קרבים ל-800 יום: מפגש עם יעל אדר, אימו של תמיר אדר ז"ל

מחר בשעה 14:00, יתקיים בכיכר החטופים.ות (רחבת היכל התרבות יבנה) מפגש מיוחד עם יעל אדר, אמו של תמיר אדר ז"ל

כשאנו מתקרבים למניין 800 ימים מאז ה-7 באוקטובר 2023, החובה המוסרית להשבת כל החטופים עודנה עומדת בראש סדר העדיפויות הלאומי.

השבת החטופים היא לא רק דרישה אזרחית, אלא מצווה ומחוייבות מוסרית מהיסודות החשובים ביותר של החברה הישראלית.


ביום שישי הקרוב, 5.12 בשעה 14:00, יתקיים בכיכר החטופים.ות (רחבת היכל התרבות יבנה) מפגש מיוחד עם יעל אדר, אמו של תמיר אדר ז"ל, חבר כיתת הכוננות של קיבוץ ניר עוז. תמיר נלחם בגבורה רבה במהלך היום הנורא, נהרג ונחטף לעזה, ורק לפני כחודש הושב לקבורה בישראל.

 

רונית ארנפרוינד, ראשת מטה החטופים.ות: "אנחנו קרבים למניין 800 יום ל 7 באוקטובר ועדין לא הושב אחרון החטופים. זו דרישה, מצווה ומחוייבות מוסרית מהחשובות ביסודות החברה שלנו. עברות הדדית ופדיון שבויים אלה הם יסודות החברה, אנחנו נמשיך לתמוך במשפחות עד אחרון החטופים. הצטרפו אלינו".


דברים מההספד של יעל אדר לבנה בלוויה:
"תמירי – אתה בבית, שומע – אתה חופשי בבית.
שנתיים לקח לנו להחזיר אותך הביתה, אתה כאן בדשא שבו התרוצצת, לצד העץ עליו טיפסת, מול בית התינוקות אליו הגעת עם לידתך, ליד השבילים בהם למדת ללכת, לרוץ, לרכב על אופניים, על הדשא בו התגלגלת בצחוק ושמחה בחגים, באירועים וסתם בשלולית של אחרי הגשם.
אני מדמיינת אותך בתנועה מתמדת וממוקדת – כאן בשבילים נלחם בעוז רוחך ולא מוותר. מכירה אותך ילד שלי – כשאתה עושה משהו, זה בלי הנחות, עם אחריות עד הסוף.
דמיינתי אותך אומר: "ככה? זה או אני או הם!" והמשכת – עד הסוף!
פעם שאלתי אותך: "תמירי, אתה חייב להיות בכיתת הכוננות?"
וענית: "אם אני לא, והוא לא והוא לא – אז מי כן?"
בבוקר הזה היית שם לבד… עם קומץ חבריך, ועל הבוקר הזה עוד הרבה ידובר. אבל אתה תמיר תגיד לי – אמא, לא עכשיו. כל דבר בזמנו. אז עכשיו זה רק אתה ואנחנו בדרכך האחרונה."
אני משחררת אותך בכאב ובאהבה גדולה, יודעת שבחרת – יכולת לברוח הביתה ובחרת… בחרת להילחם, בחרת להגן, בחרת להציל חיים במחיר חייך.
משחררת אותך בגאווה על מה שהיית ובהודייה על שהיית שלי. הגוף שלך נפרד אבל אתה נשאר, נשאר בי, אמשיך לגדל אותך בתוכי, תמשיך לפעום בי, להצחיק אותי, לדבר איתי, לפקוח עיניים גדולות כשנתרגש… תמיד תהיה איתנו ותמיד תהיה חסר.
אוהבת אותך ילד שלי
מבקשת ממך סליחה… סליחה שככה זה נגמר, סליחה שלקח לנו שנתיים להחזיר אותך."

ניר עוז, שהפך לאחד הסמלים המזעזעים ביותר לזוועות ולחורבן שהתרחשו ב-7 באוקטובר, משלם מחיר כבד עד היום. סיפורה של יעל והמאבק להשבת תמיר מהווים תזכורת חזקה לכך שהמשימה טרם הושלמה – עדיין ישנם חטופים המחכים לשוב הביתה.

 

תחת הסיסמה "עד אחרון החטופים", ממשיכים משפחות החטופים והחברה הישראלית במאבק בלתי פוסק להשבת כולם. המפגש עם יעל אדר הוא הזדמנות לשמוע מפי ראשון על הכאב, התקווה והנחישות להמשיך במאבק.

 

הציבור מוזמן להצטרף ולהביע תמיכה במשפחות ובמאבק החשוב.

נמשיך ולא נרפה – עד אחרון החטופים.