סולידריות

רודי גובר הצרפתי הוא זה שהיה לחולה הקורונה הראשון בליגה הוא לקח את זה קשה. תרם חצי מיליון דולרים.

כריסטיאנו רונאלדו לא רק שחקן ענק, אלא גם פילנטרופ לא קטן. הוא תרם את רשת בתי המלון שלו בפורטוגל (מסתבר שיש לו) לטובת הפיכתם לבתי חולים, שם יטופלו אלפי חולים על-ידי רופאים. הוא מממן את כל העלויות, כולל שכר הרופאים.

סאדיו מאנה מליברפול בנה בתי ספר בארץ מולדתו, סנגל.

בישראל אני מכיר ורואה לא מעט יוזמות מבורכות, בעיקר באזור בו אני חי וכותב: יבנה, רחובות, נס ציונה, גדרה וראשל"צ. יוזמות של אנשים טובים, קהילתיים, אכפתיים.

אבל איפה הם מובילי דעת הקהל שלנו? איפה שחקני הכדורגל שמרוויחים מאות אלפי דולרים, בעיקר בזכות הקהל המקומי. איפה הם הזמרים שאנחנו קוראים על המיליונים שהם עושים מדי שנה, מדי עצמאות.

לעשות לייב בערוץ 2 – זה לא סולידריות, זה יחסי ציבור. נכון, המספרים שמרוויחים האמנים שלנו ושחקני הכדורגל והכדורסל הם לא כמו מעבר לים, ובכל זאת. ציפיתי מהם לבוא ולתת מעצמם. להצהיר על תרומה כזאת או אחרת למען הציבור, למען אותם אנשים שעוברים תקופה סופר קשה ועוד לפני פסח.

התחושה שלי היא שרוב היוזמות והתרומות במדינה פה מגיעות ממעמד הביניים. וכן, אני חושב שאנשים בעלי מעמד צריכים לתרום, לא בסתר, על-מנת להעניק לקולגות שלהם דוגמה אישית.

הייתי רוצה לראות עוד ועוד מובילי דעת קהל בעלי אמצעים, תורמים ומסייעים לכאלה שאין להם.

אנחנו פשוט חייבים את זה לעצמנו, כחברה. אומרים שאנחנו העם הנבחר, עם רחום וחנון. בואו נוכיח את זה!