שלוש שנות מלחמה – מדד הבריאות של ישראל

גם תמונת הבריאות הרחבה של הציבור נבחנה – איזון מחלות כרוניות ומדדים מטבוליים, רפואה מונעת, שימוש בשירותי רפואה, פניה לחדרי מיון, אשפוזים ותחלואה אקוטית. התמונה המצטיירת מורכבת: לצד יציבות בחלק ממדדי הבריאות , נחשפים נתונים המלמדים על השלכות בריאותיות מתמשכות  – חלקם אינם מתמתנים גם בחלוף שלוש שנים.

פרופ' איתן וירטהיים, מנכ"ל כללית:

"שלוש שנות מלחמה גבו מחיר כבד מישראל. לצד הפצועים בגוף ובנפש מקרב חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, שנושאים את מחיר המלחמה וראויים למעטפת רפואית ושיקומית ארוכת שנים, הנתונים שלנו מאפשרים לראות גם את הפגיעה המצטברת בחברה האזרחית.

כשמסתכלים על תמונת הבריאות של כחמישה מיליון ישראלים לאורך שלוש שנים, רואים שהמלחמה אינה מסתיימת כשהאירוע הביטחוני חולף. היא משאירה אחריה חותם בריאותי – בנפש, בילדים ובני נוער, במשפחות שפונו מבתיהן, ברפואה המונעת ובאיזון של מחלות כרוניות.

זו אינה רק תמונת מצב של מה שעברנו, אלא מפת דרכים למה שמדינת ישראל ומערכת הבריאות נדרשות לעשות בשנים הבאות. האחריות שלנו היא לזהות היום את הפגיעות המתמשכות, להיערך ולספק מענים חדשים ומותאמים למציאות כדי שלא יהפכו למשבר הבריאות של מחר".

פרופ׳ איתן וירטהיים, מנכ״ל כללית | קרדיט צילום: אלעד מלכה

זירה 1  | בריאות הנפש: השפעה מתמשכת של שלוש שנות המלחמה

בריאות הנפש היא התחום שבו נרשמו כמה מהשינויים החדים והמתמשכים ביותר לאורך שנות המלחמה, החל באירוע הטראומטי של  ה 7 באוקטובר שהוביל לזינוק באבחנות נפשיות בכלל ואבחנות שקשורות לחרדה וסטרס בפרט.

בכלל האוכלוסייה נרשמה בשנה הראשונה למלחמה עלייה של 45.5% באבחנות חרדה חדשות ועלייה של 100% (הכפלה) של אבחנות הפרעת פוסט-טראומה חדשות, מגמה שלא דעכה לאורך שלוש שנות המלחמה.

בנוסף נראתה עלייה בהפניות ובביקורים בשירותי בריאות הנפש בקהילה לאורך התקופה בכ־20%–28%.

בקרב מפוני העוטף והדרום התמונה חריפה יותר בצורה משמעותית: אבחנות פוסט־טראומה חדשות זינקו בשנה הראשונה פי 18 לעומת השנה שקדמה, בשנה השנייה נותרו גבוהות פי 11 – וגם בשנה השלישית הן עדיין גבוהות פי 6.

אבחנות חרדה בקרב מפוני הדרום זינקו פי 10 בשנה הראשונה, והפניות והביקורים בשירותי בריאות הנפש עלו בשיעורים של פי 2 עד פי 4.5. גם בהפרעות שינה נרשמה בשנה הראשונה עלייה חריגה של כ־358% בקרב מפוני הדרום. השפעות שנות המלחמה והסטרס ניכרות בכלל החברה הישראלית, גם בקרב מי שלא נחשף ישירות.

