית-משפט השלום בראשון-לציון, נאמר כי בתחילת החודש התריעה החברה בפני קליין על כניסת שפכים מן המערכת של התאגיד אל המערך התפעולי של מכון הטיהור. בעקבות זאת, שלח קליין מכתב להנהלת החברה ולבעליה, וכן למשרד הבריאות ואיכות הסביבה, בו האשים אותה בבדיית האירוע, בהחדרת השפכים בעצמה, ולמעשה, בביצוע עבירות פליליות. החברה טענה, באמצעות עורכי הדין איל רז וגיא צימרמן, כי היא הזמינה את קליין לראות במו-עיניו את חדירת השפכים, ואולם הוא טען כי מדובר בהטמנת מלכודת.

"חברי המועצה לא מעודכנים בהתרחשויות". מאיר בן-הרוש

ראש העיר, צבי גוב-ארי, התייחס לפרשה ואמר: "הנושא מטופל באופן יסודי באמצעות גורמי מקצוע, לרבות תיעוד יומי באשר לכשל ההפעלה והנזקים שנגרמו לעיר. על-פי חוק, התאגיד פועל באופן נפרד מהעירייה, ותביעת פינוי הוגשה על-ידו".

בהתייחסו לטענות חברי מועצת העירייה בדבר אי-עדכונם בהתרחשויות האמורות, אמר ראש העיר: "הבהלה של מר בן-הרוש ואחרים מיותרת לחלוטין. מוטב כי יעיינו היטב בהתייחסות המפורטת של עורכי הדין מטעם התאגיד (נא ראו בהמשך. מערכת 'יבנה שלי'), המציגה את התנהלות הדברים ואת הפעולות שננקטו במטרה להבטיח תפעול ראוי של המתקן".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד דורש מהגורמים האמונים על תפקודו של מט"ש יבנה לוודא את תפקודו התקין של המתקן, ולמנוע כל פגיעה בסביבה. המשרד להגנת הסביבה הוציא התראות וערך שימועים לגורמים האחראיים על תפקודו של המט"ש, ואף פתח בחקירה של 'המשטרה הירוקה'. המשרד מדגיש כי הוא רואה בחומרה רבה את האירועים האחרונים במט"ש יבנה, ועוקב מקרוב אחר מצבו, לרבות הגלישות של קולחים מעת לעת – מהמט"ש לסביבה. על-מנת לקבל מידע משלים אנו ממליצים לפנות למשרד הבריאות ולרשות המים, שרואים ביחד איתנו בחומרה את הנושא, ושותפים בפעולות לצורך הסדרת המפגע".

"מצב ירוד: איכות קולחים בעייתית, מערכות חיוניות רבות מושבתות, מתקדמים לעבר אסון אקולוגי"

תגובת משרד הבריאות: "הבעיה במט"ש מוכרת וידועה למשרד הבריאות. השפכים זרמו לשמורה עד היום בבוקר – היום נרכשה משאבה לאתר, אשר שואבת את השפכים לבריכה בכניסה לאתר בכדי למנוע זרימתם לשמורה. משרד הבריאות ביחד עם המשרדים האחרים (המשרד להגנת הסביבה, רשות המים, משרד החקלאות והרשות המקומית) עוקבים אחר המתרחש, ונמצאים בקשר הדוק עם התאגיד".

תגובת רשות המים: "הרשות רואה בחומרה את מצבו הירוד של מט"ש יבנה. איכות הקולחים המיוצרים על-ידו הרבה פחות מהנדרש, מערכות חיוניות רבות מושבתות, מערכת הבקרה במט"ש אינה פועלת, ועוד. לאור חומרת המצב במט"ש הורתה רשות המים לתאגיד 'מי יבנה', שהמט"ש בבעלותו, לפעול מיידית לכניסה למט"ש לביצוע פעולות דחופות לשיקומו.

