שחר סימנה: "תיקון עוול היסטורי"

 

היום נכנסה לתוקף הכרתה הרשמית של מדינת ישראל במעמד אנשי הדת מהעדה האתיופית

לפי המלצות הוועדה ליישום החלטת הממשלה להכיר בקייסים, אנשי הדת של העדה האתיופית יקבלו תקנים ייעודיים במועצות הדתיות וייפתחו בתי מדרש ללימוד ולהכשרת קייסים

 

בהתאם לתקנה, בני העדה האתיופית יוכלו מעתה להקים בתי-מדרש ללימוד ולהכשרת הקייסים של הדורות הבאים, ויתוקנו תקנים ייעודיים למשרת קייס במועצות הדתיות. כיום עובדים 15 קייסים במועצות הדתיות ברחבי הארץ בחצי משרה, והם יועברו לתקן משרה מלאה. 13 קייסים צעירים שהמדינה לא הכירה בהם עד כה צפויים לקבל הכרה, ישתלבו בתוך המועצות הדתיות לפי מכרז, ויוכלו להעניק שירותי דת לכלל האוכלוסיה.

 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס היום להסדרת מעמדם של הקייסים: "ההסדרה הזאת הייתה צריכה להתבצע כבר מזמן, ואני שמח שיש לנו הזדמנות לעשות אותה עכשיו".

 

 

חבר מועצת עיריית יבנה, שחר סימנה, ראש סיעת 'יבנה עיר אחת', ציין: "עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. מוסד הקייסים עבור הקהילה הוא קודש הקודשים, ואנחנו מחוייבים לשמור אותו. מדינת ישראל, באיחור רב, מחזירה עטרה ליושנה. ביבנה מכהנים שלושה קייסים מכובדים ועוד כמה מתלמדים, ואני מברך אותם ואת כל קהילתנו".

 

 

יצויין כי הידע התורני של הקייסים, שעבר בעל-פה בעדה במשך 2,500 שנה, ייכתב ויהפוך לספר בתוך חמש שנים. הסמכות הבלעדית למינוי קייסים תהיה של המלוקסה – הסמכות הרוחנית העליונה בעדה האתיופית – בדומה לרבנות הראשית. אופן עריכת חופה על-ידי קייסים עדיין נידונה בימים אלה.

 

גדי יברקן, שעמד בראש צוות המאבק של הקייסים ב-15 השנים האחרונות: "החלטת הממשלה הזו אומנם מרגשת, אך חשוב לזכור שלא קיבלנו משהו חדש. הסמכות הדתית של הקייסים ושל קהילת 'בית ישראל' הינה זכות מוכחת".