’’פתאום אין מסגרת’’

למה זה קורה דווקא אחרי השחרור?

אובדן זהות מקצועית-חברתית
במסגרות צבאיות, הזהות נתמכת כל הזמן: תפקיד, דרגות, טקסים. כשזה נעלם, אנשים רבים חווים צורך לבנות את עצמם מחדש, ולא תמיד יודעים מאיפה להתחיל.
מחקרים על ותיקים/משוחררים מצביעים על קשר בין זהות צבאית שנשארת דומיננטית לבין קשיי הסתגלות, וגם על החשיבות של בניית זהות אזרחית חדשה לאורך זמן.

אובדן קהילה ושייכות
הצבא מייצר שייכות יומיומית: גאוות יחידה, חבר'ה, מערכות יחסים צפופות. המעבר לאזרחות יכול להביא לירידה חדה בחיבור החברתי, שהוא רכיב מרכזי ברווחה נפשית.

שינוי במקור המשמעות והמטרה
אצל רבים, השירות מחזיק תחושת מטרה. גם דרך תרומה, גם דרך אתגר. מחקרים על מציאת משמעות בחיים לאחר שירות מראים כי מרכיב המשמעות, שהוא גורם מפתח לרווחה נפשית, נפגע בתום השירות (בייחוד בקרב אלו ששירתו בתפקידים מסוימים). פגיעה זו מורגשת מאוד בתקופת המעבר.

תגובת הסתגלות ללחץ (Adjustment)
יש מי שחווים בתקופה הזו סימפטומים שמזכירים תגובת הסתגלות לשינוי חיים גדול: מתח, ירידה בתפקוד, עצבנות, קשיי שינה, קושי לקבל החלטות. הספרות המקצועית מתארת "הפרעת הסתגלות" כתגובה למעבר/אירוע משמעותי, שיכולה להיראות כמו "אני לא מזהה את עצמי" למשך תקופה.

בישראל ספציפית, המחקרים שבוחנים הסתגלות לאחר שירות מראים שהחוויה מושפעת מרקע השירות והחשיפה לאירועים אלימים/קרביים, לצד גורמים אישיים וחברתיים.

אילנה ברי וזהבית מדהלה (צילום: 'שלמא')

סימנים שמופיעים אצל המשוחרר/ת הטר/יה, וצריכים להדליק אצלנו נורות אדומות:

• תחושת ריק/חוסר משמעות שנמשכת שבועות ומפריעה לתפקוד.
• קושי לקבל החלטות בסיסיות (עבודה/לימודים/כיוון).
• הסתגרות חברתית, ירידה חדה באנרגיה או במוטיבציה.
• עלייה בשימוש באלכוהול/מסכים/התנהגויות בריחה.
• סיוטים, דריכות, או הצפה סביב חוויות שירות (כאן במיוחד חשוב טיפול מותאם).

אם אתם או הילד/ה שלכם חווים אחד או יותר מהסימנים, כדאי לשקול טיפול (ולא לחכות שזה "יעבור לבד").

איך טיפול אישי יכול לעזור – לא "לדבר על זה", אלא לבנות מחדש

טיפול אישי טוב בתקופת שחרור עובד כמו תהליך של בניית מצפן: הוא לא רק פורקן רגשי, אלא ארגון מחדש של זהות, מטרות, הרגלים וקשרים.

1) לעבד את האובדן בלי להיבהל ממנו
ברוב המקרים יש פה אבל אמיתי: אבל על מסגרת, על חבר’ה, על תחושת כוח/שייכות, לפעמים גם על מי שהייתי שם. טיפול מספק מקום לעיבוד, כדי שהאובדן לא יהפוך לתקיעות.

2) לתרגם "בלבול" לשאלות עבודה
במקום "אין לי מושג מה אני עושה עם החיים", עובדים עם שאלות פרקטיות:

• מה היה לי בצבא שאני צריך גם באזרחות (משמעות? סדר? צוות? אקשן? תרומה?)
• מה אני רוצה לשמור מהזהות הצבאית, ומה הגיע הזמן לשחרר?
• מחקרי זהות במעבר מצבא לאזרחות מדגישים את הצורך באינטגרציה בין ה"אני הפרטי" ל"האני הציבורי" לאחר השחרור.  זה בדיוק המקום שטיפול יכול לעזור בו.

3) כלים מבוססי ראיות להתמודדות עם מחשבות וחרדה
שיטות טיפוליות שונות נותנות כלים פרקטיים:

• ניהול מחשבות שמורידות ערך ("אני מאחור", "כולם מצליחים חוץ ממני" וכו)
• ויסות לחץ, חזרה לתפקוד, צעדים קטנים עקביים
• מציאת המשמעות והערך שלי בחיים החדשים

4) לבנות תוכנית פעולה יישומית
בפועל, טיפול יכול לכלול "תכנון מחדש":

• מיפוי כוחות וכיווני קריירה
• בניית שגרה שמחזיקה נפש (שינה, תנועה, משמעות, קשרים)
• מטרות קצרות טווח + בדיקה שבועית (accountability)

צריך לזכור כי המעבר לאזרחות הוא לא קפיצה אלא גשר. ובגשר הזה, הרבה אנשים לא צריכים עוד טיפים, אלא ליווי שמחזיר קרקע מתחת לרגליים, ומשאיר ביד גם כלים, גם כיוון, וגם תחושת מסוגלות.

הכותבות בעלות קליניקה טיפולית בשיטת שלמא – המח והרגש במסלול חדש.
מוטי קינד 2, רחובות.
וואטסאפ: 052-9700220
טלפון משרד: 08-6427022
אימייל: [email protected]