"יצוין כי תפעולו נמצא בידי קבלן חיצוני, המצוי בסכסוך משפטי עם התאגיד, ומשכך מתנגד לכניסתו. התאגיד נכנס  בנוהל חירום ובליווי וסיוע משטרת ישראל. כניסת התאגיד למט"ש הינה תחילת התהליך שיביא לשיפור תפקוד המט"ש ובסופו של תהליך גם הגעה לאיכויות הנדרשות של הקולחים המופקים ממנו.

"בשלב זה, בשל התנגדויות של מפעילי המט"ש, ביצע תאגיד 'מי יבנה' עבודות מחוץ לשטח המט"ש בעלויות של מאות אלפי שקלים, וזאת בכדי לעצור את הזרמת הקולחים הפגומים לשמורת הטבע הקרובה, ולמנוע את קריסתו המיידית של המט"ש. תאגיד 'מי יבנה' עושה ככל שהדין מתיר לו כדי למנוע את קריסת המט"ש, למען רווחת תושבי יבנה וכדי למנוע כל פגיעה באיכות הסביבה – בתיאום מלא עם עיריית יבנה".

דובר 'רשות הטבע והגנים' מסר: "זרימת הביוב ממתקן טיהור השפכים של יבנה לעבר שמורת חולות פלמחים – ככל הנראה כתוצאה מתחזוקה לקויה שלו – גורמת לפגיעה אקולוגית משמעותית בבעלי החיים ובצומח המקומי, לפגיעה במי-תהום, וכן לפגיעה נופית, שייקח זמן רב לשקם.

"פגיעה אקולוגית משמעותית בבעלי החיים ובצומח, פגיעה במי-תהום, ופגיעה נופית, שייקח זמן רב לשקם"

"כרגע הזרימה לתוך השמורה נעצרה אומנם בפאתי השמורה, בזכות סוללת הגנה שאנשי 'רשות הטבע והגנים' הקימו מחוץ לנקודת הגלישה של מתקן טיהור השפכים, אך זהו פתרון זמני בלבד. לעת-עתה נמצא פתרון לקולחים, והם מושבים למאגר – אך במידה ואיכותם תתערער, הם יחזרו לזרום לסביבה. לצערנו זו לא פעם ראשונה שזה קורה, והרשות כבר פנתה והתריעה בפני הגורמים האחראיים והמוסמכים לטפל בנושא, בכדי למצוא פתרון למניעת הישנות מקרים אלה".

עורכי הדין ארז דר-לולו ושמרית כרמי-נעמת ממשרד עו"ד ליפא מאיר ושות', הגיבו בשם תאגיד המים והביוב 'מי יבנה' בע"מ:

1. התאגיד אינו חב בחובת דיווח למועצת עיריית יבנה.

2. קברניטי העיר ובעלי תפקידים בעירייה מעודכנים בהגשת התביעה למן מועד הגשתה. בכלל זה עודכנו ראש העיר, יועמ"ש העירייה, מהנדס העיר ומנכ"ל העירייה. יצוין, כי העירייה הגישה תביעה כספית כנגד ר.ג.א שטאנג (מפעילת המט"ש) ע"ס 18 מיליון ₪.

3.התאגיד אינו "מתגונן" אלא תוקף. פרשת הדברים החלה בכך שהתאגיד ביטל ביום 28.1.2018 את ההסכם עם ר.ג.א שטאנג כיוון שהפרה אותו באופן בוטה וממושך, ולאחר שהתאגיד הגיע לכלל מסקנה כי למפעיל זה אין תקנה ועל-כן טובת הציבור מחייבת את סילוקו מהמט"ש. ואכן, במסגרת מכתב הביטול, דרש התאגיד מר.ג.א שטאנג לסלק את ידה מהמט"ש, שאם לא כן היא תגיש תביעת פינוי כנגדו.

