ראיון חג עם מ"מ ראש העיר יבנה, חיים מסינג

מ"מ ראש העיר יבנה, חיים מסינג, בראיון חגיגי לפורטל יבנה שלי: על הקשר עם הציבור היבנאי, הביטחון האישי, החינוך, פרויקטים בבניה, החזון האישי, וכמובן, ברכתו לראש השנה

בחודשים האחרונים ניהלת את העירייה ממשרד סגן ראש העיר, ספר לנו האם קיים הבדל ומהו, כשאתה עושה את זה מלשכת ראש העיר?

"בחיים בכלל להיות סגן זה שונה מאשר להיות מוביל. יש הרבה סגנים שהיו סגנים מעולים, אבל כשהגיעו לקחת את ההובלה – זה כבר סיפור אחר לגמרי. נכון שב-8 החודשים האחרונים הייתי ממלא מקום ראש העיר, ובגדול המעמסה הייתה עליי, אבל תמיד צביקה (גוב-ארי ז"ל) היה ברקע, היה אפשר ללכת אליו הביתה, להתייעץ אתו, לשאול… תמיד ידעת שיש לך 'אח גדול', שאתה יכול להיעזר בו.
כשאתה יושב על הכיסא – אתה לבד. פעם כתבתי מאמר שנקרא 'אתה כבר לא לבד' כשהמטרה של המאמר הייתה להסביר שכשאתה יושב למעלה – אתה צריך להבין: עם מי אתה מתייעץ? עם העובדים שלך – לא על כל דבר אתה יכול להתייעץ – אתה צריך למצוא את הפורום המצומצם של העמיתים (כגון ראשי ערים אחרות) ואת הפורום המצומצם כאן, בתוך הרשות, שאתם אתה יכול להתייעץ, אבל רוב הזמן אתה לבד. אתה צריך לקבל את ההחלטה והאחריות היא עליך בלבד. מדובר כאן בכלל בסיטואציה שונה לגמרי, סיטואציה שבה אדם שהיה מותג, אהוב, נערץ – הלך לעולמו, ואז אתה, כממלא מקומו – צריך גם להרים את השברים.

ביום שישי צביקה נפטר, וביום ראשון כבר כינסתי את המטה של העירייה, הגעתי ללשכת ראש העיר, ומצאתי את הבנות (צוות הלשכה) כשהן בוכות וממאנות להיכנס פנימה למשרד, כל באי המטה הגיעו עם עיניים דומעות ובפנים נפולים, וגם אני התקשיתי (כאן מסינג מזכיר כי דקה לאחר פטירתו של צביקה ז"ל הוא היה כבר בבית המשפחה, רק שבוע לפני-כן ישב אתו בשיחה אישית) הסיטואציה קשה מאוד, גם אני בן-אדם, גם לי יש רגשות (אומר בהתרגשות רבה), אבל עכשיו צריך להרים את השברים האלה, צריך לנהל את העיר ולחשוב על התושבים, שלהם יש בעיות יומיומית רגילות, כמו פיר סתום, וכו', ובסיטואציה כזו מה שבא לביטוי הם החוסן האישי והניסיון – לא שום דבר אחר, וסיטואציות כאלו קורות בלי שאתה מתכנן, אף אחד לא מתכנן שכזה דבר יקרה מחר בבוקר, זה בלת"ם שאתה לא יכול להיות מוכן אליו, והחיים שלנו בנויים מבלת"מים וצריך לדעת להתמודד אתם."

 

מ"מ ראש העיר יבנה, חיים מסינג: "המוטו הכי חשוב שלי הוא: הקשר עם הציבור!"


ואז, שבועיים לאחר-מכן, אחד האירועים הגדולים של השנה – פתיחת שנת הלימודים – מה תוכל לספר לנו על כך?

