עיריית יבנה לא תוכל לגבות ארנונה על שטחי צוברי הגז

עיריית יבנה לא תוכל לגבות ארנונה בגין צוברים המשמשים לאספקת גז לבתים משותפים. כך קבע לאחרונה בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים.

העתירה הוגשה על-ידי חברת 'דור אלון טכנולוגיות גז בע"מ' וחברת 'אמישראגז' נגד עיריית יבנה ו-17 רשויות נוספות. במוקד העתירה עומדת השאלה: האם עירייה רשאית לחייב חברות גז בתשלום ארנונה עבור שטחים בהם מוטמנים צוברי-גז המשמשים לאספקת גז לבתים משותפים?

אחת הדרכים לאספקת גז בישול למשקי-בית היא באמצעות צוברים. מדובר במכלים גדולים באופן יחסי, המוטמנים מתחת לפני-הקרקע בחצרות של בתים משותפים. לכל צובר יש פתח עליון שדרכו מתבצע מילוי הגז, כאשר מטבע הדבר הצובר 'מחזיק' כברת שטח מסוימת, בין אם על פני-הקרקע ובין אם מתחת לפני הקרקע.

החברות דרשו פטור מתשלום ארנונה, עבור הצוברים, בטענה ששטח הקרקע בו מצויים הצוברים מוחזק בידי דיירי הבית המשותף ולא בידי חברות הגז.

לטענתן, הן אמנם בעלות הצוברים, אך הן משאילות אותם לצרכן והוא הנהנה, המחזיק והמשתמש הבלעדי. הוא גם האחראי לשלמותם ולהחזרתם, ללא פגמים, עם סיום החוזה. השילוט המצוי על צוברי הגז, ומעיד על הבעלות בהם, נועד לצרכי בטיחות בלבד ואינו מתייחס לעניין זכות קניינית בקרקע. 

עוד נטען על-ידי החברות כי הצוברים מוטמנים באופן שאינו מונע מדיירי הבתים המשותפים שימוש בקרקע לצורכי גינון, או חנייה, וכי החברות עצמן אינן נהנות מהשטח כלל.

עיריית יבנה, כמו גם יתר הרשויות המקומיות, טענו, מנגד, כי החברות הן בעלות השליטה והמשתמשות העיקריות בשטחים המדוברים, לצרכיהן העסקיים והמסחריים.

כמו כן, נטען כי דיירי הבניינים מדירים את רגליהם מהשטחים בשל כללי הבטיחות וכי הזכות היחידה של הלקוח היא לקבל גז מהצוברים, ואין לו כל זכות שימוש או שליטה בצוברים או בשטח הקרקע המקיף אותם.

השופט ד"ר עודד מודריק שמע את טענות הצדדים והחליט לקבל את עתירת החברות תוך שהוא מנמק זאת כך: "ה'שימוש' של חברות הגז בקרקע מסתכם בהטמנה ראשונית של הצוברים בה. לאחר מכן, החברות אינן עושות 'שימוש' בקרקע. הטמנת הצוברים בקרקע אינה מונעת שימוש אחר בה. בין שהצוברים מוטמנים בחצרו של בית-משותף ובין שהם מוטמנים בשטח ציבורי, ניתן לעשות בשטח שימוש לרווחת התושבים (כגון גינת-נוי, מגרש-חנייה וכד')". לשון פסק הדין "הרשות לא הוכיחה שבמציאות שבה מוטמנים צוברים בקרקע, לא ניתן לעשות בה כל שימוש. חובת ההוכחה בעניין זה עליה."

השופט קבע עוד כי  הנהנים העיקריים מהשטח שבו מוטמנים הצוברים הם צרכני הגז, שכן הם יכולים לבחור את הספק ולשנותו מעת לעת.

"מקיבוצם של דברים נובע שהן על-פי מבחני ההחזקה והן על-פי הסיווג הראוי, העותרות אינן המחזיקות בקרקע בה טמונים הצוברים." קבע השופט, תוך שהוא מציין כי דרישות החיוב בארנונה שנשלחו אל העותרות – בטלות!

השופט קבע כי עיריית יבנה, ויתר הרשויות המקומיות שנגדן הוגשה העתירה, יחויבו לשלם סכום של 10,000 ש"ח כשכר טרחת עורך-דין והוצאות, בתוספת מע"מ כדין.

עו"ד שמואל לנקרי, שייצג את עיריית יבנה בעתירה, מסר בתגובה: "מדובר בתיק עקרוני, שבו עלתה לדיון השאלה האם חברות הגז חייבות בתשלום ארנונה בגין צוברי גז שטמונים בקרקע ומספקים גז לבתים משותפים. הרשויות המקומיות טענו שמדובר במתקן שהותקן על-ידי חברות הגז, נמצא בשליטתן וכי אסור לעשות שימוש בשטח הקרקע שמעל הצוברים. מדובר בשטח קרקע תפוס, שצריך לשלם עליו ארנונה, כמו מחסן. בית-משפט דחה את טענות הרשויות וקבע שלא נמנע שימוש בשטח הקרקע מעל הצובר. הגשנו ערעור לבית-המשפט העליון, בשם כל הרשויות. מדובר בסוגיה תקדימית, ולדעתנו, בית-המשפט שגה בניתוח שלו. אנחנו מקווים שבית-המשפט העליון יהפוך את ההחלטה."

חברות הגז לא יחויבו בארנונה על שטחי צוברי הגז