עדות מצמררת: החסיד שלא ראה מעולם את הבת שלו

הוא התחיל את דרכו בחזרה לביתו, אבל כשהגיע לעיירה בה התגורר – ראה מרחוק עשן שחור מיתמר מעל וריח שריפה באוויר.

"הנאצים היו כאן", בישרו לו השורדים המקומיים: "אשתך ובתך נשלחו לאושוויץ ונשרפו על קידוש השם". הילדה הקטנה שסבא מעולם לא זכה להכיר.

סבא לא נתן מעולם ליגון ולאבל הפרטי שלו להשפיע על אורח חייו או על מצב הרוח שלו, הוא הבין את מצוקת הדור ומסר את נפשו למענם.

לאחר שחרור מחנה ברגן-בלזן, הוא החליט להישאר במקום, לעבוד למען שארית הפליטה, כרב המחנה, הוא פעל רבות כדי להתיר עגונות ולחתן, כדת משה וישראל, את ניצולי השואה, שימשיכו את הדור הבא.

כמו אחרים, גם סבא נישא בשנית והקים דור לתפארת.

אחרי קום המדינה הוא עלה לארץ ישראל וכיהן כרב העיר יבנה, ולאחר-מכן הרב הראשי לעיר עכו.

היה לי סבא, סבא גיבור ורב. קודם גיבור ואז רב.

הסבא הרה"ג ר' ישראל אריה זלמנוביץ זצ"ל