פרופ' אמיר קריבוי, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת הכללית ומנהל מרכז המחקר לחוסן ובריאות הנפש בכללית:

"הנתונים מלמדים כי ההשלכות הנפשיות של המלחמה ואירועי 7 באוקטובר אינן אירוע נקודתי חולף, אלא משבר עמוק ומתמשך המציב אתגר לאומי בפני מערך בריאות הנפש בישראל. העובדה שגם בשנה השלישית שיעור אבחנות הפוסט־טראומה בקרב האוכלוסיות שנחשפו לסטרס גבוה נותר גבוה פי שניים עד פי שישה מלפני המלחמה, מחייבת היערכות מערכתית רחבת היקף: 'כללית' הרחיבה באופן משמעותי את המענים בקהילה, אך כדי לתת מענה הולם להיקף המצוקה ברמה הלאומית נדרשת תוספת משמעותית של כוח אדם מקצועי – פסיכיאטרים, פסיכולוגים ומטפלים במערך בריאות הנפש לצד פיתוח והרחבה של מסגרות טיפוליות ייעודיות ברחבי הארץ. במקביל, מחובתנו לפעול באופן יזום ברמה המערכתית לאיתור מוקדם והתערבויות באוכלוסיות בסיכון, ובפרט הילדים ובני הנוער המציגים החמרה במדדי המצוקה, כדי להעניק להם מענה מתאים בטרם תהפוך המצוקה להתמודדות נפשית כרונית".

פרופ׳ אמיר קריבוי, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית ומנהל מרכז המחקר לחוסן ובריאות הנפש בכללית | קרדיט צילום: אביטל צימט

זירה 2| ילדים ובני נוער: המצוקה אינה דועכת – ובחלק מהמדדים אף מעמיקה

בעוד שבקרב מבוגרים לא נרשם שינוי מהותי בפניות למיון פסיכיאטרי, בקרב ילדים ובני נוער נרשמה מגמת עלייה משמעותית: בשנה השנייה למלחמה עלו הפניות למיון פסיכיאטרי של כללית ב־78.3%, ובשנה השלישית כבר נרשמה עלייה של 121.3% – יותר מפי שניים לעומת תקופת הבסיס.

במקביל, נרשמה עלייה של 52.1% בהפניות של רופאי ילדים למערך בריאות הנפש, ועלייה של כ־40%–70% באבחנות חרדה בילדים ברחבי הארץ.

בקרב ילדי מפוני הדרום ניכרים גם ביטויים פיזיולוגיים למצוקה: בשנה השלישית נרשמה עלייה של 47.8% בניפוק התרופה מינרין לטיפול בהרטבת לילה לעומת תקופת הבסיס.

מניתוח הנתונים עולה כי גם צריכת התרופות הושפעה באופן משמעותי. בצריכת תרופות להפרעות קשב וריכוז בכלל הארץ נרשמה עלייה של 25%  לעומת עלייה מתונה יותר של  20.5% בקרב מפוני הדרום ושל  5% בלבד בקרב מפוני הצפון.

ד"ר ירדן לוינסקי, מנהל מערך בריאות הנפש בכללית:

"נתוני שלוש שנות המלחמה מציגים שינוי משמעותי במצבו הנפשי של הציבור בישראל, הבא לידי ביטוי בעלייה של כ-28% בביקוש לשירותי בריאות הנפש ובעלייה חדה באבחנות חרדה ופוסט-טראומה. האוכלוסייה אשר תפקודה נפגע במהלך המלחמה ומדדי החרדה והדיכאון שלה הוחמרו, מתקשה להתאושש ולחזור לתפקוד מלא גם שלוש שנים לאחר פרוץ המלחמה. אנו רואים שהמצוקה הרגשית אינה נשארת בחדרי הטיפול בלבד, היא משתקפת באופן ישיר גם בצריכת התרופות בקהילה: העלייה בצריכת תרופות לקשב וריכוז בכלל הארץ מעידה על העומס המנטלי המתמשך וזהו נתון נוסף שמחייב אותנו לבחון לאורך תקופה את השינויים בתפקוד ובצרכים של האוכלוסייה שנזקקה לכך. אצל הילדים, ובמיוחד בקרב מפוני הדרום, החרדה והטראומה מקבלות גם ביטוי פיזיולוגי ישיר, עם זינוק של 47.8% בשימוש במינרין להרטבת לילה. הנתונים הללו מלמדים כי אנו מתמודדים עם השלכות נפשיות וגופניות מתמשכות, המחייבות מענה טיפולי ורציפות רפואית בקהילה גם בשנים הבאות".

