רפי בני משה מספר על אחיינו, נריה שאער ז"ל, שנפל בלחימה בעזה

פרויקט מיוחד של בית החולים קפלן ליום הזיכרון, בו עובדי ביה"ח מספרים על בני המשפחה ששכלו במלחמות ובפעולות האיבה. רפי בני משה, קניין רכש בביה"ח, מספר על אחיינו, נריה שאער ז"ל, שנפל בלחימה בעזה:

"בדיוק רציתי להכיר לו מישהי, וחיכיתי לתשובה ממנו. התשובה כבר לא תגיע. תמיד אזכור את הנתינה והמסירות שלו. הדאגה לאחייניות שלו – לא היו להם גבולות".


נריה היה בן 36 בנופלו, גדל ביבנה, בנם האמצעי של ענת וראובן ואח של אוהד והדר.
עבד בחברת 'פלקס' במודיעין.


בבוקר שמחת תורה הוקפץ למילואים. נריה אהב מאוד את שירותו הצבאי ואת המילואים והתייצב לכל קריאה.
נריה שירת בסדיר בצנחנים בגדוד 890 ובמילואים בגדוד 66 והיה 'קלע חוד'.
מפקדיו וחבריו הלוחמים מספרים על אדם אהוב מאוד על כולם, איש שיחה ועומק, צנוע וחייכן, לוחם מצטיין, מסור, מיומן ואמיץ, תמיד הראשון להתנדב ולעזור במה ולמי שצריך, רואה את הכלל ומסור לחבריו הלוחמים ולמשימה.

 

רפי בני משה מציג את תמונת אחיינו, נריה שאער ז''ל, שנפל בלחימה בעזה
צילום באדיבות המרכז הרפואי קפלן
 

בשיחת טלפון עם אחותו הדר לפני כניסתו לעזה, כשנשאל אם הוא חושש, נריה אמר: "אני רוצה להיות חלק ממשהו גדול".
נריה נפל במלחמת 'חרבות ברזל', בקרב במרכז רצועת עזה, בכ' כסליו תשפ"ד 3.12.23.
בשעה שהלך בראש הכוח, כ'קלע חוד', זיהה נריה מארב בתוך מטע עצים ובכך הציל את חבריו.
נריה הספיק להשיב אש, אך נפל בקרב.


נריה אהב מאוד לבלות עם חברים, היה אדם משפחתי מאוד, הקפיד על כיבוד הורים ואהב את האחיינים – היה קשוב אליהם ומשחק איתם.
נריה אהב לטייל בארץ ישראל וליהנות מהנופים של הארץ.
תחביבו המועדף היה: סקי, הוא היה נוהג לנסוע, פעם בשנה, עם חברים, לחופשת סקי.

 

יהי זכרו ברוך.

 

רס"ם (מיל') נריה שאער ז"ל