ספרים רבותיי, ספרים!

קריאה היא פעילות מעשירה ומהנה, בין קפיצה לבריכה, ליציאה לטיול, במחנה התנועה, או מתחת למזגן בבית: קריאה במבחר ספרים. מול כל האטרקציות שעולם הנופש והטיולים מציע, יש פעילות אחת שאינה דורשת הדרכה, יציאה מהבית ונסיעה, התארגנות ממושכת ואפילו שיחה: קריאת ספרים

סיפור אהבה גדול מהחיים

'אלמה וביורן', מאת מלכה אדלר, הוא רומן אהבה מקסים, סיפור אהבה גדול מהחיים. אלמה בת ה- 29 הנשואה לבעל מנוכר, אם לילד, יוצאת לטיול מאורגן באירופה הקלאסית עם חברה. בהגיעם לנורבגיה, ביורן, גבר נאה היושב בבר המלון בו היא מתאכסנת רואה אותה. הוא מזמין אותה לחדרו. היא נעתרת. הם עוברים לילה מטלטל.  למחרת בבוקר עולה אלמה על מעבורת עם חברי הקבוצה מבלי שהספיקה להיפרד מביורן העובד כרופא בצבא. ביורן מחפש אותה, ומגיע אליה באמצע הלילה. ארבעה ימים הספיקו לאלמה כדי ללמוד מה זאת אהבה. היא חוזרת לארץ, הוא רוצה לבוא אחריה, אך היא בוחרת לא לעזוב את הבית ונשארת עם בעל אמיד. אלמה אינה מאושרת. הציור בו היא עוסקת, מעניק משמעות לחייה. 21 שנים לאחר מכן היא טסה לנורבגיה לחתונת בנה איתמר עם אנה אהובתו הנורווגית, "אלוהים איך זה קרה?" היא זועקת ואין בה שמחה. היא מתייסרת, האם לחפש את אהובה משכבר?  הטיסה לשם לוקחת את אלמה למסע אחורה בזמן – אל ילדותה במושבה הקטנה בדרך לצפת, אל יחסיה עם אמה אלגרה ילידת סלוניקי, אל המפגש עם הנורווגי ואל הציור שהציל אותה מחיי שיממון והעניק משמעות לחייה. זהו גם מסע אל נופי הגליל האהובים, אל הניחוחות והצבעים של ילדותה ואל הצלילים של אז, צלילי שפת אמה – הלאדינו. דרך התמונות שאלמה מציירת ואלה שהיא רואה בעיני רוחה, אנו מתוודעים לחלומות של ילדה שאהבה לעוף, ליחסיה המורכבים עם ילדיה, ובעיקר לסיפור אהבה גדול מהחיים.  (טפר הוצאה לאור, 422 עמודים).

מאה ימים לחיות לפני נקודת הסיום

'מאה ימים של אושר', מאת פאוסטו בריצי, במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע איטלקי עטור פרסים, מביא את סיפורו המרגש של לוצ'ו באטיסטיני, דמות שלא תשכחו, גבר בן ארבעים, נשוי ואב לשני ילדים, שיודע היטב באיזה יום הוא ימות. "החרטה היחידה שלי היא שהייתי צריך לגלות שאני עומד למות כדי להתחיל לחיות". כן, לא כל אחד יכול לדעת מראש באיזה יום ימות אך לוצ'ו באטיסטיני, יותר מכך, הוא זה שקבע את התאריך, אחרי שזכה לביקור של אורח בלתי צפוי ובלתי רצוי, גידול סרטני בכבד שהוא קורא לו "החבר פריץ". מאה ימים לחיות לפני נקודת הסיום. מאה ימים כדי להותיר מאחור זיכרון יפה לילדים שלו, לשחק עם החברים, ובעיקר לכבוש מחדש את לבה הפצוע של אשתו לאחר שבגד בה. מאה ימים שבהם לוצ'ו מחליט להשקיע את כל כולו בדבר הקשה מכול: להיות מאושר.  והמוטו שלו: "יום שלא צחקנו בו הוא יום אבוד". (מאיטלקית: מונה גודאר, הוצאת כנרת זמורה, 396 עמודים).

