מה חדש?
קריאה היא פעילות מעשירה ומהנה בין קפיצה לבריכה, ליציאה לטיול, במחנה התנועה או מתחת למזגן בבית: קריאה במבחר ספרים. מול כל האטרקציות שעולם הנופש והטיולים מציע, יש פעילות אחת שאינה דורשת הדרכה, יציאה מהבית ונסיעה, התארגנות ממושכת ואפילו שיחה: קריאת ספרים
סיפור אהבה
'רציתי צבעים בהירים' מאת מיכל אדמוני, הוא רומן נוגע ללב ואופטימי, המתאר תהליך של פירוק והרכבה מחדש ומציע תקווה בעולם שריח התרופות ואור הפלורוסנט מעמעמים בו כל שביב שלה. אך מעל לכל זהו סיפור אהבה. סיפור אהבה בין גבר לאישה ובין אישה לבין עצמה וגופה, למרות הנכות. את ההשראה לספר לקחה מיכל מסיפורה האישי, בגיל 41, עברה הליך רפואי שהשאיר אותה נכה. בעקבות תאונת דרכים קשה מאבדת אלה, צעירה בת עשרים ושש, את התחושה בפלג גופה התחתון ומאושפזת במחלקה ארבע, מחלקת נפגעי עמוד השדרה, בבית החולים השיקומי. כעת עליה ללמוד מחדש את נבכי גופה הרצוץ, וגם את מערכות היחסים הישנות – חדשות עם סביבתה האוהבת. בעל כורחה הופכת אלה, בחורה אופטימית, תוססת ומינית לאסירה במחלקה שקירותיה צבועים בצבע שמנת צהבהב, וריחות של חומרי חיטוי עומדים בה. היא נכלאת בתוך גופה, הגוף שפעם הסב לה אושר ואפשר לה להגשים את חלומותיה. היא נדרשת לאסוף את שבריה כל פעם מחדש לאחר שהיא מתרסקת שוב ושוב, ולמרות זאת היא מצליחה לרקום חברויות חדשות, ולפתוח את ליבה לאהבה מפתיעה שנכנסת בהיסוס לחייה. (הוצאת ספרי ניב, 436 עמודים).

סיפורים מחדר האימון
'דלת חדשה נפתחת – סיפורים מחדר האימון' מאת דני בן-יעקב, כולל קובץ של 13 סיפורים אמיתיים המוצגים בגוף ראשון שמאפשרים לראשונה הצצה נדירה אל תוככי האימון והתבוננות מיוחדת על דרך עבודתו של המאמן (COACHER) עם מאומניו. תקראו איך מלכדים משפחה מסוכסכת בתוך עסק משפחתי, איך הצליח שי להזדקף בחייו האישיים כמו עץ הברוש, מדוע זקוק כל אחד מאיתנו למראה שתשקף את עצמנו, מה מרוויחים כשמפתחים סבלנות וסובלנות ואיך ברכת "'בוקר טוב" משפרת את איכות חיינו. בדרכו הישירה ובשפתו המיוחדת מתאר המחבר חוויות שעבר בשני עשורים של תהליכי אימון והוא מאפשר גם לכם, לראשונה, "להיכנס לראשו" ולהבין מה הוא רואה ועל מה הוא חושב בעת האימון. הסיפורים כתובים בשפה קלילה וקולחת וסוחפים אתכם אל תוך אירועים ומצבים המוכרים לכולנו בחיי היומיום, אם כי מזוויות מעט שונות ומאתגרות. במהלך הקריאה תחשׂפו לתובנות מעוררות מחשבה ולשינויים מופלאים שאירעו לאנשים בתהליך האימון. כל פרק בספר ירתק אתכם וישנה את תפיסתכם. תקבלו תובנות רבות ומחכימות שיניעו אתכם לפעולה ולהצלחה. גם אתם מוזמנים לבחור את הדרך הפרטית והייחודית שלכם לשינוי, לשיפור ולהצלחה, וזאת בעזרת דפי עבודה עצמית בסוף כל פרק. (הוצאת המחבר, 189 עמודים).

