סימנה מבקש לקרוא כיכר ביבנה על שם 'מבצע משה'
המבצע, שהתקיים בשנים 1980-1984, העלה 17,000 יהודים ילידי אתיופיה לארץ המובטחת – ישראל – "מסע שאני ומשפחתי עברנו, ואשר עיצב את דמותי וזהותי היהודית והישראלית", מציין סימנה בהתרגשות
חבר מועצת עיריית יבנה, שחר סימנה, הגיש לראש העיר, צבי גוב-ארי, הצעה לסדר, לקראת ישיבת המועצה הקרובה, בה הוא מבקש לדון בקריאת כיכר בעיר על שם 'מבצע משה', במסגרתו הועלתה לישראל המסה הקריטית של יהודי אתיופיה.
"הצעה זו לסדר מגיעה מהמקום האישי ביותר עבורי, עבור בני משפחתי, ועבור בנות ובני הקהילה האתיופית בישראל בכלל וביבנה בפרט", מציין סימנה.
מה חדש?
בין השנים 1980 ו-1984 התרחשה היציאה ההמונית של יהודי אתיופיה מן הכפרים באזור גונדר, לכיוון סודן. רבים מהם, שחלמו כל השנים לעלות לישראל, הצליחו לברוח מאתיופיה לעבר הגבול עם סודן, והמתינו שם במחנות זמניים לעלייה לארץ.

חבר המועצה שחר סימנה מדליק נר זיכרון לזכר הנספים שלא שרדו את המסע מאתיופיה לישראל
ל'מבצע משה' היו שותפים שירותי הביטחון וצה"ל, אשר הצליחו להעלות לארץ 17,000 עולים. במהלך המסע ובמחנות ההמתנה בסודן סבלו היהודים ממגפות, מרעב וממעשי התנכלות, אונס ושוד רצחני. המסע הרגלי נמשך לעיתים חודשים, ולאחר מכן נאלצו העולים להמתין במחנות הפליטים בסודן כשנתיים ויותר, עד לחילוצם ולהעלאתם ארצה. כ-4,000 מבני העדה נספו בדרכים ובמחנות, ולא זכו להגשים את חלומם. יום הזיכרון לבני קהילת יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל מצויין מדי שנה בכח' באייר (השנה חל שלשום, יום א', 13 במאי).
"גם אני, אישית, ומשפחתי, עברנו מסע זה, אשר ייצרב לעד בזיכרונותיי, ואשר עיצב את דמותי וזהותי היהודית והישראלית." כותב סימנה, ומציע כי מועצת העיר תנציח את סיפורם של בני העדה שנספו בדרך לארץ הנכספת, באמצעות קריאת כיכר בעיר, על-שם המבצע. הוא מצביע על הכיכר שבין הרחובות שבזי לאבו-חצירה כאתר מתאים לעניין זה, ומבקש להציב במקום לוח-זיכרון ופסל חזותי ייעודי, אשר יספרו את סיפור מורשת הקהילה.