שמחה רבה: סוף לעמלה שנגעה בכיס של כולנו

המאבק של העמותה לצמצום פערים חברתיים בבנקים בעמלת 'הודעה ללקוח' החלה לפני כשנתיים וחצי (ראה כתבה כאן) שהביא להקלה בכיסם של מאות אלפי לקוחות הבנקים שנמצאים בחריגה. סיפור של עמלה אחת על הודעה מהבנק בסך 100 מיליון שקל בשנה שבא לסופו עקב איום העמותה בבג"ץ נגד בנק ישראל.

בעקבות המחאה החברתית שפרצה בשנת 2011 הוחלט על הקמת הוועדה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית וזאת בהמשך לריבוי העמלות שגובים הבנקים. באמצע שנת 2012 המליצה הוועדה להוזיל עמלה שערורייתית שנקראת 'עמלת הודעה ללקוח' שנגבתה מלקוחות הבנקים על פלט מחשב, בסכום שנע בין 53 ל-90 שקל שמודיע על כך שהלקוח נמצא בחריגה, בין היתר בעקבות פיגור בתשלום, חזרת שיק והחזרת הרשאות (הוראות קבע).

יורם מועלמי, יו"ר 'העמותה לצמצום פערים'

כשנתיים וחצי אחרי, התברר שלמרות שהמפקח על הבנקים, דודו זקן, שישב בוועדה כחבר מן המניין, קרא להוזיל את העמלה או שיטיל עליה פיקוח – לא נענו הבנקים לקריאתו ליישום ההמלצה. בחודש נובמבר 2014 הובא  הנושא לידיעת יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים, יורם מועלמי, תושב מושב גאליה הסמוך ליבנה, ויחד עם גדי טרקיי, חבר הוועד המנהל מאשדוד, ותחקירן העמותה, אלון ביטון מרמת-גן, נעשתה פנייה למפקח על הבנקים ובה הדרישה לדעת מדוע לא יושמה ההמלצה להטיל פיקוח, שהרי הבנקים לא נענו לקריאת המפקח. מיד לאחר הפניה – הגיעה תגובת הפיקוח על הבנקים שהנושא "נמצא בטיפול".

כחודש לאחר-מכן, חזרה העמותה אל הפיקוח ולדובר בנק ישראל על-מנת לקבל תשובות מדוע בנק ישראל מושך זמן, שהרי עברו כבר שנתיים וחצי והוא אינו מפעיל את כוחו כרגולטור לפי סעיף 9ב לחוק הבנקאות, שאומר שבמידה והעמלה היא יקרה ואין לה צידוק – יכול המפקח לאכוף הטלת פיקוח על עמלה מסוג זה. ההתכתבות הפכה לעימות חסר-תקדים בין הצדדים, בו סגנית המפקח, עודדה פרץ, ועוזר דובר בנק ישראל טרקו את הטלפון לחברי העמותה בפרצוף.

להזכירכם, אנו נמצאים בנקודת-זמן שהיא שנתיים וחצי לאחר המלצת הוועדה. ב-15.1.2015 החליט יו"ר העמותה, יורם מועלמי, להסיר את הכפפות ושלח מכתב נוסף לבנק ישראל, בו הוא מתרה שאם בנק ישראל לא יפעל – תעתור העמותה לבית-המשפט. כחודש חלף ולא התקבלה שום תגובה, דבר המלמד לכאורה על אטימות וניכור של בנק ישראל שלא מוצא את האיזונים בין השמירה על יציבות הבנקים לבין טובת הלקוח. ב-4.2.2015 התקבלה האזהרה האחרונה, כאשר נעשה טלפון לנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ובו צורף מכתב שבו צוין כי העמותה לצמצום פערים חברתיים עומדת לעתור לבג"ץ בעניין.

אלון ביטון. תחקירן העמותה

מסתבר שהלחץ עבד, מה עוד שהיה צידוק להטיל פיקוח שהרי ב-8.3.2015, כשלושה שבועות לאחר-מכן, ראה לנכון המפקח על הבנקים, דודו זקן, להטיל פיקוח על העמלה ולהעמידה על סך 5 שקל בלבד! לעומת עמלה ממוצעת של 66 שקל קודם לכן.

זוהי הצלחה חסרת תקדים של חברי 'העמותה לצמצום פערים חברתיים' במאבקם ברגולטור, שבמשך זמן רב צידד בבנקים שגבו עמלות מופרזות ומוגזמות ואיפשר להם, למעשה, לעשוק את הלקוחות, שגם כך נמצאים בקשיים כלכליים ומחשבים כל שקל ושקל.

נראה כי הפתרון להגברת התחרותיות בענף הבנקאות היא הקמת בנק חברתי קואופרטיבי, ובימים אלו חברי העמותה, בראשות יורם מועלמי, הוד קרובי, חבר הוועד המנהל, ואלון ביטון, תחקירן העמותה, שוקדים על ייסוד הבנק החברתי הראשון, שהבעלים שלו יהיו…  ציבור הלקוחות, וגם ייעשה סוף לחזירות של מנהלי הבנקים הגדולים. בנק זה יעבוד על מודל רזה ולא יהיו בו כמעט עמלות.

ביטול עמלה זו הינו מתנה של 100 מיליון שקל בשנה

"אני שמח מאוד על הצלחת המאבק, שהיטיב בכיסם של מאות אלפי לקוחות הבנקים המסחריים בכל הארץ", אומר יו"ר העמותה, יורם מועלמי "נמשיך להיאבק בעמלות נוספות שאין להם צידוק במערכת הבנקאית. אני קורא לקוראים להצטרף לדף הפייסבוק שלנו שנקרא 'העמותה לצמצום פערים – הקול החברתי בכנסת' ולהירתם למאבקים שלנו בפערים החברתיים, כמו הקמת הבנק החברתי, הגבלת שכר הבכירים במגזר הציבורי והעלאת שכר החיילים."

ומסכם מועלמי: "העמלה הזאת נוגעת לכיסו של כל אזרח בישראל, שהוא לקוח אחד הבנקים, שאי-פעם היה בחריגה בחשבון ושילם את העמלה הזו. ביטול עמלה זו הינו מתנה של 100 מיליון שקל לחג, שבדיוק מתאימה לחג הפסח שנקרא 'שמחה רבה'."

קורא להירתם למאבקים בפערים החברתיים. יורם מועלמי