"השנה הזו נפתחה עם מ"מ ראש עיר, שעושה זאת פעם ראשונה, עם מנהל אגף חינוך שעושה זאת פעם ראשונה, עם מנהלת מחלקת גנים, שעושה זאת פעם ראשונה, עם תוספת של כ-2,000 תלמידים מצטרפים בשנה הזו, עם בית-ספר חדש, 157 גנים, ופתאום, שבועיים לפני-כן, נעמ"ת מודיעה שהיא מפסיקה פעילות בשני מעונות בעיר, ללא כל חמלה – 100 ילדים (שצריך להדגיש שאלו ילדים ממשפחות שידן אינה משגת), ויש צורך למצוא להם פתרון. מלבד זאת, יש קושי בהשגת סייעות, מורים – זו סיטואציה מאוד קשה, ואני חייב להגיד לכם שאנשים פה התגייסו ועבדו גם בערב שלפני פתיחת הלימודים, כל הלילה: אגף שפ"ע, אגף הנדסה, החינוך, עבדו פה תורנים עד 06:00 לפנות בוקר."

 

חיים, 600 ילדים ביבנה משתייכים לחינוך המיוחד, מה עם בתי ספר ייעודיים? מדוע הם נאלצים לצאת מחוץ ליבנה? כל שנה מחדש יש בעיה עם ההסעות, כך גם השנה, ילדים רבים בהסעה אחת, ולוקח להם מעל שעה וחצי להגיע לבית ספרם בעיר רחובות

"דבר ראשון, העיר גדלה, לשמחתנו, הגיעו לכאן תושבים חדשים ובלי התראה מוקדמת הגיעו גם ילדים עם צרכים מיוחדים, ובחינוך המיוחד קיים ספקטרום רחב מאוד, לא דומה מקרה אחד למקרה אחר, העירייה יוצאת למכרז על ההיסעים מדי שנה, כשהמכרז נקבע על-ידי משרדי הממשלה ולא על-ידי העירייה. כשניגשים למכרז – בעירייה ידוע על כמות ילדים מסוימת, והמכרז נקבע על-פי זה, ופתאום מצטרפים עוד 20% ילדים בחינוך המיוחד, אז יש שתי אפשרויות: לצאת עם מכרז חדש (וזה לוקח זמן) או להעלות מחירים (שלא קיבלו אישור ממשרדי הממשלה), ואין רכבים להיסעים!
אני מסכים שזה חמור! אני מסכים שצריך לטפל בזה מהרגע להרגע – אבל דברים כאלה לוקחים זמן, והפתרון יימצא בסופו של דבר.
לאף עיר (לא רק ביבנה) אין שירות מיוחד (באגף הרווחה או בכלל) שמטפל בחינוך המיוחד, אין בנאדם אחד שמתכלל את הנושא ואליו ניתן לפנות. והנה, השנה, קיבלנו סוף סוף, לאחר הפעלת לחצים רבים, תקן לנושא של הטיפול בחינוך המיוחד."


מסינג מציין לשבח את בית הספר לחינוך מיוחד 'אפיקים', שנבנה ביבנה לאחרונה, והוא אמור להתמלא כבית-ספר צומח, ויתפוס תאוצה. ובנוסף, מתנהל משא ומתן עם משרד החינוך להקים בית-ספר תיכון לחינוך המיוחד ביבנה, שיהווה המשך לבית הספר אפיקים, שהינו בי"ס יסודי, שייתן מענה ככל האפשר.


מסינג מסכם את הנושא בהבטחה: "השאיפה היא שלא יהיו בעיות בהסעות, אסור שיקרו תקלות כאלו, ואני יכול להבטיח שמטפלים בהם במיידי."


נראה שהקבלן שהחל את הבנייה של מרכז המבקרים – מורשת יבנה, עזב את הפרויקט די בתחילתו. לאן פניו של המרכז?

"יש לנו משא ומתן עם אותו הקבלן (שכנראה טעה בתחשיב שלו), וכמו שלקחתי החלטה במקרה של בית-ספר נועם (בו לקחתי את המבנה של המרכז הפדגוגי וסיפחתי אותו לבית הספר, כדי שאף תלמיד לא ילמד במקלט, שאין בו את התנאים הראויים ללמידה, כי הוא צריך ללמוד ולגדול כמו הילדים שלי, כמו בכל בית ספר אחר בעיר), כך גם במרכז המבקרים, לא נתאבד על העניין הזה גם אם נצטרך לעשות שינוי מהותי בתכנון של הבנייה. 'פיל לבן' לא יהיה פה!"

