מתוך התופת: עדותה המרגשת של אביטל אמיגה שחוותה את רעידת האדמה במרוקו
09.09.2023 | 19:55
בלעדי לפורטל: אביטל אמיגה, מנהלת מרכז צעירים יבנה, בעדות מרגשת: "הכל בסדר עכשיו. עברנו אירוע לא פשוט וממש ניצלנו בנס גדול"
"איפה אביטל?"… "מצאנו אותה" – כך נשמעו קולותיהם של ישראלים המחפשים אחד את השני/יה לאחר רעידת האדמה הקשה.
אביטל, היא אביטל מייזלמן אמיגה שלנו, מנהלת מרכז הצעירים ביבנה.
מה חדש?
מתוך חזון של שיתופי-פעולה והובלה משותפת של אוכלוסיית הצעירים, יצאה ביום רביעי האחרון משלחת של מנהלי מרכזי צעירים יחד עם מובילי כפרי הסטודנטים של עמותת איילים.
מובילי המשלחת תכננו לו"ז אשר מאפשר היכרות וגיבוש, לצד הנחת אבני ייסוד לתוכנית-עבודה ארצית, המשלבת ערכים המשותפים לעמותת איילים ולמרכזי הצעירים.
כחלק מהתוכנית, התקיימה תפילה בערב שבת, במבנה בית הכנסת העתיק בעיר העתיקה של מרקש.
בין המשתתפים לקחה חלק גם אביטל אמיגה, מנהלת מרכז צעירים יבנה: "המשכנו לחצר הפנימית של בית הכנסת, בה ערכנו את סעודת השישי." מספרת אביטל לפורטל.
"סביב השעה 23:00, תוך כדי ארגון וסידור השולחנות לסעודת השבת… החלטתי לצאת ממבנה בית הכנסת ולחכות לחבריי תוך שאני מדברת עם בני נוער וצעירים תושבי המקום… תוך שאני מחכה לחבריי שייצאו מבית הכנסת ונצעד יחד לכיוון המלון… ראיתי לפתע את בני המקום, מבוגרים, צעירים וילדים רצים לכל כיוון בבהלה… לא הבנתי מה קורה סביבי והתחלתי להתקדם איתם… פתאום שמעתי שני פיצוצים חזקים שגרמו לי לחשוב כי מדובר בפיגוע חבלני… חושך מוחלט, עטוף ברסיסי חצץ, חלקי מבנים שקרסו, חול ואבק סמיך במיוחד… לא ראיתי כלום ואף יותר מכך לא יכולתי לנשום… כמויות גדולות של חלקיקי אבק וחול נכנסו לי לדרכי הנשימה. חשתי מחנק… אך יותר מכל חשתי תחושה של חוסר אונים ולבד בסיטואציה…
קראתי לחבריי בתקווה שהם אולי עדיין לידי… אך איש לא ענה. הבחנתי כי אבנים גדולות וחלקים של המבנים המקיפים אותי נופלים עליי מהשמיים…
היה לי ברור, במין אינסטיקט חזק ורצון לצאת משם חיה, כי אני חייבת לרוץ קדימה… אין לי מושג לאן ואיך, החושך היה מוחלט והדרך הייתה שבורה, מסוכנת ומלאה בחלקים גדולים של אבנים שעד לפני רגע היו קירות הבתים. בצדי הדרך אני מבחינה בדמויות של אנשים… שותתי דם, שרויים על הדרך, תינוקות וילדים בוכים, נשים וגברים צורחים… ואני לבד.
לפתע אני שומעת קול מוכר קורא: "יש פה ישראלים??" צעקתי חזרה: "כן אני פה!" "אתה רואה אותי?" "איפה אתה?"
ושימשי, מעמותת איילים, אחז בי ומשך אותי חזרה לבית הכנסת.
התחלתי לדאוג, חלק מחבריי לא היו שם. התקשרנו לכולם, וכאשר הבנתי שהם בסדר – התאפסתי.
יצאנו כגוש מאוחד, מחזיקים ידיים, ובעזרת אור הניידים סוללים לנו את הדרך למקום מבטחים. לכיכר הגדולה, שם החשש לקריסה היה נמוך.
מצאנו את כל חברי המשלחת. הייתה היסטריה וחוסר וודאות מוחלט.
לאחר 3-4 שעות, ולאחר שהתאפשר לנו, החלטנו שלא לחזור למלון שלנו, הרגשנו שהוא לא מספיק בטוח…
ומלון אחר, שטוח, הסכים לקלוט אותנו.
התחלנו להתמקם בלובי המלון, בחדרי האוכל ועל הדשא בבריכה. וכך העברנו את הלילה."
"אנחנו 46 חברים במשלחת וכולנו עברנו את האירוע המטורף הזה ללא פגע פיזי!" מסכמת אביטל את החוויה הנוראית: "בצאת השבת עזבנו את מרקש לכיוון רבאט, בתקווה שחברות התעופה, הביטוח או משרד החוץ, יאפשרו לנו לחזור הביתה למשפחות הדואגות בארץ."
אביטל אמיגה במרוקו, לפני רעידת האדמה המחרידה
לציין כי ראש העיר, רועי גבאי, יצר אתמול בבוקר קשר עם אביטל ושמע ממנה על החוויה הקשה שעברה.
תיעוד מרגעי הפחד הלילה (מתוך האינסטגרם של אלמוג בוקר):
"היה לנו נס גדול! לא יודע איך ניצלנו, היה כאן אסון כבד. אנחנו ישנים ברחובות ומחכים שמישהו יחזיר אותנו הביתה".
"הישראלים נמלטים מרעידת האדמה במרקש, ואחרי כמה שניות מצליחים למצוא אחד את השני. כמה מהם נפצעו קל."
"הישראלים ישנים כעת ברחוב, מחוץ לבית המלון ומחכים לסיוע ישראלי." כך נשמעו ישראלים במרוקו לאחר רעידת האדמה סמוך למרקש.
רשויות מרוקו מעדכנות: 2,012 הרוגים ו-2,059 פצועים באסון הרעש, בהם 1,404 במצב קשה.
עדכון ממשרד החוץ הישראלי: כל מנותקי הקשר הישראלים במרוקו אותרו בריאים ושלמים. אין נפגעים ישראלים.
צפו בסטורי של אביטל המתאר את רגעי החרדה שעברו על הישראלים ברעידה שפקדה את מרקש>> כאן
מתוך האינסטגרם של אלמוג בוקר: