עלייה משמעותית ליבנה בדירוג הרשות האיתנה

מבין הערים הקטנות רשמה יבנה זינוק משמעותי מהמקום ה-10 בשנת 2015 למקום ה-4 בשנת 2016 עם הכנסות תקציב רגיל שנתיות של כ-258 מיליון ₪ ועודף תקציבי הנאמד ב- 1%. ראש העיר, צבי גוב-ארי: "חרף ההשקעות האדירות שלנו בפיתוח העיר אנו מקפידים על חסכון וניצול נכון של המשאבים. הנתונים הם ביטוי לניהול מקצועי ויעיל".

יבנה במקום ה-4 בדירוג הערים הקטנות (בגודלן) בישראל, מתוך רשימה של כ-39 ערים. על-פי המחקר, מקדימה יבנה (מדד סוציו-אקונומי-5) ערים המאופיינות בדירוג סוציו-אקונומי גבוה יותר כמו נס ציונה (7), יהוד-נווה אפרים (7), קרית אונו (8). יבנה מדורגות בסולם הסוציו-אקונומי 5, עובדה המעצימה את ההישג של העירייה בכל קנה-מידה.

אפרת שגב, סמנכ"ל הפיתוח העסקי ב'דן אנד ברדסטריט ישראל', ציינה כי "דירוג הרשויות המקומיות, אשר משקלל פרמטרים פיננסיים ועסקיים המעידים על חוסנה של הרשות, מראה כיצד באמצעות ניהול נכון ובקרה על הפרמטרים המשמעותיים  לשגשוגה של העיר ניתן להשתלב ולהתבסס בצמרת הערים המובילות לאורך זמן."

דירוג הרשויות המקומיות של DUN'S100 לשנת 2016 מבוסס על 5 פרמטרים המעידים על חוסנה הפיננסי והעסקי של הרשות המקומית. דירוג הרשויות המקומיות כולל 74 ערים בישראל ומתבסס על נתוני העסקים במשק ממאגרי 'דן אנד ברדסטריט' וכן על הנתונים הפיננסים של הרשויות לשנת 2014, אשר מפורסמים על-ידי משרד הפנים.
 

דירוג הערים מתחלק לשלושה חלקים:
• הערים הגדולות –  המונות למעלה מ-200,000 תושבים.
• הערים הבינוניות – המונות בין 50,000 ל- 200,000 תושבים.
• הערים הקטנות (יבנה בתוכן, למרות שמספר התושבים השתנה מאז) – המונות מתחת ל-50,000 תושבים.

המדורגות הראשונות מבין הערים הגדולות, (תל אביב), הערים הבינוניות (הרצליה) והערים הקטנות (ראש העין) ממשיכות לשמור על מעמדן במקום הראשון מבין המדורגות. יחד עם זאת יש מספר ערים שעשו קפיצה משמעותית בדירוג עקב עלייה בהכנסות וצמצום הגרעון התקציבי. הדירוג מבוסס על מודל המשקלל 5 פרמטרים המעידים על חוסנה הפיננסי והעסקי של הרשות המקומית.

הפרמטרים לפיהם נקבע הדירוג הינם:
1. שיעור עודף / גרעון בתקציב הרגיל.
2. שיעור גביית ארנונה.
3. דירוג סוציו-אקונומי.
4. יחס תושבים לעסקים.
5. יחס מענקים לסך תקציב רגיל.

הסבר על הפרמטרים לדירוג:
1. שיעור עודף / גרעון בתקציב הרגיל – פרמטר המעיד על איתנותה הפיננסית והתנהלותה הכספית של הרשות המקומית. התקציב הרגיל משמש ככלי העבודה העיקרי של הרשות המקומית ומהווה את תכנית העבודההשנתית מבחינה תקציבית.

2.שיעור גביית ארנונה – ארנונה היא מס שנתי המוטל על תושבי המדינה המחזיקים בנכס ונגבה על-ידי הרשות המקומית, ומטרתו לממן את הפעילויות השונות של הרשות. על הגבייה אחראית הרשות המקומית, בה מצוי הנכס. יכולתה של העירייה לגבות מיסים משפיעה באופן ישיר על הכנסותיה שכן, מרבית הכנסות העירייה (מתקציב רגיל) נובעות מארנונה.

