רונית: מיסוי השטחים המשותפים לדיון בכנסת

לאור בעיית השטחים המשותפים אצלנו, ביבנה (ובהוד-השרון), ביקשה תנועת 'אנשים', שהיו"ר שלה היא חברת מועצת-העיר רונית ארנפרוינד-כהן, מח״כ יפעת קריב שתיזום עבורנו דיון, בוועדת הפנים שלהכנסת, בנושא. רונית כתבה את נייר העמדה בנושא, לקראת הדיון שהיה אמור להתקיים היום, אך נדחה מפאת מציאת גופות החטופים ז"ל.

חברת מועצת-העיר רונית ארנפרוינד-כהן מבקשת, מוועדת הפנים, לקבל החלטה שתקרא למשרד הפנים למנוע, לאלתר, את אישור מיסוי השטחים המשותפים ברשויות המקומיות, עד אשר תיקבע מדיניות ארצית ברורה, לגבי השטחים המשותפים, כשלב ראשון לטיפול במיסוי צווי ארנונה בכלל.

"צווי ארנונה במדינה 'סובלים' מחוסר אחידות בשיטת החישוב; מנטו-נטו ועד ברוטו-ברוטו," טוענת רונית "קיימות ארבע שיטות חישוב, כשכל רשות קבעה/קובעת לעצמה שיטת חישוב, למעשה בלי קריטריונים, מדדים אחידים והסברים על אופן וסיבת החישוב. רשויות מקומיות שונות בארץ גובות תעריפים שונים, גם אם הן באותה קבוצת דרוג סוציואקונומית של האוכלוסייה. שיטת חישוב התעריף הפנים-רשותית, מחושבת, לעתים, על-פי בסיס שונה בין השכונות. כמו למשל; בשכונה אחת יחושב תעריף הבסיס עד מספר מ״ר מסוים. ויתרת תעריף המ״ר תקטן. ולעומת זאת, בשכונה אחרת לא יתקיים אותו עקרון של דירוג תעריפים ממ״ר מסוים. לעתים, במקרים כאלו, התוצאה המתקבלת היא שבבתים פרטיים סך התשלום לארנונה יהיה נמוך יותר מבתים משותפים ברבי קומות."

"בכל שכונה התעריף שונה, בהתאם להערכה כללית, שאיננה מתבססת על קריטריונים ומדדים אובייקטיביים ואחידים," מסבירה רונית "בכל רשות מיסוי השטחים המשותפים 'פרוע' יותר מכל קריטריון ומדד: יש רשויות שגובות עבור השטחים המשותפים כולם. יש ש'גוזרות' אחוז למיסוי מהשטחים המשותפים. יש שגובות בתעריף עיקרי למ״ר של הדירה גם לשטחים המשותפים. יש שמגדירות תעריף נמוך יותר לשטח משותף, וגם הוא לפני ראות עיני הרשות באותו הזמן: 50% משטח עיקרי, או 35% משטח עיקרי, או 75% משטח עיקרי וכדומה."

והיא מוסיפה: " חשוב לציין כי שטחים משותפים הינם שטחים אשר נמצאים כאחריות בלעדית ומוחלטת של הדיירים ואינם נופלים כמעמסה תקציבית בשום צורה, על הרשות המקומית. יחד עם זאת, יש לציין ולומר כי, ככל הנראה, מרבית הרשויות בארץ אינן גובות ארנונה לשטחים המשותפים."

רונית: "כל מיסוי נוסף מהווה עבור הזוגות הצעירים מעמסה כבדה מאוד

רונית מסכמת: "מכל הנאמר עד כה, חשוב להדגיש את חוסר השוויוניות והפערים אשר צווי ארנונה חושפים, ולעתים יוצרים, בין התושבים השונים, באותה עיר, או/ו בין הערים השונות. חייבת להיעשות חשיבה לאומית בכל הנוגע לצווי ארנונה בכלל, שתקבע קריטריונים אחידים והוגנים שינחו את הרשויות, מה מותר ומה אפשרי בכפוף לקריטריונים ברורים."

"בהמשך לנאמר להלן, ברור הוא כי מיסוי שטחים משותפים מהווה מס מעבר, ונוסף, לשטח הדירה, שנגבה מהתושבים. מס זה עולה וגדל בבנייה הרוויה המודרנית, שמתאפיינת בשטחים משותפים גדולים מהבניה בעבר. יש להתייחס לעובדה נוספת וחשובה, כי מרבית המשתכנים בבנייה הרוויה החדשה הינם זוגות צעירים, אשר נמצאים בתחילת דרכם והתבססותם הכלכלית וכל מיסוי נוסף מהווה עבורם מעמסה כבדה מאוד."

"יתכן ויש מקום לבחון 'פיצוי', לכאורה, חד-פעמי, לרשות, על השטחים המשותפים (באם הם אינם מחושבים), בגובה האגרות לאחר הבניה."

כאמור, ארנפרוינד מבקשת מהוועדה לקבל החלטה, לקרוא למשרד הפנים למנוע, לאלתר, את אישור מיסוי השטחים המשותפים ברשויות המקומיות, עד אשר תיקבע מדיניות ארצית ברורה, לגבי השטחים המשותפים, כשלב ראשון לטיפול במיסוי צווי ארנונה בכלל.

רונית: "מרבית הרשויות בארץ אינן גובות ארנונה לשטחים המשותפים"

מתוך צו הארנונה לשנת 2015:
שטח בניין ושטח דירה, לצורך חישוב הארנונה – שטח הבניין או הדירה, לפי העניין, שיובא בחשבון לצורך חישוב הארנונה כולל את כל השטח שבתוך הבניין או הדירה בכל המקומות, עם קירות חוץ ופנים, וכן כל שטח מקורה אחר הצמוד לבניין או לדירה, או שאינו צמוד לו, אולם מיועד לשמש את המחזיק בבניין או בדירה, לרבות חדרי כניסה, חדרי מדרגות, פרוזדורים, מטבחים, הול, אמבטיה, חדרי שירות, מרפסות סגורות, אשפה, מרפסות מקורות, מוסכים לחניה, חדרי הסקה, יציעים, בין שאלה מהווים מפלס אחד או מפלסים אחדים, כולל השטח המשותף אם קיים כזה, למעט מרתף, מקלט ומחסן ומרפסות לא מקורות. אלא שבבניין המכיל מספר דירות יחולק השטח המשותף, לצורך חישוב הארנונה, בין כל הדירות שבבניין, באופן שלכל דירה יוצמד חלק מתוך השטח המשותף הכולל, ששטחו יקבע בהתאם לחלק היחסי של שטח אותה דירה (ללא השטח המשותף). שטח חדרי המדרגות בכל קומה יקבע על-פי שטח ההשלכה האופקית של המדרגות. *השטח המשותף לחיוב מבני מגורים יוגבל עד 15% משטח הדירה העיקרי.