4. מה שאירע הוא, שכתוצאה מביטול ההסכם עמה ונוכח הדרישה לפנותה מהמט"ש, ר.ג.א שטאנג, בניסיון להפעיל לחץ על התאגיד וראשיו, הגישה את תביעת הסרק המופרכת וחסרת הבסיס ע"ס 33 מיליון ₪, וכן הגישה תביעה אישית כנגד מ"מ מנכל התאגיד ע"ס של כ- 1.5 מיליון ₪, וכן הגישה תביעה אישית כנגד המפקח החיצוני מטעם התאגיד ע"ס 1.3 מיליון ₪. כך, במקום להתמודד עם ההפרות החמורות שביצעה, מצאה ר.ג.א שטאנג לנקוט בתביעות אישיות ותביעת סרק כנגד התאגיד. בכל התביעות הללו אין ולא כלום והם יידחו כלעומת שהוגשו.

5. ביום 28.2.2018 התאגיד הגיש את תביעת הפינוי כנגד ר.ג.א שטאנג. תביעת הפינוי הוגשה לבית משפט השלום בראשון-לציון (ת.א. 65755-02-18). הדיון בבקשת הפינוי צפוי להתקיים ביום 21.5.2018.

6. בדעת התאגיד להגיש בתקופה הקרובה תביעת ענק כלפי ר.ג.א שטאנג, ובעלי מניותיה, בגין כל הנזקים שגרמו לתאגיד ולכלל תושבי העיר יבנה.

7. לצד זאת, ולאחר שבימים האחרונים הדרדר עוד יותר מצ"ב המט"ש, כאשר התאגיד מוציא מכיסו מאות אלפי ₪ כדי לתקן את הנזקים וכדי למנוע פגיעה רחבה יותר, התקיימה ישיבת חירום ברשות המים (בהשתתפות נציגי כלל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר), שבה סוכם כי התאגיד ייכנס למט"ש כדי לבצע עבודות דחופות בעצמו כדי למנוע את קריסת המט"ש. התאגיד אף הונחה להסתייע במשטרת ישראל.

8. יצוין, כי לתאגיד קנויה סמכות לבצע עבודות דחופות בשטח המט"ש מכוח סעיף 48 לחוק תאגידי מים וביוב. סעיף זה מקנה סמכות לתאגיד להיכנס למקרקעין, גם ללא הסכמת הבעלים/המחזיק בהם. התאגיד רשאי לעשות שימוש בסעיף זה שמקנה זכות "לסעד עצמי" אם הנסיבות מחייבות זאת ואין הוא נדרש ל"צו שופט" מראש.

9. החל מיום רביעי האחרון, 9.5.18, התאגיד נמצא במגעים אינטנסיביים מול משטרת ישראל כדי שתסייע בידו להיכנס למט"ש לבצע עבודות דחופות תוך מניעת הפרעה מצד מפעילת המט"ש. עד כה, המשטרה סייעה רק בכניסת נציגי התאגיד רק לצורך סיור, תיעוד ובקרה אך לא כדי לבצע עבודות. התאגיד פנה היום בבקשה דחופה שהמשטרה תאכוף על מפעילת המט"ש לאפשר לתאגיד לבצע עבודות חירום, תוך מניעת הפרעה מצידה. הבקשה תלויה ועומדת וצריכה, ככל הנראה, להתקבל מחר החלטה בעניין (הדבר נתון בידי המשטרה). אם המשטרה תסרב לסייע באכיפת העבודות על-ידי התאגיד, התאגיד ישקול פנייה ישירה למפכ"ל המשטרה ובמקביל גם לבית המשפט.

10. בינתיים, ובלי לגרוע מכל המהלכים הננקטים בעניין, התאגיד פועל סביב השעון כדי להפחית את הזיהום הנשקף מן המט"ש, וכאמור מוציא משאבים רבים לשם כך.

11. חשוב מאד לציין, כי כלל הגורמים העוסקים בדבר: התאגיד, עיריית יבנה ומשרדי הממשלה (רשות המים, משרד הגנת הסביבה ומשרד הבריאות) פועלים בעצה אחת ובתיאום ככל האפשר, על-מנת להביא לשיפור מיידי במצבו של המט"ש. ברמת הטווח הארוך – התאגיד מקווה שר.ג.א שטאנג תסולק מהמט"ש וכי התפעול השוטף והאחריות לתפקודו של המט"ש יימסר לידיו של התאגיד.