3.דירוג סוציו אקונומי – הדירוג הסוציו-אקונומי נערך על-ידיהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה ונועד, בין היתר, לשמש את משרד הפנים כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים לרשויות המקומיות. המדד משקף את הרמה הכלכלית חברתית של האוכלוסייה ברשויות השונות. הרשויות סווגו ל-10 אשכולות (1-10 כאשר 10 הגבוה ביותר) על-פי 14 משתנים: הכנסה ממוצעת לנפש, רמת מינוע, אחוז כלי-רכב חדשים, אחוז זכאים לתעודת בגרות, אחוז סטודנטים, אחוז דורשי עבודה, אחוז המשתכרים עד שכר המינימום, אחוז המשתכרים מעל פעמיים השכרה ממוצע, חציון גיל, יחס תלות (היחס בין הילדים והקשישים באוכלוסייה (אוכלוסייה תלויה) לבין מספר התושבים בגיל העבודה (אוכלוסייה יצרנית), אחוז משפחות עם ארבעה ילדים ויותר, אחוז מקבלי דמי אבטלה, אחוז מקבלי גמלה להבטחת הכנסה ואחוז מקבלי קצבת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה.
 

4.יחס תושבים לעסקים – הפרמטר הרביעי במודל הדירוג בוחן את מספר תושבי העיר ביחס למספר העסקים בעיר ע"פ נתוני דן אנד ברדסטריט.  מספר העסקים כולל: חברות בע"מ, עוסקים מורשים, אגודות, עמותות ושותפויות. הפרמטר מעיד על רמת הפיתוח העסקי בעיר ועל אפשרויות התעסוקה בה.יש לציין כי ככל שהיחס נמוך יותר התוצאה טובה יותר ומעידה על מספר גבוה יותר של עסקים בעיר פר תושב.

5.יחס מענקים לסך תקציב רגיל – הכנסותיהן של הרשויות המקומיות מורכבות משלושה חלקים:
• הכנסות עצמיות המורכבות בעיקר מארנונה (כ-68%), הכנסות מרישוי עסקים, תברואה (קנסות תברואה, מחזור קרטונים), שמירה ובטחון, נכסים ציבוריים, פיקוח עירוני, בית-משפט לעניינים מקומיים, מודעות ושלטים, הכנסות מתקבולי הורים (חינוך),הכנסות תכנון בניין ועיר (אגרת רישיונות בניה, קנסות בניה, ביקורת מבנים)
• הכנסות ממשרדי ממשלה – הכנסות המתקבלות ממשרדי ממשלה שונים, בעיקר משרד החינוך והרווחה.
• מענקים – המענקים ניתניםע"י משרד הפנים, מדובר במענקים כגון מענק ניהול כספי תקין, מענק איזון, מענק בגין הקמת תאגיד מים ועוד.

יחס מענקים לסך תקציב רגיל בוחן אילו רשויות נזקקות למענקים ולאילו רשויות הכנסות עצמיות גבוהות מספיקולכן אינן נזקקות למענקי הסיוע.

לעניין ההתנהלות הכספית והדירוג הגבוה של העיר, אמר השבוע ראש העירייה, צבי גוב-ארי, כי "העירייה פועלת תוך הקפדה על עמידה בנהלים הנוגעים לניהול התקציב. לצד הניהול הכספי נבדקים בקפדנות גם מדדי שירות ומדדים ארגוניים המבטאים את נתוני הביצוע השנתיים והמצטברים של העירייה. חרף ההשקעות האדירות שלנו בפיתוח העיר אנו מקפידים על חסכון וניצול נכון של המשאבים. הנתונים הינם ביטוי לניהול מקצועי, יעיל ואחראי של הקופה הציבורית וליציבותה של המערכת הפיננסית בעירייה."