עורך דין פלילי שאול דבח: עיכוב

מאת: עורך דין פלילי – שאול דבח

 

עורך דין פלילי, עורך דין שבקיא בהליכי העיכוב והמעצר, מצליח להביא את התוצאה הרצויה ובמהירות, ובכך חוסך עוגמת נפש וטראומה, הן למעוכב והן לבני המשפחה שלו, שממתינים לו בבית

 

עורך דין פלילי שאול דבח, מתמחה בייצוג וליווי חשודים במהלך חקירה משטרתית, שחרור עצורים ממעצר לאחר שנחקרו במשטרה, וכמובן, ליווי וייצוג של מעוכב בתחנת המשטרה.

 

לעורך דין פלילי שאול דבח, רזומה עצום בניהול הליכי עיכוב, עם דגש על מה ואילו פעולות נדרשות יש לעשות בזמן אמת ותחת לחץ עבור המעוכב, וזאת בכדי שבסוף העיכוב, המעוכב יילך לדרכו, והליך העיכוב לא יהפוך חלילה להליך מעצר.

 

הליך העיכוב הוא בעצם המפגש הראשוני של אזרח עם שוטר – מכאן החשיבות של מהירות התגובה, וכמובן, הסתייעות בסניגור בקיא בנושא העיכוב.

 

ממש לאחרונה, פנתה אל משרדי אישה, בת למשפחה נורמטיבית לחלוטין, שבהמשך להמלצות שקבלה מעורכי דין, ביקשה שאייצג את אחיה, בחור כבן 22 סטודנט, עוכב על-ידי שוטר והובא אל תחנת המשטרה.

 

לאחר התערבותי ולאחר שהיחידה החוקרת בחנה את העובדות שהצגתי בפניה, הלקוח עזב את תחנת המשטרה ולא נעצר לשם המשך חקירתו.

 

המחוקק העניק למשטרה את הסמכות לעכב אדם, והלכה למעשה, הליך העיכוב מתחיל בשלילת חופש התנועה וחירותו של אזרח, שעדיין מוגדר בחזקת חף מפשע.

 

המחוקק הגדיר את העילות שבגינן ניתן לעכב, אך בשטח, העילות הפכו להיות המלצה בלבד, ולטעמי, השימוש שנעשה בהליך העיכוב הפך להיות כבהינף יד.

חשוב לדעת כי ללא התערבות סניגור פלילי, הליך העיכוב יכול להפוך עד מהרה למעצר וחקירה באזהרה כחשוד, כאמור לעיל.

 

אמנם חשוב לציין שאין דינו של מעוכב כדינו של עצור, אך גם הליך העיכוב יש בו לגרום אי נוחות למעוכב, ולכן, המחוקק הדגיש את העילות שבגינן ניתן לעכב אזרח – וכפי שציינתי, מדובר לטעמי ביריעה רחבה מדי של עילות, אבל במסגרת השיקולים, עדיף שהלקוח יהא מעוכב ולא עצור.

 

 

שוטר במדים, שוטר סמוי, עובד ציבור, ועד כמה שזה אולי יישמע לא הגיוני או לא ברור למי שקורא מאמר זה, גם אזרח מהשורה, כמוני וכמותכם, יכולים בהינתן נסיבות, לעכב כל אזרח.

 

כאשר העיכוב נעשה על-ידי אזרח אחר, העיכוב מסתיים מיידית עם בואו של שוטר המקבל לידיו את הטיפול במעוכב ומחליט מה יעשה בענייניו:

  • שחרורו לאלתר של המעוכב לאור העובדה שלא הייתה הצדקה חוקית.

  • להמשיך בהליך העיכוב והבאת המעוכב אל תחנת המשטרה.

  • לעצור בשטח את המעוכב והבאתו לתחנת המשטרה כעצור.

 

פרק הזמן בו ניתן לעכב הינו 3 שעות, ורק בהוראת קצין משטרה ניתן להאריך פרק זמן זה.

בשל היותו של הליך העיכוב פחות נוקשה וכזה שלא מותיר 'צלקות' על המעוכב, קורה לא אחת שאני, עורך דין פלילי, מתיר את הארכת העיכוב מעבר ל-3 שעות המוגדרות בחוק, מתוך אמונה והכוונה לכך שהמשטרה, מצדה, תמצה את ההליך ובסופו לא תורה על מעצרו של הלקוח שלנו.

 

העיכוב נועד למצבים בהם ישנו חשד ממשי לביצוע עבירה או בשל רצון למנוע ביצוע עבירה.

 

עיכוב מסתיים באחת משתיים:

  • מעצר.

  • עזיבת המעוכב את תחנת המשטרה או את המקום בו עוכב.

 

יודגש כי המלצתי כ-עורך דין פלילי מומלץ עם ותק וניסיון של מעל 18 שנים היא חד משמעית – עדיף להיות מעוכב, ולא חשוב באילו תנאים, באילו נסיבות ולכמה זמן, מאשר להיעצר ולו לדקה אחת!!!

 

כאמור, העיכוב בעצם זהה למעצר אך ההבדל החשוב ביניהם מתבטא בשני מישורים:

  • הראשון – משך הזמן בו ניתן לעכב אדם קטן בהרבה מונים ממשך הזמן שניתן לעצור אדם (על כל סוגי ועילות המעצר כמובן).

  • השני – אדם שעוכב והוחלט שלא לעוצרו – רשאי לסור לדרכו, וזאת, ללא כל הליך פרוצדוראלי.

 

*אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.

כותב המאמר הינו עורך דין המתמחה במשפט הפלילי על כל סוגי העבירות והערכאות.

 

משרד: משה לוי 11 (בית UMI), קומה 10 – ראשל"צ. לניווט לכתובת לחצו כאן >>

טלפון רב קווי: 03-5094509 פקס: 153-3-5096509

נייד למקרי חירום וייעוץ דחוף: 0522-340999

בקרו באתר המשרד בכתובת : ds-lawyer.co.il