טור דעה: "שמאל, שמאל, שמאל, ימין, שמאל, דילוג"

שמי עדי מימון-אנגלסמן, תושבת יבנה הירוקה. בוגרת בני עקיבא. תרגילי-סדר (ת"ס) ביצעתי כבר בגיל 15, סוף חודש ארגון, דגלי ישראל, צועדים נרגשים, שבט הרא"ה, שאוטוטו יהפכו לשבט אלעד לעד.

ככה, זיכרונות ילדות כה נקיים, תנועת נוער… חינוך… אהבת ישראל… תורת ישראל… עם ישראל.

זוהי ילדותי. המשולש הזה, בשילוב הזה. העם, הארץ, התורה, הזהות, החינוך, הערכים.

הכותבת: עדי מימון-אנגלסמן

שנים הייתי מפד"לניקית, ככה גדלתי, זוכרים אותם? אחר-כך התבגרתי, גיבשתי דעה. יש ימין ושמאל מובהקים. שתי מפלגות גדולות. צריך לבחור רק בהן בשביל יציבות שלטונית. פסקתי, והצבעתי.

ואז התבגרתי באמת, והבנתי שהחיים הם לא שחור לבן. אין ימין ושמאל מובהקים, יש חברתי, יש כלכלי, יש מדיני… ושמאל? מה זה שמאל בכלל? שמתם לב כמה שמאל אומרים לנו בת"סים? שמאל, שמאל, שמאל, ימין, שמאל.

אז אצלי בשבט הוסיפו דילוג בסוף. 88 חניכים עושים צורות עם דגלי ישראל ומדלגים בהרמוניה. בין ימין ושמאל.

היינו שם כולנו, מכל העדות, בנים ובנות יחד, מכל שכונות העיר רמת גן, הומנים וריאלים, ימנים ושמאלנים, דתיים ומסורתיים. כולנו יחד, אותו החינוך, אותה פיסת שמים, אותה תנועת נוער, מדלגים בהרמוניה מושלמת.

אז הפעם ימינה… כי התבגרתי. כי הבנתי. סופסוף מפלגה עם מצע, לא רק פוליטיקת זהויות. לא סחטנות פוליטית, לא מסתכלים בקנקן. יש מהות, יש חזון.
ימין חברתי, ימין כלכלי, קפיטליזם, הורדת מסים, הפחתת סחטנות, דתיים וחילונים, נשים וגברים, אשכנזים ובני עדות המזרח ואחרים. אנשי חינוך, מהנדסי תוכנה, ראשי ערים, פעילים חברתיים. כולם תחת אותה פיסת שמיים, בהרמוניה, בשליחות.

הפעם, "ימינה צעד!"

בואו והצביעו בשפת ה'ב'!