לסיים מסלול ולצאת בחיים
'סטון ריידר' מאת דיוויד הופמאייר, הוא מותחן הרפתקאות מרתק. כמו כל רוכב אופנוע, גם אדם סטון יודע שהדרך היחידה לצאת בחיים מהמסלול היא לסיים אותו. הוא מתכנן לצאת לדרך על אופנוע הלונגתורן שלו, אשר אביו ואחיו פרנק רכבו עליו לפניו. מדוע הוא מחליט להשתתף במרוץ שרוב המשתתפים בו מתים או נפצעים? הסיבה היחידה היא הפרס שמקבל המנצח: כרטיס טיסה בחללית לסקיי־בייס, המושבה שאליה עזבו כבר כל מי שיכלו להרשות לעצמם. פה, על האדמה הזאת עם השמש החולה והמדבר הצחיח, נשאר רק מי שחייב. אדם מתחיל את המרוץ ורוכב לבד אחרי שנזכר בעצתו של פרנק לא לסמוך על אף אחד. אבל כשהוא פוגש בדרך את סיידי, הבחורה השווה ביותר בבלקווטר, מומחית בתיקון אופנועים ובתו של הקולונל, הוא יודע שלא יצליח לרכוב לבד כאילו שלא אכפת לו משאר המשתתפים. אל אדם וסיידי מצטרף הנער המסתורי קייל, ויחד הם נאלצים להתמודד עם זאבים טורפים ועם שבט הנקאודה הקניבלים, ולהתחרות מול חבורות של רוכבים חסרי רחמים. בטוחים שאתם מעיזים לצאת לדרך? כי במסלול הזה, הדבר הוודאי היחיד הוא נקודת הזינוק. (מאנגלית: ערן רמות, הוצאת מודן, 262 עמודים).

מעודד אכילת ירקות בריאים
ספר הילדים 'מה לחשה החסה לסבתא' מאת אסנת גרינברג, עוסק באחד הנושאים החשובים ביותר שנמצאים על סדר היום של הורים – התזונה של ילדיהם בכלל, ומידת האהדה שהם מגלים לאכילת ירקות בפרט. ספר זה מעודד את הילדים בהומור ובחן לאכול ירקות בריאים ומבקש לסייע להורים שילדיהם לא מגלים אהדה רבה לאכילת ירקות, לשנות את המצב, זאת על רקע המודעות הגוברת לאכילת מזון בריא וההכרה בנזקים שנושאת צריכת מזון תעשייתי מעובד. הספר נפתח בתיאור ארוחה שגרתית שמגישה סבתא לשלושת נכדיה הקטנים כל אימת שהם מבקרים אותה. אך הכותבת מספרת לקוראים הצעירים כי פעם אחר פעם, נזנחים הירקות שסבתא מגישה לילדים והם לעולם אינם טועמים מהם. בספר יש שלושה גיבורים מבין הירקות: החסה, העגבנייה והפלפל. כל אחד מהם מייצג טיפוס שונה, אולם שלושתם רוצים להעניק לילדים את המתנות שלהם – הוויטמינים והמינרלים שיש בהם. המספרת מאנישה את הירקות בספרה. היא מעניקה להם חיים, תכונות אופי, רצונות וחששות – ממש כפי שיש לכל אחד מאיתנו. הנכדים בסיפור, כמו גם הקוראים הצעירים, יכולים להזדהות עם הרגשות האנושיים של הירקות ולהגיב אליהם. הספר הכתוב בעברית יפה וקולחת, מנוקד ומתאים הן לקריאה משותפת של הילדים עם מבוגר והן לקריאה עצמאית של ילדי ראשית הקריאה. (איורים נפלאים: ויטלי מינין. הוצאת אוריון).

להשתמש בכוח הדמיון
ספר הילדים 'בואו נגיד ש..' מאת איתן סוסנקו, משתמש בכוח הדמיון. לפעמים נדמה כי הכוח הכי חזק של ילדים הוא כוח הדמיון. הוא מאפשר להם להתקדם מתוך אמונה שהכול אפשרי וגם לעיתים לברוח למקומות רחוקים כשהמציאות פחות נוחה להם. סוסנקו, רותם את הכוח הזה בספר כדי לסייע להם להשתמש בו כדי לקדם אותם לעבר מטרות שונות שיציבו לעצמם. השימוש במשחק תפקידים, גירוי הדמיון והרחבת הגבולות מחזקים ומפתחים את יכולת ההפנמה ואת היכולת לפתח דו-שיח ומניבים פרות בכל מערכת יחסים, במיוחד בכאלה המלוות בקונפליקטים או ביחסי מרות – כל זאת ללא שימוש בכלים של שכר ועונש וללא צורך בסמכותיות, במנהיגות ובכריזמה. העמוד הראשון של הספר מכניס את הילדים לעולם שלו בעזרת השימוש במשפט (שיחזור על עצמו בהמשך): "בואו נגיד ש…", משפט שנדמה כי כל הורה לילדים צעירים שומע מהם מדי פעם. מחבר הספר לוקח את הילדים יחד איתו למסע בעולם הדמיון, באופן שיאפשר להם באמצעות משחק לבנות מחדש סיטואציות שונות מחיי היום יום שלהם וללמוד מהן את התנהלותם בעתיד. (איורים נפלאים: טלי עמית. הוצאת ספרי ניב, עמודים לא ממוספרים).
