שחיקת מפרקים: איך זה קורה?

אם כן, אפשר לומר שהסחוס הוא רקמת החיבור החשובה ביותר להגנה על המפרק ולבלימת זעזועים, וככל שהוא נשחק יותר נגרמים כאבי ברכיים חמורים יותר, לצד אובדן תנועתיות. כל זה פוגע מאוד באיכות חיי המטופל, ויש להיות עירניים לכך ולהתחיל טיפול כמה שיותר מהר.

לצד השחיקה הטבעית לאורך השנים, ישנם גורמים נוספים המהווים סיכון לשחיקת הסחוס:

• גיל מבוגר עקב היחלשות שרירים
• שברים וטראומות
• נזק למיניסקוס
• זיהום במפרק
• עודף משקל
• מחלות מטבוליות/אוטואימוניות
• תורשה
• נזק ליציבות הברך
• אספקת דם לא תקינה למפרקים
• שונים סביב המפרק

בשנים האחרונות, יחד עם העלייה בתוחלת החיים של בני האדם, עולה גם באופן טבעי מספר האנשים הסובלים מהתופעה. כאמור ככל שחולפות השנים, נוצר עומס על המפרק בשל אורח חיים לקוי, גיל ועוד. כך, תופעת שחיקת סחוס בברך הרבה יותר נפוצה כיום.

כיצד מאבחנים שחיקת סחוס בברך

ניתן לאבחן שחיקת סחוס בברך על ידי בחינת התסמינים, ביצוע בדיקה של מפרק הברך יחד עם צילומים שנעשים בדרך כלל בעמידה, כשהמטופל נושא משקל. את הצילום מבצעים לשתי הברכיים בכדי ליצור השוואה, ולראות טוב יותר בעיות רפואיות במידה וישנן כאלו. ניתן להבחין בעיוותים במפרק, ברווחים בין העצמות ועוד.

השחיקה בסחוס באה לידי ביטוי בדרכים שונות, שחוזרות על עצמן בדרך כלל מאדם לאדם; כאבים, חריקות, נפיחות, תגובות דלקתיות, מגבלות בתנועה, חוסר יציבות, עיוותים שממש נראים לעין במקרים חמורים, ועוד. לצד אלו, נשמעות תלונות כגון קושי במעבר מישיבה לעמידה, קושי בירידה או עליה במדרגות, קושי בהליכה למרחקים ארוכים וריצה בפרט.

על הקשר לשרירי המפרקים בברך

חשוב להבין שברגע שישנה שחיקת סחוס בברך לא רק הסחוס נפגע, אלא גם המערכת כולה, כולל השרירים. תפקידם של השרירים הוא לייצב את הברך ולסייע לאיזון העומסים סביב אזור הכאב, וכשהסחוס נפגע הם מתכווצים ומפסיקים לפעול. פעולת הכיווץ הזו תורמת לעומס שכבר קיים בכל מקרה על האזור הפגוע, מה שמגדיל עוד יותר את השחיקה, מוריד את מסת השריר ומחליש אותו.

להקדים את המאוחר

בגדול, אי אפשר באמת למנוע שחיקת סחוס בברך אבל אפשר לדחות אותה. הדרך לעשות זאת היא באמצעות שמירה על אורח חיים בריא ככל האפשר; על פעילות ספורטיבית מתונה המתאימה לאדם, על תזונה שתורמת לעצמות, על עיסוי קל לברכיים פעם או פעמיים ביום, והימנעות מסחיבת משקלים גבוהים. ככל שנעשה יותר כדי לשמור על המפרקים שלנו, כך השחיקה תהיה איטית הרבה יותר. לעתים, עד לרמה שהיא לא תהיה מורגשת בשום שלב בחיים, לפחות עד גילאים באמת מאוחרים.