רחל אורנשטיין על סף תהום

עד לפני מספר שנים, חייה של רחל היו שגרתיים עד טובים – משפחה, בית, אותו רכשו היא ובעלה, במיטב כספם, עבודה, פרנסה ואפילו עזרה לזולת. 

אירוע אחד, טרגי, של עבירת-תנועה, אותה ביצע הבעל, נהג משאית במקצועו, הביא אותו לשהות של שלוש שנים בכלא, ואת המשפחה כולה לקריסה כלכלית קשה. רחל, שנשארה בגפה, לדאוג לפרנסת הבית והילדים, לא הצליחה לעמוד בתשלומי המשכנתא והאחרים, ועד מהרה נאלצה למכור את ביתה, אך גם מכירתו לא הצליחה לכסות את החובות הרבים שהצטברו.

בינתיים, בתה החולה הביאה לעולם שני ילדים, בהם לא יכלה לטפל בעצמה, ורחל, שעברה בינתיים להתגורר בשכירות בשכונת נאות-שז"ר, לקחה אפוטרופסות מלאה על הקטנים, בנוסף לבתה הביולוגית והמתבגרת, וכעת משמשת היא אם במשרה מלאה לכל ילדיה ונכדיה.

בעלה של רחל, שהשתחרר מהכלא, קיבל שלילת מקצוע ונאלץ להתפרנס מעבודה במפעל, בשכר נמוך משמעותית מזה אשר השתכר קודם לכן, במקצועו. גם ההקצבה הזעומה מביטוח לאומי, לה זוכה רחל בעבור גידול נכדיה לא מצליחה לסייע לרחל ומשפחתה להרים את הראש מעל המים מבלי לטבוע מדי חודש בחודשו.

רחל נזקקת ומסתייעת בשירותי הרווחה, מקבלת סיוע ברכישת מזון ובתשלומים למסגרות החינוך, אך באותה נשימה, מקבלת גם צו עיקול מהעירייה בעקבות חוב שצברה, על סך 46,000 ש"ח. למעשה, באופן אבסורדי, אותה היד שנותנת, באותה גסות גם מכה, מכה חזק וכואב, במקום בו רחל אינה יכולה להתגונן.

"אני מוכנה להגיע איתם להסדר, לשלם סכום של 200 ש"ח בכל חודש, אני לא יכולה יותר. כל שקל שאני נותנת להם – אני לוקחת מהפה של הילדים שלי." אומרת רחל בקול זעקה.

"איבדתי את הכבוד שלי, איבדתי את הבושה. אני נעזרת בשכנים, שמביאים סירים בשבת ובגדים לילדים. אני מוכנה לעשות הכל, רק שיהיה לילדים את הדבר הבסיסי ביותר – אוכל."

הבת המתבגרת, קונה לעצמה ודואגת לכל צרכיה בעבודה קשה, כולל רכישת ספרים לביה"ס ומחשב נייד על-מנת לעמוד במטלות הלימודיות של כיתה י"א ועל עצמאותה מבכה, אך גם מוקירה, רחל, באהבה גדולה.

רחל הגיעה לקצה. היא מרגישה כי כולם סוגרים עליה מכל הכיוונים, עד אשר עולות, לא אחת, אמירות אובדניות, המשקפות ייאוש עמוק מהמצב ומהמערכת הנוקשה. "אין לי. פשוט אין לי ממה לתת. הייתי הכי מאושרת אם היה לי. אבל אין…"

לסיוע: 0502460518 – רחל

מן העירייה לא התקבלה תגובה, עד לרגע זה, ונשמח להביאה בפניכם במידה ותתקבל.