ד״ר ירדן לוינסקי מנהל מערך בריאות הנפש בכללית | קרדיט צילום : דוברות כללית

זירה 3 | הצפון והדרום: הפינוי הותיר חותם בריאותי – ולא רק בנפש

הנתונים מצביעים על כך שהפגיעה באוכלוסיות שפונו מבתיהן אינה מתמקדת בבריאות הנפש בלבד. לאורך שנות המלחמה ניכרים שינויים גם במדדים כרוניים, מטבוליים וברפואה מונעת.

בקרב מפוני הדרום נרשמה לאורך שלוש שנות המלחמה החמרה משמעותית ומתמשכת באי איזון לחץ דם  בשיעורים של 30% עד 53.7% לעומת תקופת הבסיס. בשנה הראשונה נרשמה גם החמרה באי־איזון הסוכרת.

מנתונים עולה כי בעוד שקיימת מגמת יציבות בכלל האוכלוסייה,  עליה של 2.5% בלבד, נרשמה עליה של 53.7% בקרב מפוני הדרום.

בהיארעות אבחנות חדשות של כולסטרול ושומנים בדם נרשמה עלייה של כ־20% בכלל האוכלוסייה, ובקרב מפוני הצפון העלייה הגיעה לכ־60%. לצד זאת, בקרב חולים שכבר אובחנו, נרשם שיפור מתמשך בשיעורי האיזון.

ד״ר אביטל מרגלית, מנהלת מינהלת גליל, מחוז צפון בכללית:

"מרבית המפונים חוו שינויים משמעותיים באורח החיים ובתזונה: שהייה ממושכת במלונות במשך חודשים כשהם חשופים למספר ארוחות גדולות ביום,  תופעת של אכילה רגשית, ירידה בפעילות הגופנית, אי יציאה לעבודה, שהייה של ימים במתחם המלונות והיעדר פעילות שגרה. שינויים אלה עשויים להשפיע באופן מהותי על איזון המחלות הכרוניות, גם כאשר הם המשיכו בטיפול התרופתי. שינויים אלה יכולים להסביר את ההבדלים שנצפו בין המפונים לבין כלל האוכלוסייה בישראל. עם זאת, הפגיעה באיזון הייתה נמוכה מהצפוי. ייתכן שהקשר הרציף שקיימו הצוותים הרפואיים עם המפונים לאורך זמן, במרפאות זמניות ובאמצעות שירותי רפואה טלפוניים ודיגיטליים, תרם לצמצום ההידרדרות ולהתאוששות המהירה יותר שאנו רואים כיום. הצוותים ששמרו על קשר עם המטופלים גם כאשר היו מפונים היו עבור המפונים מקור לביטחון. הנתונים מדגישים את החשיבות של שמירה על הרצף הטיפולי בעת חירום, באמצעות שילוב ייעוץ רפואי טלפוני ודיגיטלי עם נגישות למעקב ולבדיקות במרפאות זמניות או ניידות. הרפואה הדיגיטלית מהווה כלי יעיל וזמין לשמירה על קשר רציף בין המטופל לרופא האישי שלו, במיוחד בקרב אוכלוסיות מפונות, מרוחקות או כאלה המתקשות להגיע למרפאה".

