עצוב: ממכובדי הקהילה האתיופית דסטה ארדני הלך לעולמו

חרף את נפשו במשך למעלה מ-15 שנים למען הקהילה היהודית באתיופיה ואף היה אסיר ציון באתיופיה.

בשנת 1990 עלה דסטה לישראל דרך סודן ועבר תלאות בדרך, שם שהה במחנה הפליטים יחד עם רעייתו ו-5 ילדיו הקטנים.

שוב, בשם אהבתו ליהדות, שלח את שלושת ילדיו הקטינים לבדם לישראל וכעבור מספר שנים התאחד עם משפחתו בישראל.

בישראל, התגורר תחילה בעיר מעלות וכעבור שנתיים עבר להתגורר עם משפחתו ביבנה שם המשיך את פועלו למען הקהילה.

בין היתר, שימש כמגשר, הוביל את הקמת המועדון של הקהילה האתיופית, היה בין זקני הקהילה.

דסטה השאיר חותם בכל אדם אשר פגש אותו, פועלו ומעשיו נגעו בכל אנשי הקהילה והשפיעו עמוקות על אופיה.

נחישותו, חוזקו ואהבת האדם שהנחיל במשפחתו ישארו לעד, ולנצח נרגיש בחסרונו.

יהי זכרו ברוך.

המשנה לראש העיר, שחר סימנה, ספד לו:

"אבל כבד על קהילה.
דסטה ארדני ז''ל היה מורי ורבי. הלכנו יחד 3 עשורים.
האיש היה לו את כל התכונות הטובות באדם,
היה מנהיג קהילה באתיופיה ובארץ,
היה מקובל ומכובד על כולם,
היה עושה שלום בקהילה,
אני למדתי ממנו מנהיגות ואהבתי אותו מאד.
הייתי קרוב אליו וחבר הכי טוב היה.
יחסר לי מאד,
יהי זכרו ברוך".