צוות בעקבות המעפילים

6 מרץ 2014. בוקר יום חמישי נעים ושיגרתי, יצאנו לסיור בעקבות ההעפלה, הסיור רצוף בסיפורים מרגשים, על פעילות המעפילים כנגד השלטון הבריטי דאז, ועל הנחישות להקמת המדינה. הקשר בין ההעפלה להקמת חיל-הים ופעילות החיל לאורך השנים. על דרכי הפעולה של בני קיבוץ יגור, באיסוף והסתרת הנשק. שמענו וראינו את אוסף הפריטים במוזיאון  'יענלק'ס שטעטל', שבכפר חסידים.

לדרך יצאנו בליווי אביבה, המדריכה, בעלת ידע רב על הקמת המדינה. דרך כביש 20 נסענו, חלפנו סמוך לראשון-לציון ועל 'גן פסלי המנהיגים' שמענו, וואו, ת"א כבר בפתח, ועל מקימיה דברי שבח שמענו, ולא פסחה על שלוש או רוקח, על נווה-צדק שנבנתה מחוץ ליפו, וכבר הגענו לנתניה. קיבלנו הסבר על 'מכון וינגייט', המכון נקרא על שמו של קצין בצבא הבריטי 'צארלס וינגייט', תומך נלהב בציונות. למרות שלא היה יהודי, תרם את חייו למען המדינה. לבית-ינאי הגענו, עצרנו  להתרעננות, מתיחת אברים, לקפה ומאפה.

ירדנו לרצועת החוף בבית-ינאי. על החוף שרידי המזח שהוקם להורדת המעפילים בשנות השלושים, כחמש עשרה שנים לפני הקמת המדינה. הסיפורים מרגשים, ואפשר גם להזיל דמעה. הזמן קצר, הסיור עוד ארוך. ממשיכים לנוע, ובדרך אביבה מספרת על מחנה המעצר הבריטי בעתלית. חלפנו קרוב לכלא 6 הידוע, שיר שנכתב והוסב עליו "אתה כלא שש חזרנו אליך שנית, כי אתה בלבנו תמיד". על רכס הרי הכרמל אנו נוסעים, אל בית-אורן, מרחוק, מביטים, בשתיקת מילים על עדות השריפה חולפים, ומעיפים מבט אל האנדרטה שהוקמה.

הדרך יפה ומתפתלת למרגלות ההר. בצמוד לחיפה, ממוקם קיבוץ יגור, שהיה פעיל מאוד בתקופת ההעפלה. בקיבוץ קיבלנו הדרכה, מחברי הקיבוץ, שהיו הילדים באותה תקופה והוריהם סיכנו את חייהם למען הקמת המדינה. קיבוץ יגור היה למחסן הנשק והתחמושת הגדול של המעפילים באזור הצפון. הנשק והתחמושת הוסתרו בסליקים (מרתפים) מתחת לחדרי הילדים, מגרשי המשחקים והנדנדות. כך היה, עד 'השבת השחורה', שבה הבריטים חשפו את הסליקים וכל הנשק הוחרם.

האם האפשר לוותר ביום כזה על חוזה המדינה? לא ויתרנו, ואת ארוחת-הצהריים סעדנו במלון 'תאודור הרצל' בחיפה.

על-מנת להשלים את התמונה, ביקרנו במוזיאון ההעפלה וחיל-הים. כאן שמענו, על קצה המזלג, על הפעילות של אניות המעפילים ועל הדרך והקשיים בה עברו המעפילים. ראינו סרט על פעילותה של האוניה 'על אף על פי כן' ואיך הפכו אוניות המעפילים לצי הלוחם הראשון של חיל-הים הישראלי, ועוד סיפורים על פעילות חיל-הים בכל מלחמות ישראל. בשטח פזורים כלי-נשק שונים, ששימשו את המעפילים ואת חיל-הים כל השנים. נכנסנו לביקור בתוך צוללת ישנה, ובספינת טילים, מהראשונות של המדינה. היה מרגש. חלק מחבריי, ואני, חזרנו בזמן 30-40 שנים, לתקופת השרות הסדיר בצבא. אני, אישית, התרגשתי מאוד.

המשכנו ליעד האחרון בסיור, לכפר-חסידים למוזיאון 'יענקל'ס שטעטל' (העיירה של יעקב). המוזיאון מציג את רוב הכלים אשר היו בשימוש בקהילות היהודיות במזרח אירופה/רוסיה. ומה הקשר להעפלה? רוב המעפילים שהגיעו בראשית המאה, על-מנת להקים את ארץ ישראל, היו יוצאי מזרח אירופה.

מה אומר ומה אספר, ההתרגשות הייתה רבה, לבי פעם בחוזקה, ובכל דקה – ההתרגשות גדלה. אני מניח שחלק מהחברים ראו, כמוני, בדמיונם את חיי הוריהם. המקום מרגש מאוד ומדהים ביופיו. אוסף הפריטים אדיר בכמות ובגוון. ואולי יותר מכל, מעניינת היא הדרך בה הציג האוצר, גדי יעקב, את הנושא, בלבוש כפרי, הכובע הנצחי, והסיפורים המדהימים, שמצחיקים עד דמעות. הקישור, שיוצר גדי, בין המילים לפריטים, עושה למבקר משהו שקשה לתאר במילים. אדיר ומדהים. ומשאיר בך צורך לעוד ביקור.

לסיכום, היה יום נפלא, שהמחיש לנו את הנושאים המשמעותיים, הדרך שהביאה לתקומת המדינה, והקשר הנפשי של היהודים בתפוצות, לארץ ישראל.

גלריית תמונות: