שלוש נקודות על הניצחון של מכבי יבנה

השינויים הגדולים, המגמה המסתמנת והשיטה ששונתה. 3 נקודות על מכבי יבנה

1. מקומיים. לא פחות מחמישה שחקנים מקומיים שיחקו מול כפר-שלם. רודיונוב, שחזר מהסיבוב בהפועל תל-אביב, עדי פרץ, בהופעת בכורה לעיני כל משפחתו ביציע, עידו לוי, השוער הוותיק, עמית לוגסי, שנחשב 'שלנו', ורותם שרון, שלקח את ההזדמנות בשתי ידיים וכבש שער. כל זה כשנבו מזרחי על הספסל. מגמה מבורכת, רק שתמשיך ככה ותביא גם תוצאות.

2. תמות נפשי עם פלישתים. לא נראה שיש לאלי כהן מה להפסיד. את המקום השני הוא בטוח ישיג. המקום הראשון לא תלוי בו. מה נשאר? לקדם שחקנים, להעיר את האחרים, ובעיקר, ללכת על כל הקופה. יש לכהן שלושה שחקני התקפה בכירים מאוד בסגל (שבתאי, נבו וגורמזנו) בכל פעם שהקבוצה תצא מאיזון – הוא יהיה חייב לשלב אותם במשחק, ואולי אפילו ביחד. נגד חולון – זה לא עבד. נגד האחרות – זה עשוי להשפיע. אולי 2 ביחד. אולי שלושתם.

3. השיטה ששונתה. מאז חזרתו של גורמזנו – יבנה שינתה את המשחק שלה. כל כדור הולך לראש של שרון, כאילו אין לו רגליים. בערך 50 כדורים עלו לרחבה, ואף אחד מהם לא הגיע לכתובת כמו שצריך. לגורמזנו יש ראש טוב, אבל לא צריך להגזים. והמיקום של רז אמיר באמצע גמר אותו. הוא לא מצליח לבוא שם לידי ביטוי. אמיר חייב לשחק על הקו ולהחליף מקומות עם ברטקובסקי. השינוי לא עשה טוב לאף אחד מהם.