ד"ר אביטל מרגלית מנהלת מינהלת גליל, מחוז צפון כללית | קרדיט צילום: דוברות כללית

ד"ר אסי סיקורל, מנהל המחלקה לרפואת המשפחה במחוז דרום בכללית, ורופא במרפאת ניר עוז:

"באזורי הפינוי והתקומה אנו מתמודדים עם עלייה במורכבות העשייה ברפואת המשפחה. ביקור פשוט של דלקת גרון או איזון לחץ דם עומד בצל המלחמה, פותח שיחה, סיפור והתמודדות. אין ביקורים פשוטים. ההתמודדות רב מימדית ומשפיעה על כל שדות החיים. אנו חוששים כי אנשים במצבי דחק עושים פחות בכדי לשמור על בריאות כללית וקידום בריאות, כפי שהנתונים אכן הראו זאת, ואנו צוותי הבריאות המלווים פועלים בכדי לוודא שהמטופלים מבצעים את החיסונים, בדיקות הרפואה המונעת ואבחון מוקדם ככל שניתן. ברפואת המשפחה אנחנו נמצאים לצד המטופלים בימי שגרה ובעת חירום, ומסייעים בכל הקשור בהתמודדות עם השפעות המלחמה קצרות הטווח וארוכות הטווח. הקשר ארוך הטווח ברפואת המשפחה מהווה עוגן חשוב בשמירה על הבריאות הכללית ומניעת חולי".

ד״ר אסי סיקורל מנהל המחלקה לרפואת משפחה במחוז דרום בכללית ורופא במרפאת ניר עוז | קרדיט צילום: עמי זיני

סיגל אלון-סידליק, פסיכולוגית ארצית בכללית:
״חשוב לזכור שאנו מגיעים לשלוש שנים של המלחמה, כשכבר כולם חוו שנים מורכבות בריאותית ונפשית בעקבות מגיפת הקורונה. כך, עליה נוספת בהיקף האבחנות, ההפניות והביקורים, היא משמעותית ומעידה על מצוקה נפשית גבוהה ועליה של עשרות אחוזים בצורך לטיפול.

כמו כן, ביטויים פיזיולוגיים כמו התגברות מקרי יתר לחץ דם בקרב קטינים, מחייבים לעקוב אחרי ההשלכות הבריאותיות של הדור שחווה שנים של מתח כחלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות שלהם. חשוב יהיה גם להיערך למענה מותאם לאוכלוסיות ייעודיות בהן ניכרת עליה במצוקה ובפניה לקבלת עזרה".

סיגל אלון-סידליק, פסיכולוגית ארצית בכללית | קרדיט צילום: הילה אייזינגר

גם רפואה מונעת נפגעה

בעוד שבכלל הארץ נשמרה יציבות יחסית בבדיקות הסקר, בקרב מפונות הצפון נרשמה ירידה מתמשכת של עד 7.5% בביצוע בדיקות ממוגרפיה.

בבדיקות סקר לסרטן המעי הגס נרשמה ירידה של 2.5%–3.5% בקרב מפוני הדרום והצפון.

תחום נוסף שנבדק הוא השימוש בתרופות לגמילה מעישון. גם כאן נמצאה מגמה ברורה: בקרב מפוני הדרום עליה של מ-104% בשימוש בתרופות לגמילה מעישון לעומת 37% בכלל הארץ ו-26.7% בקרב מפוני הצפון.

מערכת הבריאות השתנתה עם המלחמה: פחות מפגשים פנים אל פנים, יותר רפואה מרחוק

למרות המלחמה והפינוי, סך המפגשים ברפואה הראשונית בכלל האוכלוסייה נותר יציב יחסית – אך הדרך שבה הישראלים צרכו רפואה השתנתה.

המפגשים הפרונטליים ירדו בכ־13%, בעוד המפגשים הטלפוניים עלו בכ־36%. בקרב מפוני הצפון והדרום המעבר היה חד אף יותר, עם עלייה של כ־50% במפגשים הטלפוניים.

הנתונים ממחישים את תפקידה של הרפואה מרחוק בשמירה על רצף טיפולי בתקופות שבהן השגרה, מקום המגורים והנגישות הפיזית לשירותי הרפואה השתבשו.

