עמותת חביבי נפרדת מ-2 מחיילה
השבוע עמותת "יבנה מחבקת חיילים בודדים" נפרדה משני חיילים בודדים שסיימו את שרותם בצה"ל והחליטו לחזור לארצות הברית
יו'ר העמותה, חי בן ישראל מספר לנו על עזיבתם:
מה חדש?
"איך נפרדים מחיילים כאלה?
החיילים היו חלק מחיינו בשנתיים האחרונות. כל חייל קיבל חדר מרוהט מלא שהיה ביתו בכל התקופה הזו. ליווינו אותם ללשכת הגיוס, עברנו יחד איתם את הטירונות, השבעה ,מסע אלונקות, מסע כומתה וימי הורים.
את השירות היום יומי בגזרות הגבול השונות: רצועת עזה, יהודה ושומרון, גבול הצפון ורמת הגולן. חיכינו להם כשבאו לסוף שבוע , פינקנו וחיבקנו אותם חזק חזק וכשליווינו אותם שוב ליחידה עם דמעה בעיין, עם דאגה בלב ועם תפילה בשפתיים.
והנה הם משתחררים ואנחנו שמחים בשמחתם ועצובים כמו הורים שעצובים כשהילדים נוסעים לחו"ל להרבה זמן. כחלק מתהליך הפרידה הקשה הלכנו בשבוע שעבר לאכול במסעדה אחד מול אחד תוך שאנחנו משוחחים על העבר והעתיד.

אליוט, בחור חייכני הגיע אלינו מהעיר נבאדה בקולורדו שירת בצנחנים. שאלתי אותו מה היו החוויות הקשות שלך בצבא והוא ענה שבהתחלה היו קשיי שפה, תקופת האי וודאות בקורונה בה לא יצא הביתה כחודשיים. לעומת זאת החוויות הטובות היו בעיקר החברים, החברים בדירה החברים בצבא וחברי העמותה. הוא סיפר לי שהיה מחכה לחזור לבית שלו (דירת העמותה) שם הרגיש ממש בבית עם משפחה גדולה מסביב שדואגת לו ועוטפת אותו. הוא מתכנן לעסוק בנדל"ן באזור מגוריו ולהיות שגריר של העמותה וישראל בכל מקום. הוא בטוח שיחזור לארץ בזמן הקרוב או היותר רחוק.
לוקה חייל שבא אלינו מלוס אנג'לס שבקליפורניה. שירת כלוחם בגולני. שאלתי אותו למה הוא בא לשרת במדינה , הוא כמובן לא הופתע מהשאלה וסיפר שכולם שואלים אותו אותה שאלה והתשובה לכולם זהה – למה? כי זו המדינה שלי העם שלי. הוא סיפר שהחלק הטוב ביותר בשירות היה לדעת שיש לו משפחה תומכת ביבנה שתמיד תהיה לצידו.
סיפר שהכושר הגופני שלו הוא גבוה ותמיד סייע לכל החיילים שהתקשו פה ושם. הוא הדגיש בפניי שהוא מוקיר מאד את מה שהוא קיבל מהעמותה ולעולם לא יישכח זאת.
הוא כמובן ימשיך לשמור על קשר עם כולם עם חברי העמותה החברים לדירה והחברים מגולני שזו החטיבה מספר אחת! השירות בצבא הייתה החוויה הגדולה ביותר בחייו והוא ינסה לשכנע אחרים ללכת בדרכו.
לוקה מתכוון לעסוק בנושאי בניה בקליפורניה. הוא חוזר לארצות הברית בגלל מצב בריאותה של סבתו אבל כמובן ישראל ויבנה ימשיכו להיות בעיניו בית.

ישבתי איתם עם דמעות בעיניים , אבל עם הרבה גאווה בבחורים אלו שעזבו הכול ובאו לשרת את העם והמדינה, הרגשתי גם גאווה במפעל החשוב שלנו. הרגשתי שהצלחנו במטרה שהצבנו ונמשיך להצליח גם בעתיד."
כידוע לעמותת חביבי 3 דירות שכורות בעיר, שתי דירות לחיילים ודירה אחת עבור חיילות, בהן מתגוררים 17 חיילים/ות.
לדירות מתקבלים חיילים אשר הצבא הכיר בהם כחיילים בודדים ומשרתים שירות משמעותי. הדירות מרוהטות ומאובזרות באופן מלא כולל מוצרי חשמל, כל זאת לרווחת הדיירים.
כל חייל המגיע לדירה מקבל ציוד אישי (כלי מיטה, מגבות וכו')וכן את כל צרכיו לקיום בדירה. בימי שישי ובערבי חג נציג העמותה מביא לדירות מזון אשר בושל ע"י משפחות מתנדבות בקהילה.
העמותה מחבקת ומלווה את החיילים לאורך כל הדרך, מגיעה לטקסים צבאיים, חוגגת ימי הולדת , חגים, אירועי תרבות, טיולים משותפים, נציגי העמותה משמשים אוזן קשבת ומנסים לייצר עבורם משפחה לכל דבר. לחיילים המשתחררים מהצבא ניתנת האופציה להמשיך ולהישאר בדירה עד שנה מתאריך השחרור, תוך ליווי של חברי העמותה במטרה לעזור ולסייע להם בכניסה לחיים האמתיים.
העמותה הינה עמותה רשומה 580651354, ללא מטרות רווח, אין מקבלי שכר בעמותה, הכל נעשה בהתנדבות מלאה עם המון חום אהבה.
אנו מבקשים את תרומתכם אשר תסייע לנו מאוד בהמשך הפעילות במתן בית, משפחה, וחיבוק לחיילות והחיילים הבודדים שאצלינו. התרומה מוכרת לצרכי מס. לתרומה לחץ כאן
