ספרים רבותיי, ספרים!

קריאה היא פעילות מעשירה ומהנה, בין קפיצה לבריכה, ליציאה לטיול, במחנה התנועה, או מתחת למזגן בבית: קריאה במבחר ספרים. מול כל האטרקציות שעולם הנופש והטיולים מציע, יש פעילות אחת שאינה דורשת הדרכה, יציאה מהבית ונסיעה, התארגנות ממושכת ואפילו שיחה: קריאת ספרים. וההצעה הפעם: ספרי ידע ועניין.

100שנה להסכם סייקס-פיקו

ג'יימס באר מגולל, בספרו 'קו בחול', במלאת 100 שנים להסכם סייקס-פיקו, סיפור מרתק של יריבות בין בריטניה וצרפת על שליטה במזרח-התיכון ועל האופן השרירותי והאקראי שבו התקבלו החלטות גורליות. באר נעזר במסמכים שנחשפו לראשונה מהארכיונים של המודיעין הצרפתי והבריטי ומצייר, בצורה שופעת חיים, את מלחמת התככים והריגול החשאית והקטלנית שהתנהלה בין שתי המעצמות. בשנת 1916 הגיעו שני גברים להסכם סודי לחלוקת המזרח-התיכון ביניהם. סר מארק סייקס היה פוליטיקאי בריטי עם חזון, פרנסואה ז'ורז' פיקו היה דיפלומט צרפתי שנטר טינה לבריטים. הם שרטטו קו בחול, מחופי הים-התיכון עד לגבול פרס, ויחדיו יצרו מחדש את מפת המזרח-התיכון, בהעניקם לבריטניה מנדט לגבי פלשתינה א"י, עבר-הירדן ועירק ולצרפת מנדט לגבי לבנון וסוריה. בשלושים השנים שלאחר-מכן התפתח ההסכם לסיפור מכוער, של אלימות ותכסיסים פוליטיים חשאיים. הסיפור מובא כאן בעזרת צוות מפואר של פוליטיקאים, דיפלומטים מרגלים וחיילים, וביניהם ת' א' לורנס וינסטון צ'רצ'יל ושארל דה-גול וכולל הקדמה מאת פרופ' אלי פודה. (תרגום: בועז וייס, הוצאת אופוס, 445 עמ').

ניסוי משפחתי ששינה חיים

איב א. שאוב נתקלה בסרט ששינה את חייה. הסרט הסביר עד כמה צריכת הסוכר אחראית לתחלואה ולהשמנת היתר החולנית של האומה האמריקאית. בשפה בהירה ומרתקת היא מביאה, בספרה 'שנה ללא סוכר', את תהליך הגמילה מסוכר, שעשתה עם משפחה, במסגרת ניסוי, ששינה את חייהם. היא התחילה ללמוד את הנושא ורתמה את משפחתה לאתגר שנראה בלתי-אפשרי – לחיות 12 חודשים ללא סוכר, והמשימה הזאת נראית כל-כך בלתי אפשרית, מכיוון שבכל מוצר מעובד יש סוכר. היא כותבת על התמודדויות מביכות מול חברים, משפחה ומלצרים, ומעלה מספר שאלות מטרידות, כמו: איך זה יתכן ששילוב של פעילות גופנית ודיאטה במקרים רבים לא מוביל לירידה במשקל? איך זה שאבותינו לא סבלו מעולם מעודף משקל? מהו ההבדל המהותי בין האופן שבו אנשים אכלו פעם לבין האופן שבו אנו אוכלים היום? בסוף הספר מצורפים מתכונים מ'שנה ללא סוכר'. (מאנגלית: גליה אלוני-דגן, הוצאת כתר, 285 עמ').

\

כלי-עזר להבנת יצירות אמנות

הנצרות היא הנושא המתואר ביותר ביצירות האמנות מאז הופעתה על במת ההיסטוריה. 'הצופן הנוצרי באמנות', מאת ד"ר אפי זיו, הוא לא ספר על הדת הנוצרית, זהו כלי-עזר הכולל כללים פשוטים, אשר על-פיהם אפשר ללמוד לזהות את הדמויות ואת הסיפור שמאחוריהן בכל יצירות האמנות העוסקות בתנ"ך ובנצרות. הטקסט המובא בספר רלוונטי רק בהקשר של יצירות אמנות. היצירות הרבות, המובאות בו, מסייעות להבין כל יצירה אחרת שעוסקת בנושא. זיו סוקר את התפתחות האמנות הנוצרית, הכוללת כמובן את התנ"ך, תוך כדי הצגת הדמויות החשובות ותיאורן ביצירות האמנות. הספר ערוך לפי נושאים ובו יותר מ-600 תמונות. (הוצאת כנרת, 383 עמ').

סיפורן של היחידות לאיתור נעדרים בצה"ל

'עד שיחזור החייל האחרון', מאת ירח פארן, מביא את סיפורה המיוחד של 'איתן' – יחידה שאין דומה לה בצבאות העולם: היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל, שתחילתה בקומץ מתנדבים, שנשלחו לחולות סיני ולשדות הקרב ברמת-הגולן, כדי לבדוק מה עלה בגורלם של יותר מאלף נעדרי מלחמת יום הכיפורים. חלקם 'נשלפו', במהלך המלחמה, מיחידות אחרות, צוידו ברשימות שמיות ונשלחו לשטח. בהמשך, לאחר שהרשימה הצטמצמה לכמה עשרות נעדרים, מוסדה היחידה ונהפכה לחלק בלתי נפרד מהמערך הצבאי: יחידה שמטפלת בחיילים נעדרים בכל מערכות ישראל וגם בתקופה שלפני הקמת המדינה. בין הצלחות היחידה: הטייס שהוכרז כשבוי בסוריה בזכות שעון שנמצא בבונקר סורי ברמת הגולן; גופות שני הטייסים שנמצאו בדלתה של הנילוס כמעט שני עשורים לאחר שהופלו במלחמה; הבדואית מסיני שהצליחה לאתר ממסוק באוויר את המטוס שבו נהרג אחיו החורג של נשיא מצרים אנואר סאדאת; קצין התותחנים שנפל מצוק גבוה בנגב והוכרז נעדר למשך כמעט שלוש שנים; השופר האבוד שנמצא ליד שש הגופות במעוז 'מפצח' בסיני. ירח פארן, היה מראשוני המתנדבים ליחידה מיד בתום מלחמת יום הכיפורים. עד היום הוא עוסק בהתנדבות באיתור נעדרי צה"ל. (ספריית מעריב,251 עמ').

חוקתיות, משפט ודמוקרטיה במשנתו של ראש-הממשלה הראשון

הספר 'בן-גוריון והחוקה', מאת ניר קידר, שופך אור חדש על פרשת החוקה בארץ ומזמין את הקוראים לחשיבה אחרת על עיצובה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית. מדינת ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם שלא אימצה חוקה בסמוך להקמתה. מה הסיבה לכך? האם ראש הממשלה דוד בן-גוריון באמת התנגד לחוקה כי לא רצה מסמך משפטי שיגביל את כוחו? וכיצד קשור הוויכוח על החוקה לשאלות המטרידות את החברה הישראלית כיום בעניין 'חוק הלאום', הדמוקרטיה הישראלית, יחסי הצבא עם הדרג הפוליטי ומעמדה של מערכת המשפט?  ניר קידר הוא ראש בית-הספר למשפטים במכללה האקדמית 'ספיר' ופרופסור למשפטים ולהיסטוריה של המשפט באוניברסיטת 'בר-אילן'. (בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן בשיתוף הוצאת כנרת זמורה, 317 עמ').