 

ובמקרה דומה, מה קורה עם הקאנטרי החדש?

"הקבלן קנה את הקרקע בעיר מ'מנהל מקרקעי ישראל', ובעצם, לכאורה, לא חייב לעירייה שום דבר, אך בהתייעצות עם העירייה – ביקשה העירייה לבנות קאנטרי. הקבלן נאות לבנות קאנטרי בתנאי שיוכל לבנות גם אולמות אירועים, ולזה העירייה לא הסכימה כדי לא לגרום עוגמת-נפש לתושבים המתגוררים בבניינים סמוכים, עלתה האפשרות לבניית דיור מוגן, אך גם אפשרות זו נפסלה בגלל הסמיכות לאגני-החדרה, נשקלה האפשרות לבניית אולמות-כנסים. כרגע ניתנה, בינתיים ,אפשרות התחלת הבנייה וניתן היתר, דבר המאפשר התקדמות להקמת הקאנטרי, ובימים הקרובים יתקיים מפגש של העירייה עם הקבלן, כדי לקדם עוד את הקמת הקאנטרי."


נושא תל יבנה: הצוואה של צביקה הייתה לשמר את ההיסטוריה במקום, להקים מוזיאון ופארק למבקרים. אך במקביל יש כוונה להקים את המחלף מעל החפירות. מה הגישה שלך לנושא?

"עיריית יבנה תשמר את הנושא הארכיאולוגי הזה באופן מוחלט, ברמה הכי מקצועית ובתיאום עם רשות העתיקות. עיריית יבנה הקצתה 11 מיליון ₪ לפיתוח פארק ענק, שכבר עובדים עליו במלוא המרץ, וזה יהיה פארק מדהים ביופיו."

 

חוף הים של יבנה – דבר אפשרי או לא?

"הוצגה בפניי, לאחרונה, תכנית מעולה, איך אפשר להסדיר חוף ים ליבנה. בשיחה עם מנהל המרחב של קרן קיימת לישראל, שאחראי על אזורנו, הוברר לי כי דבר זה בלתי אפשרי, הוא הסביר כי כל רצועת החוף מפלמחים עד אשדוד מוכרזת, על-ידי ועדת תכנון עליונה, כ'מסדרון אקולוגי' – מסדרון אקולוגי הוא רצועה רציפה של שטחים פתוחים, אשר מקשרת בין שטחים טבעיים במוקדים שונים – ובהם גם שטחים בעלי מעמד מוגן, כמו יערות ושמורות טבע. קשר רציף כזה מאפשר תנועת חיות בר והפצה של צמחי בר. פתרון מסוג 'מסדרון אקולוגי' הוא אמצעי במסגרת פיתוח בר-קיימא להשבת האיזון הטבעי שהופר על-ידי ניתוק ביוספרות אחת מרעותה."

 

משרד הביטחון נדרש לשלם לעיר יבנה ארנונה בסכום מוערך של כ-17.5 מיליון ש"ח בשנה עבור שטח בנוי בהיקף של כ-250 אלף מ"ר, הנמצא בתוך בסיס פלמחים ובמרכז למחקר גרעיני שורק, הסמוכים לעירנו. מה קורה עם זה?

"אכן, משרד הביטחון נדרש לשלם ארנונה ליבנה ולשתי המועצות האזוריות הסמוכות: גן רווה וחבל יבנה – גם להן עבור השטחים המדוברים, כאשר יבנה אמורה לקבל 70% מההכנסות. הנושא מטופל בערכאות המשפטיות."

 

במסגרת הסכם-גג צפויה בקרוב השכונה החדשה במזרח העיר – קיים חשש, בקרב חלק מהתושבים בעיר, כי תוקם שכונה חרדית. דעתך?

