עצוב מאוד: ניצול-השואה ינקו רפפורט הלך לעולמו

 

הלב כואב ובוכה: ינקו רפפורט, ניצול שואה מוכר ואהוב ביותר ביבנה, הלך הבוקר לעולמו, כשהוא בן 90

 

לינקו היו בארץ אם ואישה, אך אין לו ילדים. אמו ואשתו נפטרו מזמן והוא התגורר לבדו בביתו שברחוב הדרור. ינקו שמח מאוד כאשר נהגנו לבקרו מדי פעם (גם אני), והיה פתוח לראיונות, בהם פתח את לבו וסיפר על ימי השואה הנוראים, ואף כתב ספר וכתבות לפורטל על אותם ימים, כדי להנציח את זכרם של הנספים, ואת בני קהילתו בעיר בכו. 

ראה כתבה כאן

ראה כתבה כאן

 

ינקו רפופורט, ניצול שואה, יליד 1930, בעיר בכו שברומניה. ינקו היה בן יחיד להוריו, ונהג לספר על ילדותו ברומניה, על עבודות הפרך שבהם נאלצו היהודים לעבוד – בבניית בונקרים למטוסים מתחת לפני האדמה ועוד. ינקו סיפר על החיילים הגרמנים שדרשו לעמוד במכסת עבודה גבוהה, ועל החיילים הרומנים שהוציאו אל הפועל את דרישותיהם.

 

ינקו רפפורט ז"ל

 

ינקו הוציא ספר אוטוביוגרפי בעזרתה האדיבה של לינה שרון, שנהגה להגיע אל ביתו באופן קבוע. כותרת הספר היא 'הפחד היה קשה מהרעב'.

 

כששאלו את ינקו האם חשב לברוח – הוא הגיב: "ממש לא. הפחד חזק ממחשבות כאלה. "אזור רומניה שהיה בגבול הרוסי נכבש על-ידי הרוסים, וכך הוא ניצל. ינקו סיפר על העוצר שהוטל על בני-העיר, היציאה הותרה מ-10:00 עד 18:00. למרבה הצער כל המזון נמכר בשעה 8:00 וכשהגיעו לקנות מזון הוא כבר לא היה בנמצא, ולכן, היה עליהם להשיגו בדרכים לא דרכים. ינקו סיפר שלאחר המלחמה, כשביקש לעלות לארץ – לא אישרו לו את היציאה מרומניה, עקב העובדה שהוא למד ברומניה להיות  כלכלן, והרומנים טענו שהם שילמו עבורו את הלימודים, ולכן, הוא חייב להישאר ולהחזיר להם את ההוצאות.

 

רק ב-1978 זכה לעלות לארץ. הוא הגיע לאור-עקיבא, ולאחר-מכן, קיבל מהסוכנות דירה קטנה ב… יבנה.

 

הלווייתו של ינקו רפפורט תתקיים בשעה 13:00, בבית העלמין ברחובות.

 

ינקו בערב 'זיכרון בסלון' (תמונת ארכיון)

 

 

הספר של ינקו לזכר בני קהילתו בימי השואה ברומניה