בתוך כל קושי טמון אוצר

מתנה נפלאה לכל אחד: ספר השירים 'באו ממני אינם שלי', מאת היוצרת והמשוררת סיגל, הוא ספר תובנות שלוקח את הקורא יד ביד אל מסע בתוככי החיים. שאלות שמעסיקות את כולנו זוכות לתשובות בשירים עדינים ומדויקים. הנופים הנגלים הם האדם ופנימיותו, היקום והדרך, הטבע והדרו, החברה המשקפת, המלחמה, האהבה והזמן שלא אחת גורם לנו כמעט לאבד את מתנת ההווה. בעידן זה של חקר אישי ורצון להבין את רבדי החיים נותן ספר זה חוויית קריאה חכמה ומעצימה שבסופה פעימות הלב הופכות ברורות. בעידן הנוכחי, בו 'התעוררות' הינה מצרך חיוני ומבוקש, מגישה לנו סיגל ספר חכם, הדוק ומדויק. זהו ספר חכם, כאמור, ובכך טיבו. ספר שבו הלב אומר ומדבר "את שהרוח מספרת" (עמ' 163). לב האדם שביר אמנם, אך חדריו אף פעם אינם סגורים. יש להותיר בהם מקום לאדם ולרצונותיו – "השאר מקום בלבך/לרצונך" (עמ' 28),  ולזכור שה'עצמי' יודע את נסתרות כל הדברים. "כשפחות כואב הלב לא פוחד להתרחב" (עמ' 140) מציינת סיגל. מוטיב זה מלווה את היצירה לאורכה. "היה נאמן/היה די נאמן/היה נאמן די זמן/להיות עצמך" (עמ' 14), היא מדגישה, ושוקלת היטב מילים. (הוצאת הספרים seagull', 170' עמודים).

האם תעמוד אהבתם במבחן הגדול ביותר?

'עד אין קץ', מאת אליסון נואל, הוא הספר השישי והאחרון בסדרת הפנטזיה לבני-נוער 'בני האלמוות', סיפור האהבה של אוור ודיימן, ובו מגיע הסיפור לסיומו המרהיב, ולגילוי כל הסודות. לאחר שאויביהם האפלים נוצחו, דיימן ואוור חופשיים לצאת למסעם האחרון – לשחרר את דיימן מהרעל שהתפשט בגופו. אם רק ימצאו את סם הנגד, יוכלו סוף-סוף לגעת זה בזו, ולחוות את הלילה המיוחל שעליו חלמו כל הזמן. אך מאבקם להתאחד יוביל אותם למקום אסור, שרגל איש עוד לא דרכה בו… ללּבה האפל של סמרלנד. כאן, בארץ האדמה החרוכה והגשם האינסופי, אוור ודיימן יגלו את שורשי אהבתם החבויים, יחשפו היסטוריה נעלמה שלא שיערו את קיומה וייאלצו להתעמת עם יד הגורל הממשיכה להפריד ביניהם שוב ושוב. רק אז, כשיתגלה הסוד האחרון, יהיו אוור ודיימן תלויים בהחלטה הגורלית האחרונה שתסכן הכול, אפילו את חיי האל-מוות. (מאנגלית: נילי לוי, 320 עמודים).

זו לא נסיכה שגרתית

ספר הילדים 'הנסיכה הכי גרועה', מאת אנה קמפ ושרה אוגילווי (היוצרות של 'כלבים לא רוקדים בלט', 'קרנפים לא אוכלים פנקייק'), מביא את סיפורה של נסיכה קצת יותר שובבה ומפולפלת, לא נסיכה מהסיפורים המשעממים על נסיכות שרק רוצות להתחתן עם נסיכים. הנסיכה מי-טל, שלא רוצה לגור בראש מגדל, רוצה רק לעשות חיים משוגעים עם יצורים מצחיקים, לרכוב על סוס ולשרוף מגדל עם דרקון שלו היא קוראת 'דרקון-ג'ט'. השניים ביחד מלמדים לקח כל נסיך שוטה וכל אביר אידיוט. ואם השיער שלה נראה זוועה, אז מה, היא הנסיכה הכי גרועה ולא אכפת לה, באמת. (מאנגלית: שהם סמיט ואמנון כץ, הוצאת כנרת).