פסק דין קל? עבודות שירות בלבד על איום בסכין על סודנים

צעיר יבנאי ממשפחה מוכרת בעיר לא ירצה עונש מאסר בפועל לאחר שאיים על סודנים בסכין

כך קבעה לאחרונה סגנית נשיאת בית-משפט השלום ברחובות, השופטת עינת רון. על-פי גזר-הדין, בבניין המגורים בו מתגורר הנאשם, מתגוררים בקומה אחרת שלושה נתינים זרים מסודן. בחודש יוני 2013 הגיע הנאשם לדירתם של הסודנים לאחר שצרך משקאות אלכוהוליים וכשהוא מחזיק על גופו סכין בעלת להב של 15 ס"מ. בין הנאשם ובין הסודנים התפתח דין ודברים, שבעקבותיו הוזעקה משטרה למקום, כשהשוטרים מחליטים לעכב את הנאשם ולוקחים אותו לתחנת המשטרה.

בתחנת המשטרה, הוציא הנאשם חפיסת סיגריות ועמד לעשן סיגריה, אך השוטרת שהופקדה על שמירתו הבהירה לו כי העישון אסור וביקשה ממנו את חפיסת הסיגריות. הנאשם סירב ואף התריס כנגד השוטרת: "מה תעשי? תקחי ממני בכוח?" למרות שהשוטרת חזרה על בקשתה, עמד הנאשם בסירובו. גם כאשר נאמר לו כי אם ימשיך בכך – ייעצר, הנאשם סירב למסור את הסיגריות שבידיו.

על-פי הודאתו – הוא הורשע בעבירות של החזקת סכין והפרעה לשוטר. התביעה הדגישה את העובדה כי הנאשם הגיע מצויד בסכין, כאשר הוא שתוי וכי בעברו של הנאשם הרשעה קודמת באותה עבירה, וכי, בנוסף לכך, סרב להישמע לשוטרים. התביעה הדגישה את הפוטנציאל הקטלני של האירוע ועתרה להטיל על הנאשם עונש של חצי שנת עבודות-שירות.

בא-כוח הנאשם, עורכת-הדין דגנית משעלי, ציינה כי נסיבות האירוע אינן חמורות כמתואר. לטענתה, הנאשם עסק באכילת פירות ונטל עמו את הסכין משהלך לשוחח עם העובדים הזרים וזאת מתוך פחד שמא יארע לו דבר. הנאשם לא עשה שימוש בסכין, אלא זה היה על גופו. לא התעוררה אף כל תגרה בין הצדדים ואף לא תחילה של ויכוח. באשר לעברו הפלילי של הנאשם, היא ציינה כי מדובר בהרשעות ישנות מאוד, וכי מאז מתפקד הנאשם באורח נורמטיבי, התחתן, עובד באותו מקום עבודה ומתרחק ממעשי עבירה. האירוע חריג, לטענתה, לאורחות חייו, ובנושא זה הפנתה אף אל תסקיר שירות המבחן. 

הנאשם עצמו הביע חרטה וביקש להתחשב במצבו. 

אילוסטרציה

לאחר ששמעה את הצדדים, קבעה השופטת רון: "החזקת סכין היא מעשה חמור לכשעצמו. הפגיעה בערך המוגן היא ברורה. יש מסוכנות ביצירת מצב מעין זה ויש חשש לשלום הציבור ופגיעה בשלומו. כאשר יוצא אדם מביתו ומחצריו כאשר הוא מצויד בסכין, ובענייננו, כעולה מתיעוד הסכין שהיה ברשותו של הנאשם, סכין משמעותי ביותר, הרי מניה וביה עולה החשש כי כל מצב אליו ייקלע אותו אדם יסלים בשל היותו של סכין מעורב באירוע זה."

השופטת דחתה את טענתו של הנאשם וקבעה: "לא ניתן לקבל את ההסבר שמסר הנאשם לשירות המבחן כי נטל עמו סכין כיוון שחשש מהסלמת הקונפליקט עם שכניו. אם חשש שקונפליקט זה יוסלם, מדוע מלכתחילה הלך אליהם? ואם חשש כי הוא יוסלם עד כדי כך שהוא יזקק לסכין, בוודאי שלא היה עליו ללכת אל דירתם שלהם, ובוודאי שבמצב כזה, משהוא שם פעמיו ביוזמתו לדירתם, לא יוכל לטעון להגנה עצמית. גם אם נתגלע ויכוח כלשהו בין הנאשם לבין המתלוננים, הרי שהמתלוננים פנו לדירתם ומבחינה זו תם הוויכוח. אם עלה חשש לשלומו של הנאשם – היה עליו להזעיק את המשטרה. אם פניו  לשלום, מדוע נטל סכין? ואם סבר כי מדובר היה בהסלמה, הרי שכאמור היה עליו להימנע מהגעה למקום."

בעניין העבירה השנייה קבעה השופטת: "באשר לעבירה של הפרעה לשוטר, הרי שיש בכך פגיעה בעבודתם התקינה של שומרי-החוק ושומה על בתי-המשפט לתרום, בענישתם, למיגורה של תופעה זו ולהגן על שומרי-החוק בעת עבודתם."

 
השופטת התחשבה בתפקודו הנורמטיבי של הנאשם ובעובדה שהקים משפחה ושמר על יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, החליטה השופטת לגזור עליו עונש של שלושה חודשי עבודות-שירות בלבד. בנוסף, גזרה עליו השופטת עונש של ארבעה חודשי מאסר על-תנאי, שיופעל במידה ויעבור עבירה של החזקת סכין, או עבירה נגד שוטרים בשלוש השנים הקרובות.