"הגישה שלי מאוד פשוטה, והיא גם הובהרה כאשר הגיעו אליי תושבים והגישו ערעור על הקמת גן חרדי בתוך שכונה בעיר, דבר שמאוד הכעיס אותי. זה הכעיס אותי מהסיבה שאני מרגיש שהפלגנות, בכל הארץ, וגם בתוך העיר – פשוט תהרוס אותנו, ולא יכול להיות שיהיה מצב שבו נהפוך לגטאות וחרמות! לא תהיה שכונה חרדית, החרדים מוזמנים לבוא לגור בעיר הזו, והם יגורו היכן שאנחנו נקבע, לא יהיו פה גטאות!"


חיים, אי-אפשר בלי פוליטיקה, במידה ותיבחר כראש העיר – מה החזון שלך?

"ראשית, להמשיך את הפרויקטים שצביקה (גוב-ארי ז"ל) התחיל, כגון פיתוח השכונות הוותיקות (הרחבת ההשקעות בהן, כבר אישרנו 7 מיליון ₪ לפיתוח מדרכות וכו'), קשר שוטף עם ועדי שכונות לבעיות המציקות להם ומציאת פתרונות, שקילת העסקת חברה כלכלית (שיכולה לייעל תהליכים) ועוד, אבל המוטו הכי חשוב שלי הוא: הקשר עם הציבור! אני חושב שאנחנו חייבים להקים פה אגף לפניות הציבור, שייתן מענה לכל תושב שיתקשר אלינו.

הדבר השני הוא הגברת נושא הביטחון האישי. בקרוב נתחיל עם פיילוט של רחפן, שיופעל על-ידי המוקד העירוני, שיחוג מעל העיר, במוקדים שונים, ויעניק תחושת ביטחון מוגברת נוספת לתושבים בעיר. כמו כן, נכפיל את מספר הניידות שיסתובבו כל הזמן ברחבי העיר ויתנו לתושבים את ההרגשה שהם בטוחים ומוגנים יותר.
דבר נוסף הוא חלוקת העיר לאזורים (רובעים), כאשר לכל אזור יהיה מנהל, שיכיר את האזור על בוריו, התושבים יכירו אותו ויידעו שיש למי לפנות, הוא יהיה ה'פה' שלהם מול הרשות והם לא יצטרכו להיות מטורטרים מול המוקד והמחלקות השונות בעירייה.

בנושא החינוך, המוטו שלי הוא: התלמיד כמכלול. רעיון זה כבר דובר עם מנהלי בתי הספר – חייב להיות מצב בו המורה תדע/ידע מה התלמיד עושה גם לאחר שעות הלימוד – שהוא הולך למסגרות השונות, לתנועת נוער, לחוגים… שלמורה יהיה קשב לתלמיד, שיזהה את התלמיד שנזקק לתשומת-לב יתרה, גם בשעות הפנאי. המנהלים כבר קיבלו את היעד הזה, לדעת מה כל תלמיד עושה מהבוקר עד שעות הערב.
אחד מהיעדים שאציב בפני מנכ"ל הרשת למתנ"סים החדש (שייבחר בימים הקרובים) הוא לתת מענה גם לילדי החינוך המיוחד – לשעות שמעבר לשעות הלימוד."

 

מה תרצה לאחל לתושבי יבנה לראש השנה?

"אני מאחל לתושבים, ולכל בית ישראל, שנה טובה ופורייה, שמחה, לכל אחת ואחד מכם ולבני ביתכם, ולא פחות מכך, שבאמת בשנה הזו נדע לתמוך איש ברעהו, לאהוב יותר איש את רעהו, ולבער מתוכנו את נגע הפלגנות. כי אני חושב שהנושא הזה הוא החוסן האמיתי של החברה בישראל. אני חושב שזה ברמה של מדינה, אך אין ביכולתי לתקן את המדינה, אני יכול לנסות לתקן ברמה של העיר! הנושא הכי חשוב בעיניי: "ואהבת לרעך כמוך" – שתהיה 'אהבת חינם', שנהיה משפחה אחת מלוכדת. לא צריכים לחשוב אותו הדבר, אפשר לחשוב שונה, אחר, אבל אסור שתהיה פה 'שנאת חינם', אסור שתהיה פה פלגנות!
זה מה שהייתי רוצה לפלל ליבנה, העיר שלנו! חג שמח ושנה טובה."