רן פקר: לזכרו!

מאת: יואב גד – רכז מחוז דרום ב'צהלה'

לאחר שנפרדנו בטקס לוויה עצוב, אבל מלא הוד והדר וכבוד לרן שהלך מאתנו טרם עת, התקיים ביבנה טקס הערכה למתנדבי העיר. טקס זה מתקיים מידי שנה בהיכל התרבות של יבנה והוא מלא מפה לפה.

ראש העיר, צבי גוב-ארי, עלה ראשון לבמה ופתח את הערב בדברי הספד לרן, יותר נכון, בתיאור אישיותו ותרומתו של רן בכלל וחלקו של פרויקט 'צהלה' בפרט. דברים חמים, מהלב והכול אמת ויציב.

ערב מתנבים יבנה 2016. תעודת הוקרה ל'צהלה'. צילום: עמרם כהן

אני, כרכז וכנציג 'צהלה', נקראתי ראשון לעלות לבמה ולקבל את תעודת-ההוקרה והערכה של העיר יבנה, מידי ראש העיר, על התרומה המשמעותית של פרויקט 'צהלה' בעיר, בקרב חניכי הפרויקט.

זכינו להוקרה ומחיאות כפיים רבות מקרב היושבים בקהל, שרובם ככולם גם כן הינם מתנדבים בעיר במכלול רב של תחומים, ובעיקר סיוע עזרה וחינוך.

אני חושב, שלא רק הייתה זו מין סגירת מעגל פלאית, אלא 'נשמת העולם' – ביום קבורתו של איש יקר, רן פקר, קיבלה 'צהלה' חיזוק, הכרה והערכה רבה ביותר מצד פרנסי העיר, התושבים ואנשי העיר יבנה.

התרגשתי, שמחתי, ומצאתי לנכון לשתפכם.

יהי זכרו של רן פקר ברוך לעד, ושמשאת נפשו ופרויקט חייו בעשרים השנים האחרונות – ימשיך להדהד ולפרוח. כך רצה האיש וזה היה חזונו…!

מימין לשמאל: יואב גד, רן פקר, צבי גוב-ארי. צילום: עמרם כהן

מספר מילים לזכרו:
רן – תום עידן התום                                    
אני מכיר את רן משנת 1968, כאשר רן קיבל את הפיקוד על ביה"ס לטיסה, ואני חניך בראשוני בקורס טייס. רן היה כמובן טייס נערץ, כריזמטי, חד וחותך… כדאי היה לקחת כמה צעדים מאחור ובצד ושלא תראה…!
 

את כנפי הטיסה קיבלתי בגאוה רבה מסא"ל רן פקר ב-22.11.69.
 

לאחר תקופת חיל-האוויר נפגשו דרכנו שוב בפרויקט 'צהלה'.
 

רן, פעיל ויוזם ומנהיג – והכול ביד רמה, בתבונה, ברגישות, בהבנה, בחום, בגישה אבהית וחמה אבל אחראית ומיומנת… עד הפסיק והפירור האחרון. רן נהג שנים לאמר: "אם יש ספק….אין ספק!!!", "אני שטסתי בתוך הנ"מ – שום דבר לא מפחיד אותי יותר…", "אני מספיק חזק כדי להיות חלש…".

רן היה איש, אדם, דמות, שיש הרבה ללמוד ממנו, להעריך ולחקות. אדם שראייתו מקפת, רחבה, עמוקה, חודרת, מפנימה… ובאותה מידה יכולה להסתגל לשינוי, להפנים טעות או צורך משתנה ונוסף.
 

היה נהדר לעבוד ולפעול במחיצתו של אדם שכזה. תענוג, חוזק, יצירה וריצה ופריצה קדימה.
 

אני חושב שאין אנשים רבים שיקדישו רבע מחיהם למען פרויקט שכול כולו חזון, נתינה, מסירות, חינוך וציונות… והכול בהתנדבות!
 

בצוק העתים, כיום, עם 'זמירות' בציבור, בחברה, בממשל ובהנהגה – זהו מצרך יקר, דבר טהור ונדיר. דבר שיש ללמוד ממנו, להפיק ולהקיש לעתיד ועבור אחינו ורעינו.
 

חבל שכבר בגיל גבורות (80) החליט רן לשחרר את הגוזל הצוהל למעופו, כדברי השיר האהוב והכל-כך אמתי ונוגע ללב "עוף גוזל, חתוך את השמים… רק אל תשכח יש נשר בשמים…"
 

מקווה שעוד נכונו לנו ימים יפים מאלה… ואני לוקח עמי ובזכרוני את האיש והאגדה, תא"ל במיל' רן רונן פקר.

יואב גד – צהלה  ('אלוף פיקוד דרום')