עדינה: סיפור הצלחה

 

מאת: עו"ד טל מור


איך משפיעה הבחירה בעורך-דין המתאים על התוצאה הסופית בתהליך התביעה


עדינה, בת 45, נפגעה בתאונת-דרכים, בדרכה לעבודה, ביום 25/11/2003, תאונה אשר טלטלה את חייה. טרם התאונה עבדה עדינה כמהנדסת מצליחה והשתכרה משכורת גבוהה, והתאונה הזו שינתה את חייה לחלוטין. בתאונה נפגעה עדינה בצווארה ובגבה, וכן, חשה ירידה קוגנטיבית ביכולותיה, מלווה בפגיעה נפשית, בגינה התקשתה להמשיך ולעבוד בעבודתה, כמהנדסת, ועל כן, לבסוף, פוטרה.


ביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת-עבודה, ועדינה הגישה תביעה לנכות מעבודה. ועדה רפואית, שהתקיימה ביום 07/03/2005, קבעה כי לא נותרה לה נכות אורטופדית ונוירולוגית כתוצאה מהתאונה, וקבעה לה נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10% בגין מצבה הנפשי בעקבות התאונה. בנוסף, הועדה קבעה שאין מקום להפעיל את תקנה 15, שכן עדינה מסוגלת לחזור לעבודתה, כמהנדסת. בגין החלטה זו – קיבלה עדינה מענק חד-פעמי.

 


עדינה, שהרגישה כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לה ירידה קוגנטיבית קשה, מלווה בפגיעה תפקודית בכושר עבודתה וביכולות התפקוד הבסיסיות והיומיומיות, חשה כי ביטוח לאומי לא מעריך נכונה את מצבה הרפואי, וכתוצאה מכך, גם הסביבה החברתית הקרובה לא מעריכה את מצבה, אשר לא בא לידי ביטוי בעין, כמו נכות פיזית. היא לא הייתה מוכנה לוותר, ופנתה לעורך-דין, על-מנת להגיש תביעה להחמרת מצב. התיק היה אצל עורך-הדין במשך מספר שנים, במהלכן הפנה אותה למספר חוות דעת רפואיות, ולבסוף, הגיש תביעה לדיון מחדש בתאונה, על-פי תקנה 36. ביום 30/04/2014 דנה ועדה רפואית בקביעת דרגת נכותה מחדש, בגין התאונה שבנדון, וקבעה לעדינה 10% נכות נוספים בגין הירידה הקוגנטיבית וסה"כ 19% נכות לצמיתות, החל מיום 05/11/2013. בגין החלטה זו – הייתה זכאית עדינה למענק נוסף עבור 9% נכות נוספים. הועדה הייתה מנועה מלדון בתקנה 15, מאחר ועל-פי חוק תקנה 15 לא יכולה לשנות זכאות, ממענק לקצבה.


עדינה חשה שגם האחוזים הללו אינם משקפים את מצבה הרפואי כתוצאה מהתאונה, שכן במהלך השנים היא ניסתה לעשות הסבת מקצוע, להוראה, וגם מתפקיד זה פוטרה, עקב תפקודה הקוגניטיבי. עדינה פנתה לאותו עורך-דין שטיפל בה וביקשה ממנו שיערער על ההחלטה הזו. עורך-הדין הסביר לה שלדעתו סיכויי הערעור נמוכים, ולכן, הוא ממליץ שלא לערער על ההחלטה. עדינה לא הייתה מוכנה לוותר, ולבסוף פנתה למשרדנו.

 


במסגרת העבודה על הערר, הבחנתי כי ישנן מספר טענות מהותיות, שלא נטענו בעבר, וצרפתי אותם לנימוקי הערר האחרים על אחוזי הנכות בגין מצבה הנפשי והירידה הקוגנטיבית. ועדה רפואית לעררים קיבלה את הערעור וקבעה לעדינה 53% נכות לצמיתות, החל מיום 05/11/2013. הועדה קבעה נכות רפואית של 35.2%, ונוכח הפגיעה הקשה בכושר עבודתה – הפעילה גם את תקנה 15, שזיכתה את עדינה באחוזי הנכות הגבוהים. עדינה זכאית היום לקצבה של כ-12,500 ₪, למשך כל ימי חייה.

 

מקרה זה הוא דוגמא לתהליך ארוך ומייגע, שיכול היה להיחסך מהתובעת, לו הייתה בוחרת בייצוג משפטי המתאים למקרה שלה. חשוב לזכור שבחירה בעורך-דין המתמצא בתחום הזכויות הרפואיות – הינה חשובה לתהליך כולו, הן למימוש הזכויות הרפואיות, במלואן, והן למניעת עוגמת-הנפש, העלולה להיגרם במהלך התביעה.
 

עו"ד טל מור, תושב יבנה, עוסק במימוש זכויות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי, מס הכנסה וחברות הביטוח. מתמחה בתביעות בתחומים נכות כללית, תאונות-עבודה, מחלות מקצוע, פטור ממס מסיבות רפואיות, ניידות, ילד נכה ועוד.
|   טלפון: 052-3477591   |   פקס: 153-8-9426235  |  אימייל: [email protected] ובאתר כאן.

 

עו"ד טל מור