ומה לא השתנה? יציבות באירועי לב ושבץ – וירידה בפניות למיון

לצד מוקדי הפגיעה, הדוח מצביע גם על מדדים שבהם לא נרשמה החמרה – נתון משמעותי להבנת התמונה המלאה.

במהלך שלוש שנות המלחמה לא נצפתה עלייה מובהקת סטטיסטית בהיארעות אוטם לבבי חריף או שבץ מוחי בכלל האוכלוסייה.

במקביל, נרשמה ירידה של כ־5.1% בסך הפניות לחדרי המיון וירידה של כ־10% באשפוזים הדחופים בכלל האוכלוסייה.

בקרב ילדים נרשמה ירידה של כ־8.7% בפניות למיון הכללי. עם זאת, בקרב מפוני הצפון נרשמה בשנים הראשונות דווקא עלייה בפניות למיון, על רקע השיבוש בשגרת החיים ובזמינות שירותי הרפואה באזורי הפינוי.

ד"ר לימור אילן-בושארי, מנהלת מערך קרדיולוגיה, מרכז רפואי 'העמק' מקבוצת כללית:

"למרות שלוש שנים קשות של מלחמה שמייצרת סטרס ואתגרים לחולים ולמערכת הבריאות, אפשר להתעודד מהנתונים על תחלואת הלב. ניתן להסביר זאת בפעולות יזומות לשיפור השירות לחולי הלב, ובניהול נכון של המשאבים. גם בקהילה וגם בבתי החולים של כללית, בוצע תיעדוף נכון של תורים לקרדיולוגים ולבדיקות המעקב והאבחון. שיפרנו את היכולת לטפל בחולים מרחוק והשימוש ברפואה הווירטואלית במגמת עליה, כך שגם תחת אזעקות ניתן להמשיך לעקוב אחר החולים ולטפל בהם בלי שיצטרכו לצאת מהבית. הדבר מתבטא גם בכך שאין עליה בפניות למיון, ומי שהגיעו למיונים היו באמת החולים הקשים שנזקקו לטיפול דחוף בבתי החולים. כך שהיוזמות האלה מביאות לתוצאות טובות".

ד"ר לימור אילן בושארי, מנהלת מערך קרדיולוגיה במרכז הרפואי העמק | קרדיט צילום: דוברות מרכז רפואי העמק

ד"ר אנדה עילם, מנהלת המחלקה הנוירולוגית, במרכז רפואי 'קפלן' מקבוצת כללית:
"למרות שלוש שנות מלחמה, לא נרשמה עלייה בשיעורי השבץ המוחי והמחלות הצרברווסקולריות בכלל האוכלוסייה. זאת, אף שבמהלך תקופה זו כן נצפו שינויים באיזון של גורמי סיכון ומחלות כרוניות, ובהם סוכרת והיפרליפידמיה. ייתכן כי היציבות בשיעורי השבץ קשורה לכך שהשפעתם של שינויים באיזון גורמי הסיכון אינה מתבטאת בהכרח באופן מידי באירועים מוחיים, אלא עשויה להצטבר לאורך זמן. חשוב להדגיש כי לחץ נפשי כשלעצמו לא הוכח כגורם ישיר המעלה את הסיכון לשבץ. עם זאת, מלחמה ממושכת עשויה להשפיע על מכלול גורמי הסיכון לשבץ, ובהם איזון מחלות כרוניות ואורח החיים, והשפעות כאלה אינן בהכרח מתבטאות מיד באירוע מוחי. לכן, הממצא הנוכחי משקף את התמונה עד כה, ומעקב לאורך זמן יאפשר לבחון אם לשינויים שנצפו בגורמי הסיכון תהיה משמעות בריאותית מצטברת".

