רונית: "שרקי – אירוע, שלא היה צריך להתקיים"

היציאה מהארון של יאיר שרקי הפכה לאירוע מדובר ותקשורתי ברשתות החברתיות, בקהילות הלהט"ב ובכלל. בימים בהם משתלט על ארצנו שיח חשוך, משיחי וגזעני, הצהרתו של שרקי היוותה נקודת אומץ ואור עבור רבים.ות

יאיר שרקי, דמות מוערכת על הימין והשמאל כאחד, עיתונאי ענייני והגון, מהבודדים עם יושרה מקצועית, שנכנס למרקע של כולנו עם כיפה גדולה על ראשו ופיאות, תופעה נדירה ומסקרנת, ויחסית מאוד מהר הפך לאהוד. בעולם בריא, מתוקן, ליברלי, עם מורשת אזרחית מופנמת של תובנות דמוקרטיות, שרקי, כמו רבים ורבות אחרים, לא היו צריכים לחכות 30 שנה להוציא הודעה שכזאת, ויותר מכך, לא הייתה נדרשת הצהרה שכזאת.


שנים של הסתרה, שנים של שמירת סוד, שנים של הימנעות מלחשוף את אשר על לבו ורגשותיו, לא היו נדרשים באם היינו בעולם בו לכל אחת ואחד הזכות לממש את עצמה על מלא מלא, בכל רבדי חייה וחייו, ההצהרה הזאת לא הייתה צריכה כלל להתקיים, פשוט כל אחד היה חי את חייו. נקודה.


בהמשך ל'רוח הנושבת' היום, בעיקר מכיוון הזרמים החרדים/דתיים, יש לברך את שרקי על האומץ והעוצמה הרגשית/פסיכולוגית, יש לחזק, לפני הכל, כל אחד שעושה לעצמו צעד נוסף במימוש חייו באופן האותנטי והשלם ומדויק עבורו, אין ספק שבמובן זה שרקי עשה שרות מעורר השראה גם לאחרים.


הצהרתו על מי ומה הוא, אין לי ספק שחיזקה עוד נערים שעדין חיים בהסתרה ואפילו בפחד שמא יתגלה כי, רחמנא לצלן, הם מבקשים לחיות עם בני-זוג שהם מבני מינם וחוששים שבשל כך יבולע להם.


זה המקום לציין כי קיימים ארגונים רבים אשר פותחים צוהר לחיזוק, הסברה וקידום התמיכה בנערי ונערות אשר נמצאים בהסתרה ובחשש שמא הם או הן יהפכו בסביבתם.ן ל'אירוע חריג', שראוי לדחות וללעוג לו, כמנהג גיל הנעורים שמתקשה לקבל שונות בגיל זה וזקוק למען יציבותו הפסיכולוגית לקונפורמיות בקבוצת הגיל שלו. הארגונים הללו , בין היתר הם: חוש"ן, איגי ולהורים תהל"ה ועוד.


כמי שהינה חלק מקהילת הלהט"ב מזה שנים רבות, אני יכולה להעיד כי הֲלַךְ הרוּחַ לאורך השנים, באמצעות מאבקים, הסברה, חקיקה והכרות 'מוססה' לאט לאט בקרב חלק מקבוצות האוכלוסייה, את הבורות, והביאה לקידום הקבלה וחיזוק הרוח הליברלית, פלורליסטית, אך עדיין ארוכה מאוד הדרך לנירמול מלא על מלא (בניסוחי הזמן הזה), ובשל כך, שרקי עשה מעשה גם ציבורי, חברתי מחזק לנערים רבים, בעיקר במגזר החרדי.


בימים אלה, לצערי, אנחנו חווים אקלים ציבורי שמסיג לאחור את ההתייחסות לקהילת הלהט"ב, עובדה שהביאה לעלייה משמעותית בקו הקשב של האגודה למען הלהט"ב, מזהים מצוקות קשות שהולכות ומחמירות ובאם א.נשים לא מבינים את המשמעות הזאת, אזיי מדובר בגיל שממילא מחפש את זהותו, והדימוי העצמי בגיל הזה הינו שברירי ונמצא בתהליך של הבניה מחודשת, כחלק מהתפתחות נורמטיבית ובריאה, וכשמדובר בנערי ונערות ששייכים לקהילת הלהט"ב – הנושא רק מחריף ומעורער יותר בקלות. 


באם הרשויות האמונות על החינוך, ההסברה, הפסיכולוגיה ונבחרי ציבור, לא יתאפסו ומהר, על עצמם ועל השיח שהם מובילים – הם יביאו לעלייה משמעותית בגרף המצוקות הפסיכולוגיות, עד עלייה באחוזי ההתאבדויות בקרב בני ובנות הנוער בקהילה.


לצערנו, אנחנו רואים עלייה משמעותית בפניות ל'קו הקשב' ועלייה בצורך בתמיכה, כאמור, מתוך מצוקה, כחלק מהֲלַךְ הרוּחַ הציבורי.


אני קוראת לכל א.נשי הטיפול, הרווחה, חינוך והסביבה הקרובה, להיות קשובים לנזקים ולמצוקות של בני הנוער. מדובר בדיני נפשות!


מאחלת לכולנו כי נגיע לימים בהם לא נידרש 'לצאת מהארון', כי לא יהיו ארונות שכאלה!!!