עודד רוכברגר: לוחם בצה"ל ונלחם בצליאק

עודד גדל כל חייו בגדרה, ולפני כחצי שנה עבר, ביחד עם משפחתו, ליבנה. בגיל 17, בכיתה יא', גילה עודד כי הוא חולה במחלת הצליאק. "אחרי שהייתי במבחני צו-ראשון ראו שבהיסטוריה הרפואית שלי יש לי ברזל נמוך. ואז עשו לי בדיקה לבדוק אם אני חולה בצליאק, והיא הייתה חיובית." מספר עודד על איך גילו אצלו את המחלה. "כמובן שזה השפיע עליי מנטלית, שעכשיו יש מחלה שאני צריך להתמודד אתה, אבל היא אפשרית להתמודדות. מעבר לזה, ההשפעות הן לא גדולות, חוץ מהדברים שאוכלים – אין שינויים גדולים מדי." מספר עודד על ההתמודדות עם המחלה.

לפני הגיוס לצבא, עודד עשה מכינה בערבה, ושם התמיין לכמה יחידות מודיעין בתור מתנדב, "לקראת סוף השנה, דיברתי עם מישהו שעזר לי ופתח לפניי אופציה לעשות גיבוש לחטיבת הצנחנים. בפרופיל, בצו ראשון, קבעו לי 'פטור' משירות, שזה פרופיל 21. אבל קיבלתי אישור חריג לכך שאם אני עובר את הגיבוש לצנחנים – אז אני ממשיך, ואם אני לא מתקבל – אז לא. זה היה חלום שלי מגיל צעיר להיות לוחם. לפי דעתי, זה מאוד חשוב לתרום מעצמך אם אתה יכול. ואמרתי לעצמי שאני לא אתן לצליאק למנוע את זה ממני." אומר עודד. "אז עשיתי את הגיבוש, והתקבלתי לצנחנים. בהתחלה היה תנאי שאשאר בבא"ח, כמפקד כיתה. התבאסתי ממש, אבל אבא שלי אמר לי ללכת על זה ולראות מה יקרה. בשבוע הראשון של טירונות בחטיבת הצנחנים יש גיבוש יחידות, אז הלכתי לרופא, לקבל אישור, והוא אמר שאם קיבלתי את האישור – אז יקראו בשמי במגרש, אבל זה לא קרה. החלטתי לא לוותר והלכתי לשלישה של הבא"ח ואמרתי לה שאני יוצא לגיבוש, לא משנה מה, אני צריך להיות לשם. אז היא אמרה שהיא תעשה מה שהיא יכולה, ואז היא חזרה ואמרה לי 'אתה בצוות 6 ואתה יוצא לסיירת'. הלכתי לגיבוש והתקבלתי לסיירת צנחנים." מספר עודד על איך הצליח להגיע לסיירת למרות הכל.

ההתמודדות עם המחלה בזמן השירות היא לא פשוטה, אבל עודד מוכן להתאמץ, כדי שהוא יוכל לשרת בסיירת. "אני צריך לאכול שונה, וגלוטן (שזה מה שאסור לי לאכול) נמצא כמעט בכל דבר שאוכלים בצבא. אבל בעזרת הרבה עזרה מהמפקדים בטירונות, ועזרה של כל הסגל, סיפקו לי אוכל מיוחד, ללא גלוטן. זאת הייתה מעין חמגשית קפואה, שכללה מנה בלי גלוטן, שיכולתי לחמם לעצמי. זה דרש ממני להיכנס יותר מוקדם לחדר-האוכל, וזמן האוכל שלי היה יותר קצר. דבר שזכיתי הוא להיות בקשר טוב עם הטבחים בחדרי-האוכל. אוכלים הרבה סלט." אומר ומחייך עודד.

עודד מספר כי המשפחה שלו תומכת בו מאוד. "גם במהלך ההכשרה, המשפחה הייתה מגיעה ומביאה לי אוכל לבסיס, כדי שיהיה לי משהו טעים לאכול." מספר עודד, "הם מאוד גאים בי ושמחים שהצלחתי להשיג את המטרה שלי."

תמונות באדיבות דובר צה"ל

 
עוד בעיה, שעודד נתקל בה בשירות, היו מנות-הקרב, כיוון שלרוב הן כללו אוכל עם גלוטן. אבל לאחרונה ייצרו מנות-קרב ללא גלוטן, לשמחתו.

עודד מספר כי פונים אליו חיילים חולי צליאק, אשר התגייסו, או רוצים להתגייס, ומבקשים את עצתו, "פונים אליי חולי צליאק, ששומעים את הסיפור שלי דרך חברים, או דרך איזה פוסט שפרסמתי בפייסבוק, ומתקשרים לשאול שאלות. מן הסתם, אני לא יכול לתת להם פתרונות, אבל אני יכול לספר להם מה שאני עשיתי." מסכם עודד.