ד"ר אנדה עילם, מנהלת המחלקה הנוירולוגית במרכז רפואי קפלן | קרדיט צילום: גלעד שעבני

ד"ר דנה זינגר הראל, רופאה בכירה במחלקה לרפואה דחופה במרכז 'שניידר' לרפואת ילדים מקבוצת כללית:
"לירידה בהגעת ילדים למחלקות לרפואה דחופה בשלוש השנים האחרונות ומאז ה-7 לאוקטובר, אין סיבה אחת אלא מכלול של גורמים. ראשית, חלק גדול מהפניות בשגרה נובע ממחלות ויראליות וזיהומיות. במהלך המלחמה ובתקופות של סבבי המלחמה מול איראן, כשהילדים לא נכחו במסגרת, היו פחות חשיפות למחלות מדבקות, ובהתאם גם ירידה בתחלואה. הדבר נכון גם לגבי חבלות, בסבבים של הלחימה היו פחות חוגים, פחות פעילות אחר הצהריים, פחות נסיעה על קורקינטים, הילדים היו יותר בבית ולכן חלה ירידה גם בפציעות מהסוג הזה. לצד זאת, חל גם שינוי בהתנהגות ההורים- הפחד מהמצב הביטחוני גרם לרבים "להכיל" יותר תסמינים שבעבר היו מובילים להגעה למיון, כמו כאבי בטן או פריחות ובמקום זאת, להמתין. בנוסף, לאורך שלוש השנים האחרונות ואף לפני כן (מאז הקורונה), פותחו פתרונות אונליין המאפשרים, במקרים מסוימים, קבלת ייעוץ רפואי ללא צורך בהגעה למיון והונגשו שירותי בריאות לקהילה ובאופן ספציפי לעוטף. עם זאת, חשוב לציין כי בתחום בריאות הנפש חלה עלייה משמעותית בפניות למחלקות לרפואה דחופה בקרב ילדים ובני נוער".

ד"ר דנה זינגר הראל, רופאה בכירה במחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית | קרדיט צילום: דוברות שניידר

שלוש שנים אחרי: תמונת המצב הופכת למפת האתגרים הבריאותיים של השנים הבאות

הדוח המקיף של 'כללית' אשר מתפרס על פני שלוש שנים ומכיל נתונים על כלל האוכלוסייה בהשוואה למפונים מהדרום והמפונים מהצפון, מספק לראשונה מבט ארוך טווח על השפעותיה של המלחמה ומשרטט את מפת הדרכים אשר תהווה תשתית לתכנון המענה הרפואי והשיקומי הלאומי בשנים הבאות.

ד"ר גיל לביא, ראש אגף תכנון ואסטרטגיה בכללית:

"נתוני הדוח מצביעים על חברה שהצליחה לשמור על יציבות בחלק משמעותי ממדדי הבריאות גם לאורך שלוש שנות מלחמה, אך במקביל נוצרו מוקדי פגיעה ברורים המחייבים התייחסות ארוכת טווח. בראש סדר היום שלנו נמצאים בריאות הנפש, הילדים ובני הנוער, אוכלוסיות הדרום והצפון שנפגעו מהמלחמה והפינוי, החזרה לרפואה מונעת ולבדיקות לגילוי מוקדם, ומעקב וטיפול במחלות הכרוניות שבהן נוצרה החמרה.

שלוש שנים אחרי, הנתונים מאפשרים לנו לראות לא רק את השפעותיה המיידיות של המלחמה, אלא את טביעת האצבע הבריאותית שהיא מותירה על החברה הישראלית. חלק מהפגיעות נחלשות עם הזמן, אך אחרות נמשכות – ובחלק מהמקרים אף מעמיקות. האתגר שלנו כמערכת בריאות בשנים הבאות יהיה לזהות את המגמות בזמן, לצמצם את הפערים שנוצרו ולמנוע מהמחיר הבריאותי של שנות המלחמה להפוך לנטל ארוך טווח על דור שלם".

ד״ר גיל לביא ראש אגף תכנון ואסטרטגיה | קרדיט צילום: דוברות כללית